ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

ישראל כהן, הצל הפוליטי של יו״ר מרצ זהבה גלאון, נחשף

מיזם ״מאה ימים של שקיפות״ חושף מינוי תמוה, הקצאת כספים למקורבים, ולהטוטנות פוליטית במרצ. במרכז התחקיר מככב ישראל כהן – אדם שכנראה לא שמעתם עליו מעולם. אלא שכהן נחשב כיום לאיש החזק במסדרונות הסיעה שזוכה לתעודת הכשר ולחסותה של ראשת מפלגת השמאל – זהבה גלאון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

תמצית הממצאים

נתחיל מהסוף. ל׳מאה ימים׳ נודע כי לאחרונה הציבה קק״ל בראש המכון לחקר קרקעות את יועצה הקרוב ביותר של גלאון, יו"ר מרצ – מדובר בישראל כהן, פעיל שמאל ותיק, שנחקר בעבר במשטרה, בין השאר עקב חשד לקניית קולות ובעקבות קשריו עם "מלך החניונים" ראובן גרוס.

מדובר בג׳וב נוח במיוחד עם שכר מנכ״ל והגדרת תפקיד מעורפלת. המכון אמור ״ללבן סוגיות קרקעיות״, לפנות לחוקרים שונים ולהציע להם מימון למען מחקרים לשימושי קרקע. אלא שלכהן אין ניסיון בתחום הסביבה. על המינוי לא יצאה הודעה לעיתונות ורבים בקק״ל ובמרצ עצמה כלל לא עודכנו בו, אולם בימים אלו ממש משמש כהן כמנהל ׳המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע׳. וזאת במקביל לייעוץ פוליטי שהוא מעניק לגופים וגורמים שונים – בהם מפלגת העבודה ומרצ. חשוב להדגיש שהג׳וב הזה בקק״ל שייך למרצ. כלומר מרצ – מתוך האופוזיציה – גם נהנית מהשלל המחולק לכלל המפלגות בתוך המוסדות הציוניים ולא מעזה לוותר עליו. עכשיו זה כהן, אך בשנים הקודמות אלו היו אנשי מרצ אחרים: המפלגה מחלקת את הג׳וב המתגמל והלא בהיר הזה שוב ושוב בשנים האחרונות לאנשים שהיא יקרה בחפצם, בצורה מוסדרת המעוגנת בהסכמים בין המפלגה לקרן.

כך או כך, מהתחקיר עולה כי כהן הוא דמות מפתח כיום בשמאל הישראלי. לפי עשרות עדויות ישראל כהן הוא ה״נתן אשל״ של מרצ, מעורב בכנסת וברשימות המקומיות שלה – ובמקביל משמש גם כיועץ פוליטי בתשלום של חברי כנסת ממפלגת העבודה, בהם יו"ר המפלגה בוז׳י הרצוג עימו הוא עובד בימים אלו. בבחירות הקודמות גם כיהן כראש המטה של ח"כ אראל מרגלית (העבודה). לא מדובר ביועץ אסטרטגי רגיל- דוגמת שכירי החרב המלהטטים בין מפלגות, אלא באיש מרצ, הפקוד למפלגה, שעמד בראש סניף המפלגה בתל אביב. ועדיין כספי הציבור היו מנותבים אליו דרך שתי מפלגות וגם דרך השלטון המקומי.

אבל לפני הכל כהן הוא הצל הפוליטי של גלאון – והיא זו שמספקת לו בקביעות את תעודת ההכשר. זאת, על אף שבעשור הקודם נקשרו לכהן – שבמפלגה כינו אותו חלק מהפעילים כ'קבלן קולות' – כמה וכמה פרשיות; בתחילת העשור הקודם הוגשו נגדו תלונות במשטרה על קניית קולות ושיחוד מתפקדים במסגרת בחירות במרצ. הוא נחקר בעבר עקב קשריו לראובן גרוס ומינוי לתפקיד בכיר בחברה-בת של עיריית ת״א על אף חוסר כישורים הולמים לכאורה. הוא שהה במעצר בית במסגרת חקירת פרשת החניונים. בסופו של דבר לא הוגשו נגדו כתבי אישום והתיקים נסגרו, אולם ב-2005 קמה התאגדות בקרב חברי המפלגה בכדי לדרוש מבית הדין של מרצ להגלותו.

‏צילום מסך 2015‏.04‏.01 ב‏.13.19.51
ישראל כהן וזהבה גלאון. מתוך הפייסבוק – שודר בצינור לילה

עם שובה של גלאון לכנסת ב-2011, חזר כהן למפלגה בדלת הראשית. יועץ הסתרים כהן יושב היום בפגישותיה הפוליטיות ונחשב כמקורב אליה ביותר. הלו״ז הפוליטי שלה, לדברי מקורבי גלאון, מתואם איתו. אחד מיועציה מספר כי ״היא עשתה מיקור חוץ להחלטות פוליטיות – לכהן״.

כהן מסייע כיום לגלאון ללא שכר ומקבל את שכרו ממפלגת העבודה, עירית כפר סבא וקק״ל. אולם גם מרצ בראשות גלאון (שיש לציין שענתה בפתיחות ובשקיפות על כל השאלות שהצבנו) תקצבה בשנים האחרונות את פעילותו של כהן בדרכים שונות: ב-2008 כיהנה גלאון בראש המטה המוניציפאלי של המפלגה והגדירה את משרד היח״צ שהקים כהן כ׳ספק קמפיין מומלץ׳. חרף הסתייגויות חריפות במפלגה, סיפק כהן שירותי קמפיין עבור המטות המקומיים של מרצ בעלות של 360,000 שקל. בבחירות ב-2013 גלאון מינתה את כהן לתפקיד מנכ״ל המטה לקראת הבחירות המקומיות ולאחר מכן ליועצה הצמוד (מתפקיד זה פרש כהן קודם למינויו למנהל המכון לחקר קרקעות).

כהן לא לבד. מהתחקיר עולה שמרצ דואגת לאנשי שלומה – באותן בחירות מקומיות קידמו גם כהן וגם גלאון לראש הרשימה התל אביבית את אייל נעמן, בעלים של משרד פרסום. נעמן הפסיד למיטל להבי. אלא שלאחר ההפסד במרצ החליטו לנתב תקציבי פרסום לנעמן בערך של כ- 330 אלף שקלים. במילים אחרות, אחרי שהתמודד מטעמה והפסיד, זכה המשרד של נעמן לתקציבי פרסום חוצות והפקות דפוס סביב הבחירות. חלק מהפרסומים של מרצ באותה תקופה היו גם על מוניות שירות בהן נהג עד לא מזמן ישראל כהן –  באותן שנים בהן גלאון נעדרה מהכנסת.

