ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

כך ייראה החודש הראשון שלי כראשת הממשלה – מאיה קרול

לכבוד ראש השנה, צוות "שקוף" מפנטז על החודש הראשון בראשות ממשלת ישראל

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

| מאיה קרול, כתבת "שקוף", באר שבע |

"לשאלה הישנה 'מי יהיו המנהיגים?' צריך להקדים את השאלה הממשית יותר, 'איך נוכל לרסן אותם?" (קרל פופר).

בעיניי, ציבור רחב בישראל התרגל לתחושה שנבחרי הציבור שלו אינם עובדים בשבילו ולטובתו. האווירה הציבורית המיואשת מציבה סטנדרטים נמוכים לחברי הכנסת, מקבלת את קיומה של השחיתות כגזירת גורל, והיא כמו אומרת "שחיתות זה לא באג, זה פיצ'ר!".

המצב העגום הזה גם מעוגן בנתונים: ע"פ מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, רק 26% מהציבור נותנים אמון בכנסת, ו-80% מהציבור מאמינים כי חברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור. לנתונים אלה השלכות הרות גורל: הציבור מאבד אט אט את אמונו בדמוקרטיה.

לכן, אחד הדברים המרכזיים בהם אמקד את תשומת ליבי כבר בחודש הראשון לכהונתי כראשת ממשלה, הוא חיזוק אמון הציבור בדמוקרטיה ובנבחריו בכנסת, תוך מיגור השחיתות והלגיטימיות החברתית שלה. 

  1. אגיע למשכן בתחבורה ציבורית בלבד: גם בתור ראשת ממשלה לא אשכח מאיפה באתי (חיילת שנדחסת בקרון בראשון בבוקר) ואדאג להיות מחוברת וערה למצב התחבורה הציבורית. למטרות אבטחה, אסע בקווים וזמנים משתנים. את זמן הנסיעה אנצל לשיחות צפופות עם אזרחי ישראל, כשנצטופף יחדיו באוטובוס. שיחה דחופה מטראמפ? איחור לישיבת הקבינט? אין קליטה, נדבר כשאגיע! מי יודע, אולי ככה הרכבת תתחיל לנסוע מהר יותר.
  2. אקדם שקיפות: תחילה אחוקק חוק שיחייב את כלל חברי הכנסת לפרסם את יומנם, מפני שבעיניי פרסום כזה יוביל את חברי הכנסת לקיים סדר יום מגוון, יעיל ולא מושחת. מעבר לזה, זוהי זכותו של ציבור משלמי המיסים לדעת מה עושים האנשים שעובדים בשבילו. בעבר חשיפת יומנים כאן ב"שקוף" הובילה אותנו לגילויים משמעותיים אודות החכ"ים שלנו. בהמשך אחוקק חוק לפרסום הסכמי קיזוז, קיצור פגרות, חוק לפרסום פרוטוקולים ודיונים משלל הפורומים הלא בטחוניים, וכן את כל שאר חוקי השקיפות של 'שקוף'. כך אשמור על הכנסת נקייה ובריאה יותר – שקיפות היא החיסון הטוב ביותר נגד שחיתות.
  3. זמן שאלות שבועי עם ראשת הממשלה במליאה: כראשת הממשלה ארכז בידי כח אדיר, ולכן אהיה חייבת להיות נתונה תחת פיקוח משמעותי ומתמיד של הציבור ונבחריו. כחלק מרעיון הפיקוח, אקיים זמן שאלות שבועי בנוכחותי. מי שיקבע איזה שאלות ישאלו הוא יו"ר האופוזיציה, ויהיה עליו לרכז מספר שאלות שווה מהקואליציה והאופוזיציה. בנוסף, זמן השאלות יוקדש גם למענה על שאלות מהציבור, שיבחרו באמצעות הגרלה שבועית. שעת-שאלות שבועית זו תשודר בלייב בפייסבוק.
  4. אערוך פריימריז ביום הבחירות: בקלפי, בצידו האחורי של פתק ההצבעה למפלגה, נצביע גם למועמדים לכנסת. המהלך הזה יעצים את תחושת החיבור והאחריות של האזרחים לנעשה במפלגה, וכך אזרחים רבים ימצאו עצמם לוקחים חלק פעיל יותר במגרש הפוליטי. בנוסף, העובדה שכלל המצביעים למפלגה קובעים את הרשימה, ולא רק המתפקדים או חברי המרכז, תהפוך את פעילות המפלגות לכזו המונעת מאינטרסים של ציבור רחב יותר. (ניתן לקרוא כאן)
  5. חבר כנסת שהורשע בשחיתות לא יוכל לשוב ולהתמודד שוב לכנסת או לכל תפקיד ציבורי אחר: בכנסת צריכים לשבת אנשים שטובת הציבור עומדת לנגד עיניהם כל הזמן, ושתחושת אחריות חברתית עמוקה מלווה אותם בכל צעד ובכל החלטה. חבר כנסת שמרשה לעצמו לנהוג בניגוד לכללי האתיקה ובניגוד לחוק פוגע באמון הציבור במערכת הדמוקרטית. שחיתות היא בחירה ואיננה כורח המציאות ומי שבוחר בה לא צריך לקבל הזדמנות שנייה.
  6. מפסיקים לשקר לציבור: שקרים נבחרים של חברי הכנסת המפורסמים באתר "המשרוקית" יוקרנו על מסכי הטלוויזיה במשכן כתמריץ להפסיק לשקר. (ע"ע יאיר לפיד). אפשר גם לפרסם בכנסת את המעקב אחרי הבטחות הח"כים של המרכז להעצמת האזרח, כדי שיפסיקו לפזר הבטחות שהם לא מתכוונים לקיים.

