הממשלה תדון בתוכנית הכרייה המסוכנת בשדה בריר, השרה סילמן שותקת

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מקדם דיון בכריית פוספטים בישיבת הממשלה שמתקיימת הבוקר (ראשון). מדובר בתוכנית שנויה במחלוקת שמוביל תאגיד כיל (היום ICL) שבשליטת הטייקון עידן עופר. אם הכרייה תאושר, היא גוזרת סכנה בריאותית לתושבי ערד ופינוי אלפי תושבים בדואים שמתגוררים בשטח המדובר. ברקע הדיון, לאחרונה התאגיד קיבלה הארכה של זיכיון הכרייה במכרות השונים בדרום לעשרים שנה נוספות. עד כה, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא התייחסה והמשרד בראשה לא הגיב.  

בעבר התנגד המשרד להגנת הסביבה לאישור התוכנית בגלל הסכנות הבריאותיות לתושבי ערד ולכעשרת אלפים תושבים הבדואים שחיים בשטח, אלא שכעת השרה לא הביעה את התנגדותה לתוכנית. במסמך שהופץ מטעם מזכירות הממשלה צוין כי השרה  סילמן "לא העבירה את התייחסותה" לנושא. ההחלטה הנוכחית מבקשת לדרוס דרישה שהובילה השרה הקודמת תמר זנדברג, שביקשה לחייב הבאת נתונים מעודכנים על מדיניות כריית הפוספטים בטרם קידום המכרה.

ההחלטה הצפויה גררה שלל התנגדויות מצד עיריית ערד וארגוני סביבה. בעיריית ערד דרשו להסיר את ההחלטה מסדר יומה של הממשלה. ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) תקף את קידום התוכנית וכתב כי "חידוש הכרייה בשדה בריר=מוות מוקדם של 4-5 תושבי ערד והפזורה כל שנה, וסכנה איומה למחלות נשימתיות וסרטן. בממשלת השינוי קבענו שהכרייה לא תחודש עד שתבוצע בדיקה מעמיקה ויתקיים דיון מסודר בממשלה. והנה, עוד החלטה חסרת אחריות והרסנית שמעבירים על הראש של עידית סילמן".  

תאגיד כיל עוסק בין היתר בכריית פוספטים למטרות ייצוא ומנסה שנים ארוכות להרחיב את שטחי הכרייה באישור ממשלת ישראל. בשנים האחרונות הובילו ועד העובדים של מפעל הכרייה הקיים בנגב, רותם אמפרט, קמפיין לפיו אם לא תורחב הכרייה, ייסגרו המפעלים הקיימים. מעמד עובדי המפעל והחשש מפיטורים, הפכו להיות סוגיה מרכזית בשיקולים הפוליטים באשר לאישור הכרייה.

 לאחר מאבק סביבתי עיקש, בשלהי 2022, הצליחו ארגוני הסביבה והשרה זנדברג לדרוש נתוני אמת בנוגע למצב הכרייה כתנאי לקידום התכנית. הוחלט כי בטרם קידום תכנון מפורט למתחם שדה בריר, כולל כל התקדמות נוספת על העבודה על תסקיר ההשפעה על הסביבה, תקיים הממשלה דיון על בסיס בחינה של משרדי הממשלה הרלוונטיים, אשר יביאו לפניה נתונים מעודכנים בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל.

המשרד בראשות זנדברג הפיץ אז מסמך מפורט בנושא. זנדברג צירפה את עמדתה וכתבה כי "תוצאות הבחינה מעמידות בספק רב את היתכנות הכרייה של פוספט בבקעת ערד. כרייה כזו תהיה כרוכה בפינוי ופיצוי של אלפים רבים של אזרחי המדינה, ותהיה כרוכה בתשלום תמלוג מזערי על משאב הטבע ביחס למחירו בשוק. במקום המשך כילוי המשאב תוך פגיעה בבריאות ובסביבה, על מדינת ישראל להשקיע את השנים הקרובות בקידום מתווה של עתיד תעסוקתי יציב ובר-קיימא לנגב על כלל תושביו".

בחודש שעבר חתמו 17 ארגוני סביבה על מכתב התנגדות לשרים ולראש הממשלה, בו הדגישו כי המסד העובדתי שהוצג בבסיס ההחלטה מבוסס על ספינים לא אמינים של התאגיד המזהם כיל. "הנתונים שבבסיס המדיניות – הן באשר לעתודות הפוספטים במכרות הקיימים ובשכבות העומק שתחתיהם, הן באשר למשמעויות הכלכליות והתעסוקתיות, והן באשר להשפעות הסביבתיות המקומיות – התקבלו כולם מהתעשייה. לאורך השנים, השתנו הנתונים פעם אחר פעם בהתאם לאינטרס הנקודתי. אין ספק שמדובר בנתונים בלתי אמינים", כתבו.

"המדיניות מותאמת לדבר אחד כמו כפפה ליד: מיקסום הרווח של כיל – לא של המדינה, ולא של תושביה כיום ובעתיד. המדיניות הנוכחית אינה רק הרסנית לסביבה, אלא שהיא גם לא מבטיחה את עתיד התעסוקה בנגב, מכיוון שהיא מאפשרת ייצוא חומר גלם, בעוד השלבים הבאים בשרשרת הייצור ייעשו בארצות אחרות".

הארגונים עמדו גם על ההיסטוריה העבריינית של כיל, שנמצאת באופן קבוע בראש רשימת מפרי החוק של המשרד להגנת הסביבה. "על הממשלה גם לזכור את אזלת היד באכיפה אל מול ICL. המציאות לאורך השנים מראה כי בפועל, רבים מהחוקים להגנת הסביבה אינם תקפים במקרה של כיל הנמצאת משום מה בעמדת מיקוח מול רשויות החוק, וכי היא עושה בים המלח ובנגב המזרחי כבשלה", לשון המכתב. "תאגיד כיל הפר את הבטחותיו לרשויות ולציבור, פעם אחר פעם. אין להניח שיעמוד מעתה בהבטחות".

על המכתב חתומים ארגון הגג חיים וסביבה, מגמה ירוקה, גרינפיס, אדם טבע ודין, צלול, סטרייק פור נייצ'ר, הורים למען אקלים, אקופיס, שומרי הבית, שומרי המכתש, מורים למען האקלים, רוצים לחיות בלי מכרות, כיכר סדום, אזרחים למען אוויר נקי, מדבר קיימא, אזרחים למען הסביבה ועמותת קשת.