כספים הוקצו מהמפלגה לאנשי מרצ נוספים (כפי שנחשף בתחקיר המלא כאן למטה, וגם בתחקיר המשך שיתפרסם בקרוב). אך כעת נחזור לכהן ולמינויו הטרי לראש המכון בקק״ל. התפקיד הוקצה דרך קבע לאנשי מרצ, אך לעומת כהן, שלו אין השכלה בנושא, קודמתו בתפקיד מיטל להבי (כיום סגנית ראש עיריית תל אביב מטעם מרצ) הגיעה עם רקע סביבתי עשיר. הוותיק יותר בתפקיד היה עדי ניב, לשעבר איש מרצ, שכיהן כראש המכון משנת 97׳ עד 2011. ניב, שתבע את מרצ וקק״ל אחרי שפוטר מהמכון, טען בשיחה עם "מאה ימים של שקיפות" כי ״ככה (עם המינוי הזה) שטנלצר קנה את מרצ״. לדברי ניב ״המכון היום לא מוציא כלום. ביטלו את הכנסים. אין אף מחקר. אין שם עובדים. אין מכון. אתה לא מבין. זה לא קיים. לך תראה איפה הכתובת של המשרד? כהן מקבל שכר כדי לא להפריע״. עם זאת נדגיש שוב כי ניב הינו מסוכסך עם הקרן ועם המפלגה.

גם בשיחות עם בכירים בקק״ל נראה כי הם כלל לא מודעים לכך שראש המכון התחלף או מעודכנים במה עוסק המכון בימים אלו. בכיר במוסדות הציוניים התפלא מהמינוי – שגילה עליו דרך התחקיר שלנו. לדבריו ״זה תפקיד מקצועי – הוא לא בין הג׳ובים המפוזרים בין המפלגות״. הוא הדגיש כי ״כהן הוא איש רב יכולות ובעל כישורים פוליטים חדים – זה בטוח, אבל זה תפקיד שמיועד לאנשים עם רקע ספציפי – שלו אין. זה מוזר מאוד״. בכל מקרה התפקיד הזה נמצא בידי מרצ בצורה רשמית – כפי שמעיד על כך בתגובתו גם כהן עצמו.

המכון באתר קק״ל

בקק״ל סירבו לענות על שורה של שאלות, בהן בקשות לראות את תוצרי המכון, כתובתו, ותנאי העבודה של כהן. בתגובה רשמית נמסר כי ״מר ישראל כהן נכנס לתפקידו כמנהל המכון רק לפני חודשים ספורים. הגדרת מינויו ותנאיו נקבעו ע"פ הנהלים הסדורים בקק"ל. המכון עומד ביעדיו״.  באתר, אגב, מופיע מידע זעום. הפרסום האחרון שמופיע בין הוא משנת 2012. כהן הבהיר בתגובה שמדובר ״בכתבה מגמתית, שנולדה ביוזמת גורמים פוליטיים אינטרסנטיים, ושנועדה לפגוע בי אישית״.

בהמשך לבקשת מסמכים מגוונים מסרה גלאון כי ״הניסיון לייצר תיאוריות קונספירציה קלושות, ולנסות למצוא אי-סדרים מהסוג שיש אולי במפלגות אחרות בישראל, אינו עומד במבחן, מכיוון שמרצ מתנהלת בשקיפות ובפיקוח, ותוך הקפדה על מינהל תקין ושמירה על החוק״. עם זאת מזכ״ל המפלגה דרור מורג הבהיר כי ״מסמכי המפלגה נשמרים ברשותה במשך שבע שנים ועל כן אין ביכולתנו להתחקות אחר מסמכים משנים קודמות לאלו, כדוגמת החלטות בית דין בנוגע לישראל כהן, אשר התקבלו בין השנים 2002-2005. בהתייחס לבקשה לקבלת פרוטוקולים של וועדת הכספים בעניין כהן, אין בנמצא פרוטוקולים שעניינם אישור התקשרות ספציפית כפי שביקשת״. כלל התגובות בתחתית פרסום זה.

נציין כי התחקיר נערך במהלך ששת השבועות האחרונים – הרבה לפני שהוכרזו הבחירות. התחקיר התגלגל בעקבות טיפים שקיבלנו מאישים מגוונים הקשורים למפלגה. הסיפור המלא והתגובות- למטה.

אם יש בידכם כמה דקות מומלץ להישען לאחור ולקרוא את התחקיר המלא על גלאון וכהן בו גילויים נוספים שמלמדים שהתנהלות מרצ איננה רחוקה ממפלגות אחרות בהן נערכים פריימריס.

כתבה בצינור לילה

גיא זהר מראיין את זהבה גלאון ומעמת אותה עם התחקיר

התחקיר המלא

שנות התשעים היו תור הזהב של מרצ. מספר דו ספרתי של מנדטים הוביל את חבריה לכהן כשרים. רבים נהרו למפלגת השמאל שחרטה על דגלה סוגיות לוהטות כמו הפרדה בין דת למדינה וזכויות אזרח. לאחר רצח רבין בכיריה רואיינו בטלוויזיה וסחפו ציבור רב. בין הצופים בראיון משולהב שנערך עם השר לאיכות הסביבה דאז, יוסי שריד, היה גם עולה חדש מטורקיה בשם ישראל כהן.

כהן, בפיו עברית רצוצה, התרגש מדבריו של שריד והחל מיד לפקוד הפגנות מטעם מרצ. הוא הפך לפעיל נלהב ובמהרה אף הצליח לרקום קשר אישי עם שריד, אותו הגדיר במרוצת השנים כ״אב רוחני״. במיומנויותיו הפוליטיות – שרק הלכו והתחדדו מאז – הצליח כהן לשכנע את השר לאמץ אותו לחיקו.

