ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לאחר הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות חשפנו כי השר להגנת הסביבה זאב אלקין חייב מיליוני שקלים למיליארדרים שנתנו לבנק ערבויות כנגד הלוואות שלקח לטובת הקמפיין לראשות העירייה. תשעה חודשים עברו מאז ואלקין הצליח לגייס כ-170 אלף שקל בלבד. הערבויות יחולטו ואלקין יעבור על החוק. אבל יש גם צד חיובי – מאחר שאלקין פעל בשקיפות אנו יודעים בדיוק למי הוא חייב, וכמה.
כפי שהוסבר בכתבה הקודמת בנושא, המתמודדים והמתמודדות בבחירות המקומיות משקיעים כסף רב בקמפיינים, ובערים הגדולות (כמו ירושלים) הסכומים מגיעים למיליונים. זכייה במושבים במועצת העיר מקנה למתמודדים זכאות להחזר מהמדינה על ההשקעה.
סיעתו של זאב אלקין, שלא עלה בעצמו לסיבוב השני בהתמודדות על ראשות העירייה, זכתה בשני מושבים בלבד – כלומר הצביעו בעבורו פחות מ-20% מתושבי העיר. כמו כן, הוא זכאי להחזר נוסף משום שיותר משליש מחברי סיעתו שנכנסו למועצה הן נשים (אישה אחת מתוך השני המושבים, במקרה הזה). המשמעות הכספית היא שאלקין זכאי לקבל החזר של כ-2.7 מיליון שקל מאוצר המדינה. אלא שהחוב שצבר אלקין במהלך הקמפיין עומד על כ-6.5 מיליון שקל. הסכום הזה מורכב מהערבויות שקיבל מהבנק (כאמור כנגד התחייבות פירעון מאנשים אחרים) ומהחוב של סיעתה של רחל עזריה ("ירושלמים"), שהעבירה את תמיכתה (וחובותיה) אליו במהלך המרוץ. במילים פשוטות: השר להגנת הסביבה שלנו חייב כ-3.8 מיליון שקל לבעלי הון.
מעבר לכך שאלקין צפוי לעבור על החוק אם לא יחזיר את הכסף, יש בעיה מהותית בכך שהשר להגנת הסביבה שקוע עד צוואר בחובות וחייב טובות גדולות לאנשים עשירים – כמו לב קגנו, שנתן לו 700 אלף שקל; משה שווץ, הערב לשני מיליון שקל; אלכסנדר מלליס ויורי זלבנסקי, שנתנו לו מיליון שקל כל אחד; ועוד כמה ערבים שכל אחד מהם צפוי להפסיד מאות אלפי שקלים בשל השאיפה של אלקין להיות ראש עיר.
החוק יוצר מצב אבסורדי: אלקין גייס ערבויות של מיליונים מאדם בודד (בניגוד לתרומות, המוגבלות ל-5,000 שקלים מתורם בודד), אולם אם לא יצליח להשיב את החוב לבנקים הערבויות יחולטו והוא גם עשוי לקבל קנס. לצערנו, אף שאלקין חווה את בעיות החוק על בשרו הוא לא עסק בנושא בהיותו שר ולא פעל לתקן אותו. בשל כך, יש להניח שגם בבחירות המקומיות הבאות יימצאו שרי ממשלה וח"כים שישארו חייבים לבעלי הון ולא יוכלו לטפל בעיניינים הקשורים לעסקיהם (אלקין כבר הצהיר על ניגוד עיניינים זה).
לשמחתנו השר אלקין חושף את ענייניו הכלכליים לציבור. את כל הכסף לקמפיין הוא גייס בערבויות שקופות ולא בהלוואות נסתרות. נוסף על כך, הוא מיחידי הסגולה שחשפו את הוצאות הפריימריז שלהם בבחירות לכנסת.
אלקין מסר שכל ענייניו הכספיים מדווחים באופן שקוף, ובשל המצב הוא דאג לעדכן את הסכם ניגוד העניינים שלו. להערכתו 80% מהערבויות יחולטו. והנה הדברים כפי שנמסרו מלשכתו:
האם סך התרומות המופיעות באתר מבקר המדינה הוא הסכום הסופי או שיש תרומות נוספות?
"כל התרומות והערבויות שקיבלנו עד היום דווחו למבקר המדינה, ואנחנו נמשיך לדווח למבקר על כל תרומה שתתקבל".
כמה כסף עוד חייב אלקין לגייס על פי החוק?
"יש להבהיר שאין מגבלות בחוק שקובעות מהו סכום הכסף שמועמד צריך לגייס. אשר להחזר החובות, היות שקיבלנו רק שני מנדטים ולא כפי שחזו הסקרים בתחילת הדרך (3-4), ומפני שלא עברנו את הרף של 25 אחוז מהקולות בסיבוב הראשון בבחירות לראשות העיר, נוצרו פערים גדולים בין עלות הקמפיין המתוכננת, שהתבססה על סקרים שנעשו, ובין ההחזר הכספי שאנחנו אמורים לקבל מהמדינה (יש לציין כי משום מה טרם קיבלנו את כל ההחזרים הכספיים שמגיעים לנו, כמו תשלום הבונוס על שילוב נשים ברשימה).
אנחנו מנסים לכסות לפחות חלק מהפער בין גובה ההלוואה שלקחנו ובין ההחזר שקיבלנו מהמדינה באמצעות תרומות קטנות, אבל מפני שמותר לגייס רק תרומות קטנות בגובה של עד 5,000 שקלים וניתן להמשיך לגייס עד תום שנה בלבד ממועד הבחירות, כנראה לא יהיה מנוס והבנק ייאלץ לחלט את הערבויות כדי לכסות את ההלוואה. היות שעוד לא הסתיים גיוס התרומות, וגם לא ההתחשבנות עם המדינה (כמו העברת תשלום עבור שילובי נשים ותשלום אחרי השלמת בדיקת המבקר), אנחנו עוד לא יודעים להגיד בוודאות איזה אחוז מסך הערבויות יצטרך להיחלט, אבל להערכתנו מדובר בערך ב-80 אחוז".
