משרד האוצר מתייצב לצד סילמן במהלך לייבוש ארגוני הסביבה

בשיאו של החורף האחרון ארגוני הסביבה בישראל קיבלו הודעה משמחת, קרן הניקיון תתמוך בפעילות חינוך והסברה של העמותות השונות. בהנהלת הקרן, שם חברים בין היתר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ונציגי האוצר, לא עלו התנגדויות ופה אחד הסכימו להקצות מתקציב קרן הניקיון לתמיכה בפעילויות העמותות. 

צריך להתעכב על הרגע הזה. לאורך השנים היחסים בין משרד האוצר למשרד להגנת הסביבה מורכבים, ככל שאפשר לקרוא לזה יחסים, והם טעונים התנגשויות וחוסר הסכמות. רק לאחרונה חשפנו כיצד פעל פקיד האוצר, עידו מור, לטרפד את חוק האקלים, תוך שהוא מהלך איימים על נציגי המשרדים השונים. זו אינה ההתנגשות הראשונה בין האוצר לסביבה, וגם בדיונים על הרפורמה ברישוי המשולב, האוצר עמד בחזית נשכנית מול המשרד להגנת הסביבה.

ההחלטה להקצות לארגוני הסביבה תקציב דווקא מהקרן אינה מובנת מאליה. מדובר בגוף שקם מתוקף חוק שמירת הניקיון ומטרתו הרשמית והמרכזית עוסקת בעיקר בטיפול בפסולת ותשתיות. הקרן רשאית להקצות תמיכות לטובת מטרות נוספות, אך הן תלויות באישור ההנהלה ובפרמטרים נוספים. בינואר האחרון, עמוק לתוך המלחמה, גרעונות תקציביים וערפל כלכלי, הנהלת הקרן הקצתה לארגוני חברה אזרחית כ-11 מיליון שקלים. מרבית הסכום, 6.7 מיליון שקלים, שאריות מהשנה שעברה. השאר – 4.3 מיליון שקלים מתקציב 2025. 

למרות שההחלטה התקבלה בינואר, יעברו חודשים ארוכים עד שבמשרד להגנת הסביבה בראשות השרה עידית סילמן, יקבלו החלטה נוספת, תמוהה, שאינה עומדת עם לשון החוק, לעצור את התמיכות. בהודעה קצרה ולקונית, עדכן המשרד את הארגונים כי לא יפרסם קול קורא השנה, "בשל אילוצי תקציב", כתבו. והוסיפו מילות הערכה כלשהם. הידיים ששלחו את ההודעה היו של עובדת המשרד, אולם הקול – ברור מאוד. מאחורי ההחלטה עומדת סילמן, שכבר בשנה שעברה הובילה מהלך לשינוי בתמיכות, הורידה סעיפים שכוללים מחקר ומסמכי מדיניות וקשרה בטענה תלושה שאלה עלולים לשים את המדינה ללעג. 

ההחלטה השנויה במחלוקת של המשרד בהובלת סילמן הגיע לדיון בוועדת הפנים. ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) שיזם את הדיון, ניסה להבין יחד עם יו"ר הוועדה דאז, יעקב אשר, את הסמכות שיש למשרד להפוך את החלטת הקרן שהתקבלה פה אחד. אפילו נציג האוצר בדיון, מור בעצמו, טען כי לא מדובר בכסף של המשרד, "הנהלת הקרן עצמאית להחליט לאן להקצות את הכספים", טען בשעתו. "ולא היה דיון על תעדוף מחדש של הכספים". 

אלא שאותו מור, שעמד לצד המשרד להגנת הסביבה, הציג גרסה נוספת לאירועים. בדיון שהתקיים לפני כחודשיים, ב-10 ביוני, יו"ר הקרן, רמי רוזן המשמש גם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, הכניס את הנושא ברגע האחרון לסדר היום. 

כשהתקבלה ההחלטה ההיא, שימש בתפקיד המנכ"ל של המשרד, אסף יזדי, שעמד בראש הקרן. יזדי צמח משורות המשרד ועזב את תפקידו בראשית השנה. את מקומו תפס רוזן, ללא ניסיון משמעותי בתחומי הסביבה. רוח המפקדת הורגשה היטב בסדר היום. 