חולדאי: אמרתי שאני אשמח אם ימצאו לישראל כהן תפקיד

ב-99׳ נבחר כהן לתפקיד ראש סניף מרצ תל אביב. בעירייה התחבב על ראש העיר רון חולדאי ועל עוזרו יגאל שפירא – שהיה שותפו של "מלך החניונים" ראובן גרוס. בתחילת שנות האלפיים התמנה לתפקיד מנהל כוח האדם של חברת הבת של עיריית ת"א, ׳עזרה ובצרון׳, העוסקת בהתחדשות עירונית. כבר באותן שנים נקשרו בשמו פרשות בעלות גוון פלילי – שלבסוף גוועו. ב־2002 חשף "זמן תל אביב״ כי כהן התגורר בדירה שנמצאת בבעלותם של שפירא וגרוס. כהן הגיב כי שילם להם שכר דירה מלא. ב-2003 תועדו מקרים של קניית קולות ושיחוד מתפקדים. מזכ״לית מרצ דאז, מיכל שוחט, הגישה תלונה במשטרה, אך התיק נסגר מחוסר ראיות. ב-2004 נחקר כהן באזהרה ושהה במעצר בית סביב סיפור אחר – פרשת החניונים.

בחקירתו במשטרה של חולדאי סביב הפרשה – אותה חשף אלי סניור מעיתון תל אביב – טענו החוקרים כי חולדאי סייע לכהן להתמנות לתפקיד מנהל כוח האדם ב'עזרה ובצרון', אף שהיה חסר כישורים מתאימים. הסיבה? לחץ שהפעיל על חולדאי מלך החניונים גרוס. החוקרים טענו כי בקלטת שהושמעה לחולדאי שומעים אותו מורה ש׳ימצאו לכהן ג׳וב׳. חולדאי הבהיר לחוקריו: "דיברתי עם מנכ"ל החברה ואמרתי שאני אשמח אם ימצאו לישראל כהן תפקיד. לא היו פניות אלי מטעמו של גרוס".‬

החוקרים הקשו וטענו כי כהן הודה באופן אישי לגרוס על המינוי, אולם חולדאי התמיד בגרסתו.  בסופו של דבר, לא הוגש נגד כהן כתב אישום. כך או כך, חברי מפלגה שונים מאסו בכהן וב-2005 התאגדו כדי לדרוש מבית הדין של מרצ להגלותו. בפנייתם הזכירו, בין השאר, שכהן היה מעורב ב״מינוי עצמי ומינוי מקורבים לדירקטוריונים של תאגידים עירוניים בת״א (בהם אשתו, ת.א) שנפסלו לאחר מכן״. כהן הקדים תרופה למכה ועזב את מרצ בדצמבר 2005, עוד לפני שדנו בעתירה. הודות לחוש הריח הפוליטי שלו הכין את הקרקע טרם עזיבתו וחבר מייד לעמיר פרץ שהוביל את ׳העבודה׳ באותן שנים. כהן אף הצליח להעביר איתו ל'עבודה' חלק מראשי הסניפים העירוניים של מרצ ושניים מחברי מועצת מרצ בתל אביב – איתי פנקס ויפה כחלון. לאחר המעבר טען כהן כי ״מפלגת העבודה נושאת את הדגל החברתי סוציאליסטי״.

מזכ״ל מרצ דאז, ירון שור, לא התרגש מטיעוני כהן לפיהם זהו מהלך אידאולוגי, בהזכירו כי כהן היה אמור להופיע בבית הדין של התנועה שהתבקש להדיחו מהמפלגה לאלתר עקב ״חשדות פליליים כבדים ומעצר בית ממושך בפרשת החניונים בתל אביב״.

״ספק קמפיין מומלץ״

בשנותיו ב׳עבודה׳ הצליח כהן לשמר את קשריו במרצ. הדבר השתלם. ב-2008, כשגלאון כיהנה כיו״ר המטה המוניציפאלי של המפלגה, היא ביקשה להגדיר את משרד היח״צ של כהן, שהוקם בשותפות עם רועי ילין, כ׳ספק קמפיין מומלץ׳ למטות מרצ ברחבי הארץ. כהן היה באותם ימים חבר במפלגת העבודה. גם ילין, שכיהן בעברו כדובר סיעת מרצ, מקורב לגלאון. לאחר בחירות 2009 פרסם טור דעה שקרא ליו״ר דאז, חיים אורון, להתפטר בעקבות השפל האלקטורלי שהביא על מרצ. לפני כן הבהיר כי ״בלעדיה (הכוונה לגלאון) אין סיבה לקיומה של הסיעה".

במפלגה היו בהלם. חברי ההנהלה עדיין לא התאוששו מ׳כהן העורק׳ וכעת התברר להם שכספי מפלגה יוזרמו דווקא למשרדו. באתר המפלגה הרשמי עוד ניתן למצוא היום משפטים כגון ״בעקבות התופעה של קבלנות קולות שהשתלטה למרבה הצער על הסניף, כחלק ממפעלו "המפואר" של מיודענו ישראל כהן, סיעת מרצ בעירייה התרסקה״.

חרף כל ההסתייגויות, גלאון קבעה כי משרד היח"צ כהן-ילין יהיה אחד משלושת המשרדים ׳המומלצים׳ להתקשרויות עבור המטות המקומיים לצורך שירותי יח״צ וקמפיין. 19 ראשי סניפים ופעילים כתבו לה בתגובה כי התקשרות עם משרדו של כהן היא בגדר ״הפרת אמונים של חברי המפלגה״. גלאון והמזכ״ל שור ניסו להרגיע את הרוחות והבהירו כי ילין הוא זה שיספק את שירותי היח״ץ, לא כהן. חברי הנהלת מרצ דרשו בתגובה כי קשר מכל סוג עם כהן יוגדר כפסול. הנוסח שהם תבעו כלל התחייבות כי ״לא תהיה לישראל כהן כל גישה אל מאגרי המידע של המפלגה, אל מסמכים פנימיים, סקרים או כל חומר חיצוני אחר שהוכן עבור המפלגה או בהתייחס לקמפיין של המפלגה וכן יובטח כי ישראל כהן לא יקח חלק ולא יהא נוכח בכל דיון, מפגש או התכנסות הקשורים למפלגה״. הם טענו כי בית הדין של מרצ קבע בפסקי דין כי כהן פעל בדרכים לא תקינות, הטה בחירות, וש״נפסלו מינויים של קרובי משפחתו של ישראל כהן לחברות עירוניות וקרובי משפחה של מקורביו״.

זה לא עזר. גלאון הוכיחה את מחויבתו אליו, לא קיבלה את התלונה והמשרד סיפק שירותי קמפיין ברשויות מגוונות: חיפה, ראש העין, גבעתיים, באר שבע, רמת גן, פתח תקווה ורמת השרון. העלות: 360,000 שקל. פעילים עימם שוחחנו הדגישו שכהן היה מעורב בעצמו בקמפיינים רבים.

גלאון נפלטה מהכנסת וכהן ״נאלץ לעבוד כמו חמור בקו 5״

חודשים לאחר מכן, בבחירות הארציות שנערכו בפברואר 2009, התרסקה מרצ. למשכן נכנסו רק שלושה נציגים. גלאון, מספר 4, נותרה בחוץ ובד בבד הפעילות הפוליטית של כהן הצטמצמה. לדברי חבריו הוא נאלץ באותן שנים לעבוד כנהג מונית בתל אביב. ״הוא התנתק והיה צריך להרוויח כסף – הוא עסק בהישרדות, ועבד כמו חמור בקו 5״, מספרת מקורבת, ״הוא היה חייב לעשות לביתו״.

הרצוג - מעסיק במקביל את כהן
הרצוג – מעסיק במקביל את כהן

התמונה השתנתה ב- 2011. חיים אורון (ג׳ומס) פרש מהכנסת וגלאון הושבעה תחתיו. כהן חזר לעניינים וסייע לה לנצח את ח״כ אילן גילאון במאבק הירושה לתפקיד יו״ר המפלגה בפברואר 2012. השלב הבא היה סיוע למקורביה של גלאון להשתלב ברשימה לכנסת בבחירות הבאות. אך כהן לא הסתפק במרצ. הוא עזר במקביל למועמדים במפלגת העבודה – שהתקוטטה עם מרצ על אותם קולות ובה עדיין כיהן כחבר. לאראל מרגלית מהעבודה סייע והוגדר כ׳ראש מטה׳. הוא ערך עבורו מפקדים והפך לדמות מרכזית בקמפיין. בתום הבחירות שמו של מרגלית נקשר לפרשת קניית קולות, אולם הוא הכחיש זאת נמרצות, לא נמצאו שום ראיות והפרשה נסגרה. לאחר מכן החל כהן לייעץ גם לראש המפלגה בוז׳י הרצוג – שעד היום מעסיק את כהן, כיום איש מרצ, כיועץ בשכר.

בתחילת 2013 חזר כהן לבחוש בענייניה המקומיים. כהן הריץ כמה מהמועמדים של המפלגה – וקנה שם מחודש במסדרונות העיריה. בין השאר כהן היה למשל זה שהציע לשלב ברשימה המקומית את מהרטה ברוך – כיום סגנית ראש העיר. מהתחקיר עולה כי אשתו של כהן סיפרה לו שברוך, שהתפרסמה בזכות תכנית הריאלטי ׳השגריר׳, גרה בקרבת מקום. כך הוא למד על קיומה, הציע לה לרוץ – וסייע לה מול המתפקדים.

כהן ניסה גם לקבוע את זהות ראש הרשימה התל אביבית, ובבחירות הפנימיות פעל במרץ למען חברו אייל נעמן, בעלים של משרד פרסום ומייסד העמותה למען נישואים גאים בישראל. נעמן הפסיד לבסוף למיטל להבי – כיום סגניתו של חולדאי.

במרצ – שכהן היה כעת חלק ממנה לאחר שמונה מנכ״ל המטה המוניציפאלי לקראת הבחירות המקומיות (בעלות 192 אלף שקל לשנה ורכב צמוד) – החליטו שחלק מתקציבי הפרסום יופנו לנעמן שהפסיד כאמור בבחירות.

במילים אחרות, נעמן זכה בתקציבי פרסום של מרצ שמקורם בכספי מימון מפלגות אחרי שהתמודד מטעם מרצ והפסיד.

ממסמכים שהגיעו ל"מאה ימים של שקיפות" עולה כי ׳כהן-נעמן בע״מ׳ (אין קשר משפחתי לישראל כהן) זכה לתקציבי פרסום חוצות והפקות דפוס סביב הבחירות בערך של כ- 330 אלף שקלים. מרצ המשיכה להיעזר בו לאחר מכן תכופות. חלק מהפרסומים של מרצ אגב, היו על מוניות השירות בהן נהג עד לא מזמן ישראל כהן.

משרתם של שני אדונים?

בבחירות לראשות העיר, לעומת זאת, כהן בחר מאחורי הקלעים, לדברי שורה של גורמים, לסייע לא רק לנציג מרצ ניצן הורביץ אלא גם למתחרה הישיר שלו – חברו הוותיק חולדאי. במפלגה עולות טענות מגוונות בנושא, החל בהדלפות על מהלכים למטה של חולדאי וכלה בחבלות מכוונות בקמפיין של הורביץ.

גורמים רשמיים במפלגה – לרבות כהן וגלאון עצמם – הכחישו זאת מכל וכל. אולם רבים הסכימו כי במטה שררה לכל הפחות דיסהרמוניה. באחת הפגישות בתחילת הקמפיין התעורר ויכוח מכוער. בפגישה נועדו מוסי רז, הורביץ, מזכ״ל מרצ דרור מורג, כהן עצמו והאסטרטג רון ורבר שסייע להורביץ בתחילת הדרך. הטונים עלו במיוחד כאשר נידון התקציב ואיוש מטה הבחירות. ורבר – שעזב בהמשך את הקמפיין – קרא בשלב מסוים לכהן ״פרחח״, והוסיף ״בכל רגע שעובר אני רוצה לקרוא לך בכינויים גרועים יותר״. גורם ששהה בקרבת מקום טוען כי הצרחות נשמעו ברחבי הקומה. הגורם הדגיש, כמו אחרים, כי ״מעטים במרצ יכחישו את העובדה שכהן רצה סיעת מרצ גדולה אבל עם חולדאי כראש עיר״. הורביץ סירב להתייחס לנושא ואמר ״האפיזודה של תל אביב מאחורי״.

הורוביץ
ניצן הורוביץ

בתום הבחירות המקומיות ב-2013 המשיך כהן בתפקידו על מנת לבצע ׳סגירות׳ קואליציוניות ברחבי הארץ. לאחר מכן תפקד כיועץ בשכר ליו"ר מרצ עד לפני כמה חודשים, ובדרך גזר קופון מקומי: הוא השתלב כיועץ חיצוני של עירית כפר סבא לאחר שייעץ למרצ כיצד להצטרף לקואליציה (בעיריית כפר סבא סירבו לענות על כל שאלה בנושא אף שהבהירו בתגובה כי ״העירייה פועלת כחוק ובשקיפות בכל נושא העסקת יועצים חיצוניים״. השקיפות הסתכמה במשפט הזה. ת.א עדכון- יו״ר האופוזיציה דורש בכ״ס לראות את מסמכי העסקתו)

כהן – המייעץ לראש העבודה הרצוג- יושב היום בפגישותיה הפוליטיות של גלאון ונחשב כמקורב אליה ביותר. הלו״ז הפוליטי שלה, לדברי מקורבי גלאון, מתואם איתו. ״היא עשתה מיקור חוץ להחלטות פוליטיות – לכהן״, מספר אחד מיועציה. כלל האנשים סביבה מסכימים כי אין החלטה פוליטית שקיבלה גלאון בשנים האחרונות- ללא היוועצות עם כהן.