מפסיקים לשקר לציבור. מתוך "המשרוקית".
מפסיקים לשקר לציבור. מתוך "המשרוקית".
  • אחייב את כלל המפלגות לאפשר לנשים להתמודד לכנסת: הכנסת מכתיבה את השיח הציבורי, וכל עוד ישנן מפלגות שלא מאפשרות לנשים להתמודד, קולן וכוחן של הנשים ישאר חלש יותר בחברה כולה. פרט לצידוק המוסרי שבדבר, מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה גילה גם כי חברות כנסת נוטות לעסוק יותר מחברי כנסת בנושאים 'נשיים' כמו משפחה, ילדים ונשים, ושחלק מחברי הכנסת הגברים נמנעים לחלוטין מטיפול בנושאים אלה. הגדלת הייצוג של נשים בכנסת היא דרך אחת להתמודד עם העניין.  בנוסף, מפלגות אשר יציבו לפחות 40% נשים במקומות ריאליים ברשימותיהן לכנסת יזכו למימון ציבורי גבוה יותר (צעד כזה נעשה ברשויות המקומיות ונשא פרי).
  • אקים בית משפט ייעודי לטיפול בעבירות מין: היום, הטיפול המשפטי בעבירות מין אינו רגיש מספיק ואינו מתחשב במאפייני הטראומה של הנפגעות והנפגעים והצרכים הייחודים להם. בתי משפט ייעודיים לעבירות מין מטרתם להפחית מהטראומה הנגרמת לקורבנות במהלך המשפט, ולקצר את זמן התהליך. בתי משפט כאלה קיימים בדרום אפריקה, ארה"ב וניו זילנד, וקיומם הוכח כיעיל ומוצלח.
  • חינוך למיניות בריאה: מערכת החינוך צריכה להתעסק בנושא החינוך המיני בלי פחד ובאופן אינטנסיבי לכל אורך שנות הלימודים, בדגש על גילאי חטיבת הביניים והתיכון. כיום, ילדים נחשפים לראשונה לתכנים מיניים בגילאים צעירים מאוד, ותפיסתם המינית מתעצבת מפורנו, שמאופיין באלימות כלפי נשים, השפלתן, ובמודל גוף לא מציאותי. מערכת החינוך צריכה להתמודד עם התופעה באומץ וברגישות, בכל המגזרים. בתור ראשת הממשלה אקים ועדה מיוחדת לחינוך מיני ולטיפול בנפגעי תקיפה מינית שתבנה תכנית לימודים מא' עד י"ב, שמטרתה לחנך את כלל האזרחים בישראל להתנהגות מינית נכונה, בריאה ומקבלת.
    • אבטל את הוועדה להפסקת הריון: היום, כל אישה שנכנסה להריון לא רצוי ומבקשת לעבור הפלה – צריכה לעבור ועדה שתקבע עבורה האם היא עומדת בקריטריונים לביצוע הפלה או לא. כך גם אישה נשואה, מתחת לגיל 40 שנכנסה להריון לא רצוי מבעלה – לא יכולה לעבור הפלה ללא קבלת אישור מהוועדה להפסקת הריון. כראשת ממשלה אבטל מיד את קיומה של ועדה זו. הועדה מאפשרת למדינה לפגוע בפרטיותן וחירותן של הנשים לחיות את חייהן כרצונן, ופוגעת בזכותן לקבל החלטות על גופן בעצמן (ניתן לקרוא עוד כאן).
    יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא?

    רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

    מאת מאיה קרול

    Picture of מאיה קרול
    במקור מתל אביב והיום חיה בקהילה שיתופית בבאר שבע.כנערה וכחיילת עסקתי רבות בהדרכת בני נוער. תמיד נמשכתי לפעילות לשינוי חברתי, ובכל מסגרת בה לקחתי חלק ניסיתי לפעול למען מה שצודק ונכון בעיניי.לפני שנה וחצי נחשפתי לפעילות של "שקוף", וגיליתי גוף תקשורת בו מגישים תקשורת נקייה, עקשנית ובועטת – ובאותו הזמן גם נגישה לכל ופתוחה לביקורת. כל אלו גרמו לי להרגיש שגם אני יכולה וצריכה לקחת חלק ביוזמה האדירה הזו, ואני שמחה שזכיתי להצטרף.מאמינה בבני אדם, פמיניסטית, מאזינה ליותר מידי פודקאסטים.

    תגובה אחת

    1. תודה מאיה, אוסף של הצעות מצויינות. שתיים מתוכן מעוררות ביקורת — לאו דווקא בקשר לעיקרון, אלא לפרטים:
      הצעה 5, שאפשר לכנות אותה „קלון לנצח”, מייצרת פיתוי עצום להפללה של יריבים פוליטיים. הגבלה כזו של הזכות להיבחר צריכה להיות מסוייגת היטב, עם מנגנוני ביקורת קפדניים במיוחד על תהליך ההרשעה, וכנראה גם זכויות ערעור מיוחדות.
      הצעה 3: שידור חי של שעת השאלות זה רעיון מעולה. אבל למה בפייסבוק, למען השם? מה פתאום שכזו מתנה תינתן מהמדינה לחברה פרטית, ועוד מנוולת? לכנסת יש אתר משלה, ואפילו ערוץ טלוויזיה משלה. היא לא צריכה שום עזרה מפייסבוק, גוגל, או אף אחד אחר לשידור הזה.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
    בשקוף אין פרסומות.
    בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

    ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק