ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בכל פעולה בחיים יש נקודת עצירה טבעית. רגע לנשום לפני שממשיכים. בצלחת האוכל, במשחק כדורגל, בסיגריה ואפילו בסקס (גם אם זה נתון לוויכוח).
יש מקום אחד שבו זה לא קיים: הרשתות החברתיות. הפיד האינסופי גורר אותנו לגלילת חורבן – Doom Scrolling – מונח קולע להחריד. זה לא שפוי, זה גוזל את חיינו ובעיקר מעוות את תפיסת המציאות. מי שמרוצה מהמצב, הטקסט הזה לא עבורכם. אבל אם אתם רוצים להפחית זמן מסך, יש מה לעשות. במיוחד כשאנחנו נמצאים מעל 12 שעות מול המסך ביום, ולפי נתוני איגוד האינטרנט ההתמכרות לרשתות הולכת ומחריפה.
מראה מעוותת, לא חלון לעולם
קל לטעות ולחשוב שהרשתות משקפות את העולם. בפועל, הן מציגות רסיסי מידע שנבחרו בקפידה כדי להציף אותנו בתוכן שמאשרר את הדעות שלנו או מעורר חרדה וכעס. אנחנו ממשיכים לגלול בתקווה למצוא משהו מרגיע או חשוב, אבל מקבלים עוד ועוד שטויות או שקרים. במקום חלון החוצה קיבלנו מראה משוכללת ומעוותת פנימה.
האלגוריתם, כפי שאתם יודעים, לא מציג את מה שחשוב (בניגוד לאתרי חדשות), אלא את מה שישאיר אותנו מחוברים. זהו. אין בו גרם אחד שתוהה אם מה שהוא מראה אמיתי או מזויף. מפחיד. לכן נראה שם פייק על מי התנקש בצ'ארלי קירק, ציטוטים שהוצאו מהקשרם אבל מתאימים לאגנ׳דה שלנו, וכמובן חיילים גידמים מזויפים שבעצם מפתים אותנו להיכנס לקבוצות בהן ישטפו אותנו בתעמולה.
הקרב האמיתי: אנחנו מול אלגוריתמים ומיליארדים
החדשות הטובות: לא מדובר במלחמה מול כוח הרצון שלנו. כדי להפסיק לגלול אנחנו נאלצים להילחם באלפי מהנדסים ובמיליארדי דולרים שעובדים קשה כדי להשאיר אותנו במסך. זה ג’ונגל מתוכנן בקפידה, שדוחף לנו לראש מידע זבל, רעל ואנקדוטות חסרות חשיבות שממוסגרות כרעידת אדמה.
אז איך אני יודע מה קורה? אני נכנס בעצמי לאתרי חדשות, פעמיים ביום ובזמן שנוח לי. כך אני בוחר מתי לצרוך חדשות מאומתות במקום שאלגוריתם מעוות יבחר עבורי.
אבל אינני נזיר. אני לא מסוגל להתנתק מהרשתות.
אז מה עושים?
עד שתהיה רגולציה שתעזור לנו, לדוגמא חוק שיחייב את הרשתות לשאול אותנו אחרי – נגיד – עשר דקות גלילה: "בטוח שאתה רוצה להמשיך?", האחריות עלינו.
אז הנה שלושה כלים פשוטים לעצור את האוטומט
הכלים האלה יוצרים חיכוך קטן – מעצור רגעי – שמספיק כדי לבלום את את גלילת החורבן. הם לא מונעים ממני להשתמש ברשתות, אלא עוזרים לי לבחור מתי, ומגנים עלי מהמבול הבלתי נגמר של פייק שאף עיתונאי אמיתי לא בדק או אישר.
נכון, כמי שמפרסם את מרבית התוכן שלו ברשתות, אני יורה לעצמי ברגל כשאני קורא לכם לצמצם את זמן השהייה שם. אבל עדיף שאאבד חשיפה מאשר שכולנו נאבד את הראש.
תומר אביטל הוא מחבר ״אמת או פייק״, מדריך מעשי חדש לחשיבה ביקורתית.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