״אתה לא מבין? אין מכון. הוא לא קיים״

ב-15 שנים האחרונות – להוציא תקופה בה נבעט ממרצ – נסק כהן לעמדת יועץ הסתרים שאמנם צבר אויבים ולשמו נקשרו פרשיות מגוונות, אך גם נתפס כנקודת המשען שבכירי הסיעה נזקקו לה כדי לשמר את כוחם הפוליטי. לכהן השפעה גדולה כאמור בתנועה שבימים הקרובים תבחר את 1,000 ציריה – האנשים שירכיבו את הרשימה של מרצ לכנסת. אך עיקר כוחו הוא כאמור בתיווך בין המועמדים לכנסת ולרשויות המקומיות, לבין בעלי המפקדים הגדולים, שבדיוק כמו ב׳ליכוד׳ וב׳עבודה׳ הם אלו שבסוף קובעים את זהות הנבחרים.

זה הלוגו שמצאנו

גורמים רבים במרצ טוענים כי כהן, למעשה, הוא אחד האנשים החזקים במפלגה והלוחש באזני קברניטיה – ובראשם זהבה גלאון. אף שאין לו היום תפקיד רשמי במפלגה, הוא נמצא במטה התנועה כמעט מדי יום ומייעץ לחבריה. משרד יח"צ בבעלותו זכה כאמור לתקציבים מהמפלגה והוא ניהל עבורה קמפיינים. אך המינוי המפתיע ביותר אותו קיבל כהן – עליו מעטים יודעים – הוא לתפקיד יו״ר מנהל המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע ע"ש בן שמש.

מדובר בג׳וב נוח במיוחד עם הגדרת תפקיד לא ברורה שמסורתית נמצא בידי מפלגת השמאל. המכון אמור לפנות לחוקרים ולהציע להם מימון למען מחקרים על שימושי קרקע. מעבר לכך המכון אמור לערוך כנסים ולהנפיק ניירות עמדה. לפי אתר קק״ל מדובר ב״מכון עצמאי, הפועל כ-think tank מולטי-דיסציפלינרי ועוסק בליבון סוגיות קרקעיות ותכנוניות בישראל״.

אף שהתפקיד נמצא בידי אנשי מרצ בעשרים השנים האחרונות – הוא לעולם לא הוענק לה רשמית. מעיון בהסכם הקואליציוני בין המוסדות הציוניים והמפלגות מ-2010 עולה כי המכון – בניגוד לשורה של גופים אחרים –   לכאורה לא נמצא בחלוקת השלל שהמפלגות נלחמות כדי לשים עליהם את היד. ועדיין, משנת 97׳ עד 2011 כיהן בראשו עדי ניב, איש מרצ. אחריו נבחרה מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב מטעם מרצ. והשנה החליף את להבי בתפקיד לא אחר מכהן עצמו.

בעוד שללהבי רקע סביבתי עשיר, לכהן אין כלל השכלה בנושא. ניב, שתבע את מרצ וקק״ל אחרי שפוטר מהמכון טוען כי ״ככה (עם המינוי הזה) שטנלצר קנה את מרצ״. לדברי ניב ״המכון היום לא מוציא כלום. ביטלו את הכנסים. אין אף מחקר. אין שם עובדים. אין מכון. אתה לא מבין. זה לא קיים. לך תראה איפה הכתובת של המשרד? כהן מקבל שכר כדי לא להפריע״. עם זאת נדגיש כי ניב הינו מסוכסך עם הקרן ועם המפלגה.

ניב- בימיו במכון

אלא שבשיחות עם בכירים בקק״ל נראה כי הם כלל לא מודעים לכך שראש המכון התחלף או במה מתעסק המכון בימים אלו. בכיר נוסף במוסדות הציוניים הביע פליאה על המינוי – שגילה עליו דרך הכתבה. ״זה תפקיד מקצועי – הוא לא בין הג׳ובים המפוזרים בין המפלגות״. לדבריו ״כהן הוא איש רב יכולות- זה בטוח, אבל זה תפקיד שמיועד לאנשים עם רקע ספציפי- שלו אין. זה מוזר מאוד״.

בקק״ל סירבו לענות לשורה של שאלות, בהן בקשות לראות את תוצרי המכון, כתובתו, ותנאי העבודה של כהן. בתגובה רשמית נמסר כי ״מר ישראל כהן נכנס לתפקידו כמנהל המכון רק לפני חודשים ספורים. הגדרת מינויו ותנאיו נקבעו ע"פ הנהלים הסדורים בקק"ל. המכון עומד ביעדיו, על פי תוכנית עבודה שנקבעה לפני שמר כהן נכנס לתפקידו. המכון עוסק בחקר וקידום מדיניות שימושי הקרקע בישראל, בשנים האחרונות מתמקד המכון בחקר מחוללי שוויון ופערים במדיניות המקרקעין של ישראל. לגבי מבנה ארגוני, תכניו ויעדיו של המכון ניתן לראות באתר האינטרנט״.  באתר, אגב, מופיע מידע זעום. הפרסום האחרון שמופיע בין הוא משנת 2012.

״שריד נתן לו חום כעולה חדש והוא החל להתפתח במפלגה״

בשיחה עם חברי הסיעה מתואר כהן כדמות ידידותית וחמה. רובם מסכימים כי יש לו חושים פוליטיים מחודדים, ויכולת נדירה לכונן פשרות ובריתות בין גורמים שונים – מה שהפך אותו לדמות מרכזית בתנועה.

