כשקצא"א משקיעה בפרסומת ענקית בעיתון – המוצר הוא אתם

"בחירום ובשגרה, קצא"א – שער האנרגיה של ישראל" – כך קובעת מודעת הענק שמופיע הבוקר (ראשון) על עמוד שלם בעיתון ידיעות אחרונות. הפרסומת שחתומה בידי הדמויות העלומות שמזדהות רק כ"מנכ"ל החברה וחברי הדריקטוריון" מבקשת להודות לעובדים על "מסירותם בשמירה על הביטחון האנרגטי של ישראל תוך סיכון והקרבה במלחמת 'עם כלביא'". הפנייה של המנכ"ל עמית שקד ושל חברי ההנהלה הבכירים יכולה הייתה להסתכם במכתב ישיר לעובדי החברה, אלמלא קצא"א הייתה בעיצומו של קמפיין מתמשך להרחבת פעילותה ולהארכת החיסיון על פועלה של החברה הרחק מעייני הציבור.

חברת הנפט היא למעשה חברה שהבעלות עליה ממשלתית ופרטית, והיא פועלת בחיסיון מאז שנות החמישים, כשהייתה משותפת לאיראן ולישראל. בצל החיסיון מוגבל רוב המידע שהציבור יכול לדעת על פעילותה, לרבות כמויות וסוגי חומרים מסוכנים שמאוחסנים בסמוך לאילת ולאשקלון, הפעילות העסקית של החברה, והיערכות החברה לטיפול במקרי חירום ובאסונות סביבתיים. לצד השינויים שנערכו בצו בשנה שעברה, גם במסגרתו החדשה נושאים משמעותיים שאינם ביטחוניים נותרו חסויים כמו הכנסות קצא"א, שכר עובדיה ומנהליה, התשלומים שהיא מעבירה לאוצר המדינה וחוזים והתקשרויות שהיא חתומה עליהם.

בחודש שעבר החליטה ועדת החוץ והביטחון להאריך את תוקף צו החיסיון על פעילות החברה בחודש אחד. בצל המלחמה עם איראן הוארך הצו בחודש נוסף, ובסוף יולי יתקיים בכנסת דיון בנושא. נראה כי בקצא"א החלו כבר בהפעלת לחץ על הח"כים, עם פרסומת הענק שהופיעה בעיתון היום. פרסומת שכזו עשויה לעלות כסף רב אך כאמור קצא"א השתמשה עד כה בחיסיון כדי לפעול בחוסר שקיפות גם בתחומים שאינם ביטחוניים. כך למשל, סירבה בעבר החברה לבקשת "שקוף" לדעת כמה היא משלמת על יחסי ציבור ושיווק, בטענה כי לאור החיסיון "המידע המבוקש הוא ידיעה סודית".

המלחמה מול איראן חשפה עד כמה פגיעים מתקני האנרגיה של ישראל למתקפת טילים, וכפועל יוצא, עד כמה חשופים האזרחים לאסון סביבתי ואקולוגי שמאיים על חייהם. הפגיעה במתקן בזן שבחיפה, בנמצא בתהליכי פינוי שאינם נגמרים מוכיחה כי יש אמת באזהרות שהשמיעו ארגוני סביבה ותושבים במשך השנים.במהלך העימות מול איראן ספג המתקן שבמפרץ חיפה שתי פגיעות שהבהירו כי מתקני האנרגיה בישראל חשופים לפגיעת האויב. אלא שבמקום לקבל את המלחמה ותוצאותיה כקריאת אזהרה או כרטיס צהוב שנשלף לעבר קצא"א, בחברה מנסים לנצל את הסנטימנט הציבורי דווקא לטובתם.

בפרסומת החברה מוזכר שוב המושג "ביטחון אנרגטי", שבו משתמשת חברת הנפט טיעון מפתח בכל הדיונים שנערכים על הרחבת הזרמת הנפט במפרץ אילת. המחלוקת בעניין שאלת הקשר בין הגדלת שינוע הנפט לבין הביטחון האנרגטי של ישראל, עמדה במוקד המאבק האזרחי בשנתיים האחרונות. קצא"א, בגיבוי נציגים ממשרד האנרגיה, הציגה טיעון לפיו הגדלה של זרימת הנפט בשגרה, מאפשרת לה להיערך טוב יותר לחירום. המילים שהוזכרו שוב ושוב הן "ביטחון אנרגטי", על אף שמטרתה של קצא"א היא מסחרית – הצינור משמש מדינות וחברות בינלאומיות מאירופה ואסיה, שקיצור הדרך בין נמל אשקלון לאילת יעיל וחסכוני עבורן.

אלא שהטיעון הזה מלא בחורים כמו צינור 42 של החברה שחוצה את הנגב מאילת ועד אשקלון ומעמיד בסכנה ענקית אלפי דונמים של שמורות טבע נדירות ואתרים תיירות יחידים במינם. הנפט שמשונע בשנים האחרונות במפרץ אילת, כלל לא מיועד למשק הישראלי. עובדה זו עומדת בניגוד מוחלט להצהרותיה הלא מבוססות של קצא"א הקושרות את שינוע הנפט באילת לביטחון האנרגטי של ישראל".

בפועל, מאז נובמבר 2023 כמעט ולא נכנסו מכליות נפט גולמי או תזקיקים למפרץ אילת בעקבות הפעילות העוינת של החות'ים בתימן. בכל התקופה הביטחון האנרגטי של ישראל נשמר, ולא נראה כי המערכה מול איראן שינתה סדרי עולם בהקשר זה. אך ישנה אפשרות לא מבוטלת שבקצא"א ערים לפרסומים השונים על הרחבת הסכמי אברהם, וחושבים על הרחבת הפעילות העסקית לשווקים נוספים באיזור. בסוף 2020 חתמה קצא"א על הסכם הבנות עם חברת Med-Red מאיחוד האמירויות, שמשמעותו הגדלה משמעותית של הנפט ומוצרי הדלק המשונעים בצנרת של קצא"א, ושל תנועת מיכליות הנפט במפרץ אילת.

יותר מחצי שנה לאחר שהקמפיין של קצא"א, לביטול מדיניות הגבלת כמות הנפט שהיא משנעת, נחל הצלחה, לא מופרך שבחברה מסמנים כבר את היעד הבא. תוך שימוש בתירוץ הביטחון האנרגטי, בקצא"א מבקשים להשאיר את פעילותם תחת מעטה חשאיות שלא היה מבייש את סוכני המוסד בטהרן וואולי כבר לוטשים עיניים אל עבר הזהב השחור שבסעודיה. כל זה בזמן שתושבי אילת, אשקלון והסביבה ימשיכו להתפלל ל"נס" שימנע אסון ענק בסיבוב הבא.