כשהחלה הדיון, מור טען שהמשרד להגנת הסביבה צריך לתמוך בארגונים לא מתקציב הקרן. יחד עם זאת, עמד בדעתו כי ההחלטה כבר אושרה. באוצר מיהרו לגבות את דבריו של מור והפעם בתגובה רשמית לשקוף טענו כי "בשל המחסור האקוטי בתשתיות כאמור, לא נכון כי קרן הניקיון תקצה תקציבים למטרות נוספות כאשר יש מחסור במשאבים לצרכי פיתוח תשתיות חלופיות להטמנה". 

הדיון הסתיים תוך החלטה שיערך דיון המשך לצורך בחינה מחודשת. יש לציין כי בלשכה המשפטית הבהירו בדיון שההקצאה לארגוני הסביבה עומדת במטרות החוק וזו לא הפעם הראשונה שהקרן תומכת בפעולות חינוך והסברה דרך העמותות. עוד ציינו כי אם מבקשים לשנות את ההחלטה בטענה שמדובר בסדרי עדיפויות, צריך לעשות זאת גם עבור החלטות אחרות והוסיפו ברמיזה שההחלטה צריכה להיעשות באופן ענייני ושיוויוני.  

פעולות ארגוני הסביבה בישראל מהווים באופן היסטורי השלמה לעשייה של המשרד להגנת הסביבה. לפעמים מדובר בחינוך והסברה חיוניים, לפעמים בתחקירים ומחקרים שמספקים תשתית מדעית ואידיאולוגית. מאבקי הארגונים הובילו לא אחת לחקיקה טובה יותר, תיקון עוולות, פסקי דין חשובים ושינויים אמיתיים בשטח לטובת כולם. התמיכה של המדינה בארגוני חברה אזרחית היא לא רק עניין טכני, אלא החלטה אידיאולוגית חשובה.

האם יתרות קרן הניקיון הן המקור לתמיכה, או שההחלטה צריכה להגיע מבסיס תקציב המשרד השוטף? האם סעיפי התמיכות צריכים להיות גמישים ונתונים למרותו וגמחותיו של השר, או שנכון לייצר בסיס רחב ויציב? כך או כך, האופן שבו זה נעשה, הניצול הפוליטי המעוות שהתרחש בשנתיים האחרונות, אחיזת החנק של סילמן בצוואר הארגונים, הטלטלה החוזרת של העמותות באשר לתקציב, ובעיקר, המשאבים שעומדים לרשות סילמן לטובת מניפולציות שיקדמו את האינטרסים הצרים שלה, הגם שרק למראית עין תקשורתית, חייבים להסתיים. הרי גם סילמן בעצמה מאמינה שיש צורך בפעולות חינוך והסברה, מדיניות ומחקרים. היא פשוט מבינה שיש מאגר תקציב נוסף שניתן דרכו לגרוף הון פוליטי. את המחיר כולנו משלמים.

משרד האוצר: "מטרותיה העיקריות של קרן הניקיון על פי חוק הן פיתוח והקמה של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ועידוד השימוש בהם. בשל המחסור האקוטי בתשתיות כאמור, לא נכון כי קרן הניקיון תקצה תקציבים למטרות נוספות כאשר יש מחסור במשאבים לצרכי פיתוח תשתיות חלופיות להטמנה. כאן יש לציין כי לקרן לא נותרו נכון למועד זה יתרות שלא התקבלה בגינם החלטה ולפיכך כל החלטה היא על חשבון תשתיות אחרות. כפי שתואר לעיל, לאורך השנים ניתנו תמיכות במטרות נוספות ולא ניתנו תמיכות מספקות לעמדתנו בתשתיות. במסגרת פשרות בין חברים שונים בהנהלת הקרן הוסכם פה אחד על צמצום הדרגתי של התמיכה בארגונים ביחס לשנה קודמת ומיקוד התמיכה בארגונים בתחום הפסולת והניקיון בלבד".

המשרד להגנת הסביבה: "הפרוטוקולים מהדיונים שהתקיימו בחודשים יוני ויולי יפורסמו באתר המשרד עם חתימתם, כנהוג. כל הפרוטוקולים מהדיונים שהתקיימו מחודש ינואר ועד חודש יוני לשנת 2025, פורסמו לציבור. נדגיש כי בחודש ינואר התקיימו שתי ישיבות של הנהלת הקרן וכך גם בחודש מרץ. משכך, בחודשים פברואר, אפריל ומאי, לא התקיימו דיונים. כל הפרוטוקולים מפורסמים בהתאם להחלטת הנהלת הקרן וכחלק ממדיניות המשרד להגנת הסביבה להגברת שקיפות והנגשת המידע בעניין זה ובכלל, באופן שוטף".