״הוא חבר הרבה שנים״, מספר ח״כ עיסאווי פריג׳ שמוסיף כי ״כהן התחיל את דרכו במפלגה כשהיה עולה בודד מטורקיה- ללא משפחה וחברים, ועלה לתל אביב, ומצא מסגרת שהאמין בה״. לדבריו ״שריד נתן לו חום כעולה חדש והוא החל להתפתח במפלגה. יש לו ראש טוב על הכתפיים. אני לא רואה שום דבר שלילי בבן אדם. מי שעובד יש לו אויבים וחברים״. לגבי ההתייעצות בפריימריס הבהיר כי ״זה לא משהו מיוחד. תמיד אני יושב עם חברים ומתייעץ אבל לא באופן מיוחד. עצה פה עצה שם. תמיד מתייעצים״.

מה אתה חושב על זה שהוא מייעץ במקביל לאנשים במפלגות העבודה ומרצ?

״אני לא נכנס לשיקולים העסקיים של אף אחד. הוא עובד עם כמה גופים, בהם אנחנו. הבנתי שגם עבד ועובד עם אנשים ממפלגת העבודה. דווקא שאלתי את השאלה הזו אבל זכותו של אדם לתרום״.

לא מפריעות לך הפרשות הקודמות שלו?

״אני מכיר אותו 20 שנה מהמפלגה. הוא פעיל במישור המוניציפלי והארצי. מאוד אקטיבי ופעיל. הבעיות שהיו לו בתל אביב – כל העולם ידע על זה ואני מבין שיצא מזה. עזב וחזר. זה התחום, זה הפוליטיקה הישראלית. עכשיו אנו מריצים מפקד והופתענו שכמות המתפקדים החדשים היא 17,000 – כי מרצ בפריים ועולה בסקרים״.

אז למה הוא נאלץ לנהוג בקו 5?

״אחרי הפרשייה בתל אביב הוא עבר תקופה כלכלית קשה, היה עולה כמעט בודד מטורקיה. עבד קשה מאוד והתנתק מכל העולם לכמה שנים טובות עד שהצליח לייצב את עצמו. עבד בצורה מטורפת ופתאום ניתק קשר עם כל העולם הפוליטי – עד שהשתקם. היום הוא נותן עזרה לכל מי שצריך״.

אתה חושב שהוא ראוי להיות מנהל מכון בקק״ל?

״על זה לא שמעתי״.

ההסכם הקואליציוני של הקונגרס הציוני מ-2010

תגובות

ישראל כהן הבהיר בתגובה שמדובר ״בכתבה מגמתית, שנולדה ביוזמת גורמים פוליטיים אינטרסנטיים, ושנועדה לפגוע בי אישית״. לדבריו, ״שכרתי דירת שני חדרים מיגאל שפירא וראובן גרוס ושילמתי שכר דירה מלא. המשטרה חקרה את הנושא במסגרת פרשת ראובן גרוס בשנת 2004 ותיק החקירה נגדי נסגר. בשנת 2004 נחקרתי ללא קשר לפרשת החניונים, אלא בשל קשרי לראובן גרוס ומעולם לא הוגש כתב אישום והתיק נסגר. בשנת 2000 הייתי ביחסים קרובים עם ראש עיריית תל אביב- יפו, רון חולדאי, והוא מי שהמליץ עליי לתפקיד ולא הייתי זקוק לעזרתו של ראובן גרוס בעניין. גם נושא זה נבדק על ידי המשטרה שכאמור סגרה את התיק״.

לגבי הטענות למינוי דירקטורים הבהיר כי ״בשנת 2004 פנו חברי מפלגה משיקולים פוליטיים לבית הדין בטענה שהליך בחירת הדירקטורים לתאגידים עירוניים, לא היה תקין. המינויים אכן נפסלו על ידי בית הדין ולפיכך, קיימנו בחירות חוזרות על פי הנחית בית הדין, ואותם אנשים שנפסלו, נבחרו מחדש וכיהנו כדירקטורים. אציין כי בתקופה זו כיהנתי כיור סניף תל אביב- יפו של מרצ בפעם השלישית ברציפות, והמעורבות שלי במינוי הדירקטורים נעשתה מתוקף תפקידי זה, כפי שקובע תקנון מרצ. אציין כי לאור הנחיית בית הדין אשתי לא הגישה מועמדותה בפעם השנייה״.

לגבי עזיבתו מסר כי ״בשנת 2003 יו"ר מרצ לשעבר יוסי שריד התפטר מתפקידו כיו"ר מפלגת מרצ ובשנת 2004 נבחר ד"ר יוסי ביילין לתפקיד.  נוצרו חילוקי דעות תהומיים בין יו"ר המפלגה החדש לביני בתפקידי כיו"ר סניף – חילוקי דעות שהיו סביב מקומה של מרצ במאבק החברתי כלכלי (אנחנו הצגנו את הפלג החברתי של מרצ). עם בחירתו של עמיר פרץ ליו"ר מפלגת העבודה שהניף את הדגל החברתי, אני וחברי – קבוצה גדולה של חברי וועידה, ראשי סניפים, חברי מועצת ערים מרחבי הארץ – מצאנו לנכון לעבור למפלגת העבודה. אדגיש שהמגעים עם עמיר פרץ התחילו זמן רב לפני הפניות לבית הדין של מרצ. לאחר בחירתו של אהוד ברק ליו"ר מפלגת העבודה בשנת 2007, חברי ואני חזרנו הביתה למרצ והתפקדתי מחדש למפלגה״.

לגבי הציטוט באתר של מרצ מסר כי ״אין לי מה להגיד על דבריו של נחום שור באתר המפלגה, שבינתיים הלך לעולמו״.

לגבי ההתקשרות בבחירות המוניציפאליות בשנת 2008 כהן אמר ״נתתי שירותי ייעוץ לרועי ילין ולא למרצ. למיטב ידיעתי ילין הוא זה שהתקשר בחוזה מול מרצ״. עוד הוסיף כי ״את ח"כ זהבה גלאון אני מכיר ומוקיר מפעילותי במרצ החל משנת 97, אז חברתי אליה כפעיל פוליטי ומאז אני חלק מצוות היועצים הקרובים שלה. בשום שלב לא ייעצתי בתשלום לזהבה גלאון או למישהו אחר מחברי הכנסת של מרצ. עד שנת 2006 הייתי פעיל פוליטי והתמודדתי לתפקידים נבחרים. משנת 2008 אני בעל עסק לייעוץ וניהול פרויקטים ואני לא רואה שום ניגוד עניינים בעבודתי עם פוליטיקאים ממפלגות שונות. בדיקה תגלה שדבר זה נהוג ומקובל בחברות ובקרב יועצים אחרים. אני איש מרצ ותיק ואני גם איש מקצוע, שמייעץ לגורמים פוליטים שונים ואני לא רואה בכך שום סתירה או ניגוד עניינים״.

