כך ייראה החודש הראשון שלי כראשת ממשלה

לכבוד ראש השנה, צוות "שקוף" מפנטז על החודש הראשון בראשות ממשלת ישראל
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

| יעל פינקלשטיין, כתבת "שקוף", ירושלים |

אם אהיה ראשת הממשלה אדאג ליותר פיקוח עליי – כדי שלי ולבאים אחרי יהיה קשה לנהוג בשחיתות.

אשקיע בחינוך הדור הבא לחשיבה ביקורתית ולאזרחות פעילה, כדי שהפוליטיקאיות והפוליטיקאים של העתיד לא יוכלו לעבוד עליו. אנסה לצמצם את הפגיעה שלנו בכדור הארץ, ואקדם הרבה נשים אחרות – כדי שיהיו עוד הרבה ראשות ממשלה אחרי.

1. לא אעבור לבית ראש הממשלה. אשאר לגור בדירה שלי – היא יותר קרובה לכנסת מאשר רחוב בלפור ואוכל לנסוע בקו 14 ולהגיע מהר לעבודה. זה יכריח אותי לפגוש את הציבור בכל יום, ולא לשכוח מה זה לשלם שכירות, חשבונות וארנונה. את המעון הרשמי אהפוך לבית לעמותות וארגונים שעוזרים לחלשים בחברה ופותרות בעיות של כלל הציבור, שיקבלו מימון מלא מהמדינה.

2. אדאג לשקיפות: יומני הפגישות של כל חברות וחברי הכנסת ושל השרים יהיו שקופים לציבור, וכך גם כל ההוצאות הציבוריות. בכל כמה חודשים תתכנס ועדה המורכבת מנציגי הציבור ותקשורת שתעבור על כל הנתונים ותעביר עליהם ביקורת. את פרסום המידע נחגוג במסיבות שקיפות ברחבי הארץ, כשהמרכזית תיערך בכנסת ובה יוענקו תעודות לח"כים עם ציונים על רמת השקיפות ואופי הפגישות. בכל המסיבות יחולקו כמובן בועות סבון, צ'ייסרים של ערק, דובוני גומי שקופים וכתר מפצפצים שקופים לזוכים.

3. אשנה את השיטה כך שתגרום לחברות וחברי הכנסת לפתור יותר בעיות של הציבור, ולעזור גם לאוכלוסיות שלא הכירו מספיק עד היום – בעזרת מיזם "הגרלת השוויון": רובם המוחלט של הח"כים מגיעים לכנסת במטרה לשרת את הציבור. אבל לפעמים המערכת, כפי שהיא בנויה היום, מאפשרת להם לקדם את האינטרסים של עצמם או של המקורבים שלהם, והם מתקשים לעמוד בפיתוי. לכן, כבר בתחילת הקדנציה, יהיה על כל ח"כ לחשוב על בעיה של אוכלוסיה מסוימת בישראל, שאפשר לפתור תוך זמן קצוב ובתקציב ריאלי. כשיהיו 120 בעיות הן יוגרלו בין חברות וחברי הכנסת, כך שיצטרכו לפתור בעיה שלא הם הציעו. המיזם הזה, בתקווה, יגרום לשיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה, להיכרות רחבה יותר של ח"כים עם הציבור ולשיפור המציאות של כולנו.

4. אדאג ללימודי אזרחות פעילה וחשיבה ביקורתית כבר מבית הספר היסודי. הציבור צריך, בעיניי, לפקח על השלטון ולדרוש ממנו לעמוד בציפיות גבוהות. חוסר מעורבות, אדישות ובורות מובילים לפחות פיקוח על מקבלי ההחלטות, וגורמים לזה שיהיה יותר קל לעבוד עלינו. לדעתי, הדרך להתחסן מפני זה היא באמצעות חינוך  למעורבות אזרחית מגיל צעיר: התלמידות והתלמידים ילמדו איך עובדות הכנסת והממשלה – אבל באמת. בלי לדלג על החלקים של ועדת שרים לחקיקה, לוביסטים וקשרי הון שלטון למשל. הם יחשפו לכל העיתונים מגיל צעיר ואולי נגיע למצב שהמורה תכעס עליהם כשיקראו ציוצים בטוויטר בשיעורים.

