הרצוג הולך בדרכו של נתניהו ונמנע מלהעניק ראיונות לתקשורת הישראלית

מאז טבח ה-7 באוקטובר ותחילת הלחימה ברצועת עזה העניק נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג ראיונות אך ורק לתקשורת הזרה ונמנע מלהתראיין בערוצי החדשות הישראלים בעברית. בכך הולך הנשיא בדרכו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנמנע מלהתראיין בישראל. בעוד נתניהו נאלץ להיכנע לביקורת הציבורית ולפתוח את מסיבות העיתונאים לשאלות (22 יום לאחר הטבח), הרצוג מעניק רק הצהרות ואינו עונה על שאלות.

נתניהו העניק מאז הטבח שמונה ראיונות באנגלית לתקשורת הזרה, והרצוג העניק לפחות 16 ראיונות באנגלית באורך כולל של ארבע שעות ו-51 דקות, האחרון שבהם השבוע ברשת CBN News. הערוץ הישראלי היחיד בו התראיין הרצוג היה i24NEWS לו העניק ב-9 בנובמבר ראיון בשפה האנגלית. 

בין ערוצי החדשות בהם התראיין הנשיא הרצוג בחו"ל ניתן למצוא גם את CNN, BBC, NBC, CBC, אתר ה"ניו-יורק טיימס", ערוץ החדשות הצרפתי BFMTV וערוץ החדשות האירי RTÉ One. בניגוד לרה"מ נתניהו המרבה להתראיין לרשת "פוקס ניוז" הימנית, הנשיא הרצוג טרם התראיין בערוץ מאז הטבח. 

הראיון של הנשיא לרשת ה-BBC, ב-31 באוקטובר, זכה לכותרות אחרי שמתוך 28 דקות הראיון שהעניק לתאגיד השידור הממלכתי הבריטי, רק שש שודרו, ובבית הנשיא טענו כי הושמטה ביקורת שמתח הרצוג על מדיניות הסיקור של הרשת. 

הצהרות ללא שאלות

הנשיא הרצוג הקדים את ראש הממשלה נתניהו בכל הקשור למענה לשאלות כתבים לאחר פרוץ המלחמה. ב-12 באוקטובר, ביום השישי ללחימה, קיים הרצוג תדרוך עיתונאים ולאחריו ענה על מספר שאלות כתבים, אולם התדרוך התקיים בשפה האנגלית והיה מיועד לתקשורת מחו"ל. 

מסיבת העיתונאים הראשונה של נתניהו התקיימה ב-28 באוקטובר, אולם זו של ראש הממשלה התקיימה בעברית עבור התקשורת הישראלית. הנשיא הרצוג לעומתו לא קיים בכל 80 הימים שחלפו מהטבח אפילו מסיבת עיתונאים אחת בעברית. 

עבור הציבור הישראלי הנשיא הרצוג הקדיש עד כה שלוש הצהרות תחת הכותרת "נאום לאומה" (האחרונה שבהן התקיימה השבוע), כולן סגורות לשאלות כתבים. 

שני נושאי המשרה הבכירים בממשל הישראלי – ראש הממשלה ונשיא המדינה – נמנעו מאז הטבח ב-7 באוקטובר מקיום ראיונות אולפן בערוצי החדשות המובילים בעברית במדינתם. כל 24 הראיונות שהעניקו השניים לערוצי חדשות מאז המלחמה היו באנגלית, כש-23 מהם לערוצים בחו"ל. 

בעוד שאת התנהלות נתניהו ניתן להסביר כהמשך מדיניות החרם שהוא מנהל נגד ערוצי החדשות כאן 11, 12 ו-13 לאורך השנים, הרי שהנשיא הרצוג אינו מחרים בשגרה את הערוצים הללו. הראיון האחרון שקיים שודר בערוץ 12 באפריל השנה והוקדש לקידום "מתווה הנשיא" לפשרה במחלוקת סביב חוקי ההפיכה המשטרית.

בשבע מסיבות העיתונאים בעברית אותן קיים נתניהו מאז הטבח ובהן התאפשר לעיתונאים לשאול אותו שאלות, נשאל ראש הממשלה גם שאלות ביקורתיות הנוגעות להתנערותו מאחריות למחדל הביטחוני החמור בתולדות ישראל ולעתידו הפוליטי. אולם בניגוד לראיון, פורמט מסיבת העיתונאים איפשר לנתניהו להשיב מבלי שהכתב יכול היה להקשות עליו, לחזור ולדרוש תשובה או לנסות לתקוף את הסוגיה מזווית אחרת, כיוון שאחרי כל תשובה זכות השאלה עוברת מיד לנציג כלי תקשורת אחר. 

גם ראיונות בכלי תקשורת מחוץ לישראל נוחים יותר ומאתגרים פחות עבור נתניהו – ועבור הרצוג. בראיונות עשוי להתייצב מולם מראיין הבקיא בפרטים, שמכיר את אמירותיהם בעבר ואת עשייתם הפוליטית ומסוגל לאתגר את תשובותיהם מבלי להניח לסוגיות שעליהן הוא מעוניין לקבל מענה. מראיינים בחו"ל, בקיאים ככל שיהיו בפוליטיקה הישראלית, אינם ברי תחרות לעיתונאים מקומיים בהכרת אישיותם של נתניהו והרצוג ומכלול עשייתם הציבורית. 

התנהלותם של נתניהו והרצוג ובחירתם לתקשר עם הקהל בישראל ובעולם בעיקר בשפה האנגלית ובעיקר באמצעות כלי תקשורת מחו"ל, מצביעים על תופעה לפיה מנהיגי ישראל בעת הנוכחית נמנעים מאתגרים תקשורתיים ומשיחה עם הציבור הישראלי באמצעות כלי תקשורת ביקורתיים, גם בתקופת חירום קיצונית.