לגבי הרצתו של איש הפרסום נעמן מסר ״אכן תמכתי בבחירתו של אייל נעמן בבחירות הפנימיות לתפקיד יו״ר הסיעה במועצת העיר תל אביב. נעמן הפסיד ונבחרה מיטל להבי. בתקופת מערכת הבחירות המוניציפליות שבהן הייתי מנכ"ל המטה המוניציפלי האחראי על הקמפיין הפוליטי ברמה הארצית. במסגרת תפקידי זה כלל לא עסקתי בבחירת הספקים ובוודאי לא בהתקשרות הכספית מולם. פעילות זו נעשתה על ידי מי ששימש כיור המטה המוניציפלי – מזכ״ל מרצ דרור מורג, וגזבר מרצ מוסי רז. נכון שבין השנים 2010-2012 עבדתי בקווי 4 ו 5 בתור נהג מונית שירות, אבל תמוה בעיניי הנסיון הזול לקשור בין עובדה זו לבין ההחלטה המיקצועית של מנהל קמפיין הבחירות של מרצ לפרסם בקווים אלה כי המסלול שלהם עובר באיזורים שבהם למרצ יש פוטנציאל אלקטורלי גבוה. ההתקשרות עם חברת המוניות נעשתה למיטב ידיעתי הייתה על ידי מזכ״ל מרצ והגזבר״.

לגבי הסיוע מאחורי הקלעים לחולדאי הבהיר כהן כי ״הטענה שעזרתי בבחירות בתל אביב לרון חולדאי היא שקרית לחלוטין. בבחירות המוניציפליות מרצ הריצה רשימות ב 25 ערים. הקמפיין בעיר תל אביב- יפו קיבל שליש מהתקציב הכללי של מרצ לבחירות המוניציפליות, סכום גבוה לעומת הבחירות המוניציפליות הקודמות בשנים 2008,2003,1998. אני הייתי מנכ"ל מטה הבחירות הארצי ולכן ההתערבות שלי במטה המקומי בתל אביב- יפו הייתה מצומצמת ולא נכחתי בישיבות המטה. המטה נוהל על פי הנחיותיו של ח"כ ניצן הורוביץ. מרצ ראתה חשיבות גם בקמפיין המוניציפלי לרשימה למועצת העיר ולא רק לראשות העיר, ואף השקיעה כספים ומשאבים על מנת להבטיח הצלחה מקסימלית״.

לגבי עבודתו בקק"ל: ״מי שמשמש כיו״ר המכון לחקר מדינות קרקעית ושימושי קרקע הוא אפי שטנצלר. אני משמש בתפקיד מנהל המכון החל ממאי 2014, כחלק מההסכם קואליציוני בין מרצ להסתדרות הציונית שקיים משנת 93׳. הסכמים קואליציוניים דומים קיימים בין יתר המפלגות״. כהן צירף דו"ח עב כרס על פעילות המכון לחודש נובמבר. בדוח  מתוארים מחקרים שהזמין המכון, תכנית לכנס ועוד.

לבסוף הדגיש כהן ״אני איש פרטי שעובד עם מי שרוצה להעסיק אותי. אני לא חייב דין וחשבון עם מי אני עובד ועם מי אני לא עובד. כל התקשרות מאפשרת הזדמנויות חדשות כאשר אתה מבצע את עבודתך על הצד הטוב והמקצועי ביותר. עבודתי בעיריית כפר סבא, אינה קשורה להסכם הקואליציוני של סיעת מרצ בעיר".

‏צילום מסך 2014‏.12‏.28 ב‏.09.31.53

כהן סירב להשיב למגוון שאלות בהן באילו רשויות מקומיות נוספות הוא מועסק, מה כולל עבודת הייעוץ שלו בכפר סבא, האם ייעץ לח״כים נוספים בתשלום, תנאי העבודה בקק״ל, ובקשה לראות את ההסכם הקואליציוני המדובר.

יו"ר מרצ, זהבה גלאון בתגובה: ״מדובר בניסיונות הכפשה צפויים מצד גורמים פוליטיים, שכנראה לא מרוצים מהעלייה של מרצ בסקרים, וממספר המתפקדים חסר התקדים למפלגה. ברור שכשמרצ צוברת מנדטים בסקרים זה נעשה על חשבון מפלגות אחרות, וחלק מהמשחק הפוליטי הוא מתקפות מלוכלכות מהסוג הזה.

יותר ממה שזה מלמד משהו על מרצ זה מלמד על הנואשות בקרב אותן מפלגות, נוכח ההתחזקות של מרצ כקול ערכי ומוביל בשמאל.הניסיון לייצר תיאוריות קונספירציה קלושות, ולנסות למצוא אי-סדרים מהסוג שיש אולי במפלגות אחרות בישראל, אינו עומד במבחן, מכיוון שמרצ מתנהלת בשקיפות ובפיקוח, ותוך הקפדה על מינהל תקין ושמירה על החוק״.

לדבריה ״המסמכים שהוצגו בפנינו קיימים, קודם כל, בגלל שמרצ מנהלת תיעוד מדוקדק ומפורט של כלל הוצאותיה, ודואגת שכל הוצאה כספית תעבור אישור של הגורמים המוסמכים במפלגה. פירוט מלא של המסמכים וההתקשרויות נמסרו והם מלמדים על ניהול אחראי ותיעוד של כל שקל. יש לציין, שהעובדה שבשנתיים האחרונות מרצ צימצמה את הגירעון הכבד שלה משנים עברו, היאבדיוק בזכות מינהל תקין ופיקוח אחראי על הוצאות כספיות״.

מהרטה ברוך מסרה בתגובה כי ״ראשית כל מרצ היא ביתי האידיאולוגי. באשר לבחירות האחרונות למועצת העיר, זהבה גלאון, יו"ר מרצ, היא ששכנעה אותי לרוץ למועצת העיר ת"א-יפו. ישראל כהן ששימש כמנכ"ל מטה הבחירות המוניציפאלי של מרצ אמר שינסה לעזור לי מהסיבה שנוכחותי מעשירה לדעתו את הרשימה. ישראל סייע לי בהיכרות עם אנשי סניף מרצ בתל אביב-יפו. במסגרת הפריימריס הגשתי את מועמדותי למקום ברשימת מרצ למועצה, מבין 2,200 מתפקדים בחרו בי 1,200 ומיקמו אותי במקום ה-2״.