5. אקים יחידה ציבורית שתפקידה לבדוק את כל ההתבטאויות של חברות וחברי הכנסת ולבדוק אם הן מטעות או שגויות. ח"כים יקבלו קנסות אם ישקרו או יגידו אמרה מטעה במיוחד והכסף ילך ליחידה לחשיבה ביקורתית במשרד החינוך (מהסעיף הקודם).

6. אקדם שוויון מגדרי שמתחיל מהבסיס – השפה. נשים דוברות עברית גדלות בחברה בה הן מודרות מהשפה באופן קבוע. אשנה את כל השלטים, המסמכים הרשמיים, המבחנים בבתי הספר ובאוניברסיטאות כך שיכתבו בלשון נקבה או בלשון שוויונית. אולי תוך כמה שנים נוכל, למשל, להגיד "חברות הכנסת" כשנתייחס לכל 120 הנציגות והנציגים, וזה ישמע טבעי.

7. אמנה מנכ"ליות ושרות לכל משרדי הממשלה. רק נשים – נשמע קצת  מוגזם? אולי, אך כך גם המצב הנוכחי בו יש כמעט אך ורק גברים בתפקידי קבלת ההחלטות. בממשלה הנוכחית רק שלוש שרות וסגנית שר אחת, ושתי מנכ"ליות משרדים (מתוך 28). ככה נוצר מצב בו גברים בוחרים גברים אחרים לתפקידים בכירים – ולנשים קשה יותר להתקדם. נשים במשרות בכירות ישנו את המצב, בתקווה שתוך כמה שנים המספרים יתאזנו.

8. ממשלתי תדאג לעתיד כדור הארץ ותאסור על מכירת כלים חד פעמיים. במקביל היא תעזור במימון כלים רב פעמיים ותקים "ספריות" השאלה שלהם. בנוסף תעודד מכירה במשקל וללא עטיפה (למה אורז או כרובית צריכים להיות עטופים בפלסטיק?). בחלומות שלי, מתפתחת בישראל "כשרות אקלימית": שומרי הכשרות לא יקנו פתיתים שיוצרו במפעל בו יש עטיפות פלסטיק ולא ישתו שייק במסעדה שמגישה אותו עם קש. כמו כשרות רגילה, אין הכרח לשמור אותה, אבל ברגע שיהיו מספיק שכן מעוניינים בכך, המסעדות והחברות יצטרכו להתאים את עצמן ולהשתמש בפחות פלסטיק.

9. אעביר חוק שמחייב להציג מודעת אזהרה ענקית לצד כל תוכן ממומן בתקשורת. זה פוגע לנו בתודעה כמו שסיגריות פוגעות לנו בבריאות – אז למה לא להשוות את הכללים? בנוסף, אחיל חובת פרסום על מפגשים בין פוליטיקאים ובעלי עיתונים וערוצים. אולי ככה נחזיר את האמון לאט לאט.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל פינקלשטיין

כתבת לוביסטים

כותבת ב"שקוף" מאז "מאה ימים של שקיפות", עוקבת אחרי פעילות של לוביסטים שמייצגים בעלי אינטרסים בכנסת וכותבת גם על ייצוג שוויוני בפוליטיקה.

לתקשורת כוח עצום להשפיע על החיים שלנו, והיא יכולה לנצל אותו כדי לחשוף עוולות ולדרוש תשובות מנבחרות ונבחרי הציבור - אבל היא לא תמיד מצליחה לעשות את זה. אני שמחה להיות חלק מארגון עצמאי שיכול לפעול רק למען הציבור בחופש מוחלט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.