ממטה ראש מפלגת העבודה הרצוג נמסר כי ״ישראל כהן מועסק מזה מספר חודשים ע"י מפלגת העבודה לתקופה מוגבלת כיועץ לפרויקט 20:16 העוסק בהכנת תשתית המפלגה לבחירות. במסגרת זו מייעץ כהן בנושאי פילוח וניתוח של מאגרי נתונים של בוחרים על פי תאי שטח, זאת על סמך ניסיונו העשיר בתחום במערכות בחירות בהן עבד, בין היתר, עם מפלגת העבודה בבחירות 1999 ולאור ניסיונו המוצלח כמנהל הקמפיין המוניציפלי של מרצ. על עבודת ייעוץ זו משתכר כהן 2,500 ש"ח בחודש, כאמור, לתקופה מוגבלת. ישראל כהן אישר בפני מפלגת העבודה כי אינו מועסק ע"י מפלגה או גוף פוליטי אחר וכי הוא מחויב להימנע מניגוד עניינים במסגרת העסקתו במפלגה״.

איל נעמן מסר ״בבחירות הפנימיות ב-2013 רצתי בעצמי לתפקיד יו"ר הסיעה בתל אביב, כשאני נעזר במערך של יותר מ-80 מתנדבים, וכ-1,000 תומכים – ביניהם גם ישראל כהן. אני פעיל במרצ תקופה ארוכה וחבר במפלגה יותר מ-15 שנה. בביתי הפוליטי הכרתי את ישראל כהן ואיתו עוד רבים וטובים. כמו כן אני חבר בהנהלת מרצ ונבחרתי בבחירות דמוקרטיות על ידי כל חברי ועידת המפלגה לפני כ- 4 שנים״. לדבריו ״משרד הפרסום כהן נעמן בע"מ (בראשותי מ-2007) התמודד בתוך מרצ על תקציבי פרסום של המפלגה בבחירות המוניציפליות וגם לאחר מכן, והצליח לקזז עשרות אחוזים ממחירי המדיה שנהגה מרצ לשלם עד אז, כולל מהצעות מקבילות שהוגשו בזמן אמת הן באופן ישיר על ידי המדיה והן על ידי משרדי פרסום מקבילים. למשרד ניסיון רב בעבודה מול גופים ציבוריים ביניהם אוניברסיטאות, עיריות, ממשלה זרה ועוד. לכבוד הוא לי לעבוד עם מרצ, ביתי הפוליטי מזה 15 שנים. מי שניהל את ההתקשרות בשנה שעברה מטעם מרצ היו הגזבר ח"כ לשעבר מוסי רז ומזכ"ל המפלגה, דרור מורג – ולא כהן. אני ו/או מישהו מטעם המשרד שלי מעולם לא הזמינו מדיה או נתנו שירות למרצ דרך ישראל כהן אלא רק דרך האנשים הנ"ל. הסכומים המוזכרים בכתבה הינם סכום גולמי שרובו המכריע עובר לערוצי התקשורת השונים לצורך הזמנת מדיה״.

מזכ״ל המפלגה דרור מורג הבהיר כי ״בהתאם לדרישות מבקר המדינה נשמרים מסמכי המפלגה ברשותה במשך שבע שנים ועל כן אין ביכולתנו להתחקות אחר מסמכים משנים קודמות לאלו, כדוגמת החלטות בית דין בנוגע לישראל כהן, אשר התקבלו בין השנים 2002-2005״. לגבי התקשרות עם ספקים מורג הדגיש כי ״באופן קבוע אני נוהג לבדוק מחירים, להשוות ולקחת את ההצעה המשתלמת ביותר למרצ״, ופירט את סך ההתקשרויות עם אייל נעמן ועם כהן. לדבריו ״ההסכם עם כהן הסתיים בתאריך 30.4.14 ומאז אין לנו התקשרות עימו״. בכל הקשור למוניות שרות קו 5/4, מורג הסביר כי מרצ התקשרו ״בתאריך 15.10.12 על סך 150,000 ₪ כולל מע"מ לבחירות הארציות. בתאריך 2.10.13 התקשרנו לטובת קמפיין מוניציפאלי בתל אביב יפו על סך 9500 + מע"מ״.

עוד הוסיף מורג כי בבחירות המוניציפאליות 2008 מרצ עבדה עם מספר קמפיינרים (רועי ילין, ניסים דואק, איתי בן חורין ואיל אריאל בתפקידי פרסום, יח"צנות, דוברות וניהול קמפיין). ״במסגרת זו עבדה המפלגה, בין היתר עם רועי ילין, ששימש כדובר מרצ במשך שנים רבות קודם לכן. בפנייתך ביקשת לקבל לעיונך הסכמי התקשרות של המפלגה עם שותפות ילין-כהן. בידי המפלגה לא מצויים הסכמים כאלו, שכן כל התקשרויותיה של מפלגת מרצ נעשתה מול רועי ילין כספק חיצוני ולא עם השותפות שציינת״, עם זאת מורג פירט את פרטי ההתקשרות עימו.

בהתייחס לבקשה לקבלת פרוטוקולים של וועדת הכספים בעניין כהן, הבהיר מורג כי ״ועדת הכספים אינה עוסקת באישורן של התקשרויות פרטניות של עובדים ו/או ספקים באופן אישי, אלא קובעת ומאשרת את מסגרת התקציב בכללותו. לאחר מכן מדווח לחברי הוועדה מי ישמש בכל אחד מהתפקידים בתוך מסגרת התקציב על סעיפיה, כאמור. לפיכך, אין בנמצא פרוטוקולים שעניינם אישור התקשרות ספציפית כפי שביקשת״. 

בהתייחס לבקשה לקבלת הסכמי ההתקשרות על פרסום במוניות שירות בתל אביב מסר מורג כי ״ההחלטה להתקשר בהסכם לפרסום זה נעשתה ביוזמתו של מנהל הקמפיין דאז, אלכס בילצקי, וזאת משום שעל פי בדיקה שביצעה המפלגה הסתבר כי מדובר באזורים בעלי פוטנציאל הצבעה גבוה למרצ ולכן הציע מנהל הקמפיין להתקשר איתם״.

כתבות נוספות

*תודה לג׳, מתנדבת המיזם שסייעה בצורה יוצאת דופן בעריכה ובהגהה.

אל תיבת ההדלפות הסופר מאובטחת שלנו

לכל הממצאים

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,857 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!