האם אלקין עתיד לקבל קנס ממבקר המדינה על כך שלא עמד בחוק?
"כל הפעילות שלנו נוהלה בהתאם לדרישות החוק ולכללי המבקר. כרגע אנחנו נמצאים בעיצומו של שיח עם משרד המבקר בעקבות הדו"ח שהגשנו, ובשלב הזה אי אפשר לענות על השאלה אם יקנסו אותנו או לא. אנחנו מקווים שלאור ההקפדה על כללי עבודה תקינה במהלך הקמפיין ושקיפות מוחלטת של כל הליכי המימון, כולל דיווח בזמן אמת של כל הערבויות, לא יוטל עלינו קנס בכלל".
האם אלקין חושב שיש בעיה בחוק? אם כן – מה הוא עשה כדי לשנות אותו?
"אלקין חושב שכן, אך לא יכול ליזום חקיקה בנושא מחוץ לתחום משרדו" (תשובה מתומצתת. ראו תשובה מלאה בהרחבה למטה – ע"ב).
"במהלך הקמפיין התברר שיש לקונה בחוק בנושא מימון מועמדים. לפי הניסוח הקיים היום בחוק, מועמדים צריכים לדווח בזמן אמת על הערבויות הבנקאיות, אבל הם לא מחויבים לדווח על ההלוואות שהם לוקחים מגורמים פרטיים. כתוצאה מכך נוצר מצב מעוות, שבו אנחנו דיווחנו בזמן אמת תוך כדי הקמפיין על כל הערבויות והתרומות שקיבלנו ולעומת זאת מועמדים אחרים, שהיקף הקמפיין שלהם היה בסדר גודל דומה לקמפיין שניהלנו ואף גדול יותר, לקחו הלוואות מגורמים עלומי שם, ולא היה ברור לנו ולציבור מי עומד מאחוריהם. הלקונה הזאת פוגעת בשקיפות הציבורית ועלולה ליצור מצב של ניגוד עניינים שבו מועמד עלול לקדם את האינטרס של בעל ההון שהלווה לו את הכסף, בלי שהציבור יהיה מודע למערכת יחסים מיוחדת בין המועמד למלווה שנוצרה כתוצאה מההלוואה. הלקונה הזאת דורשת תיקון והיא תאפשר לציבור לעקוב אחרי ניגודי עניינים אפשריים. עד היום אנו לא יודעים מה המקורות הכספיים של חלק מהמועמדים, שניהלו כאמור קמפיינים בהיקף של מיליונים.
(חשוב לנו לציין כי השר אלקין עדכן את הסדר ניגוד העניינים שלו בהקשר של הערבים שלו בליווי משרד המשפטים מיד כשהתברר כי בעקבות תוצאות הבחירות בירושלים יידרש חילוט ערבויות בהיקף כזה או אחר, אף שחילוט כזה טרם נעשה).
היות שלפי תקנון עבודת הממשלה השר אלקין לא יכול ליזום חקיקה אלא רק בתחומי המשרדים שהוא פועל בהם הוא לא יוכל ליזום חוק שיתקן את העיוות, אך הוא מקווה שיימצאו חברי כנסת שיפעלו לתקן את החוק".
לסיכום כתב אלקין כי "נשמח לעמוד לרשותכם בכל מידע שתרצו לברר, היות שאנחנו מאמינים בחשיבות השקיפות של כל תהליכי מימון וניהול הבחירות".
אם כן, למרות הקנסות נראה כי החוק כיום אינו מספיק כדי למנוע ממועמדים עשירים להריץ את עצמם, ואף לזכות, ללא תמיכה מהציבור.
יש כמה דרכים שעשוית לשפר את המצב, אף שהן אינן מושלמות. אפשרות אחת היא לפזר מראש את הסיכון בגיוס תרומות לקמפיין. החוק צריך לעודד את המועמד לגייס תרומות מהציבור וכן להגביל ערבויות והלוואות גדולות (שכיום אינן מוגבלות בחוק, בניגוד לתרומות). אם הכנסת ומבקר המדינה יפעלו יחד להקמת מערכת שתתמוך במועמדים שיפנו לגיוס תרומות רבות בסכומים נמוכים, ייתכן שמועמדים רבים יותר יפנו לערוץ זה.
פתרון אחר הוא להתאים את הגבלת התרומות לסכום המרבי שמותר לגייס. קמפיין בחירות בירושלים דורש סכום גבוה בהרבה מקמפיין במבשרת ציון, ואולי נכון להעלות בהתאם (בזהירות) גם את רף התרומה המרבית המותרת מגורם אחד. גם קביעת ניגוד עניינים אוטומטי, כלומר הטלת איסור על הלווה לעסוק בעניינים הקשורים למלווה למשך שנים אחדות, מעל סכום הלוואה מסוים (גם אם הוחזר), יכול לאפשר לנו לישון טוב יותר בלילה.
וכמו תמיד, הדרך לשיפור המצב עוברת בהגברת השקיפות. בעוד הערבויות והתרומות שמקבלים המועמדים והמועמדות גלויים לציבור, ההלוואות שהם נוטלים או השימוש בהון עצמי נותרים חסויים, אף שההבדל בין המקורות הוא טכני בעיקרו. זו הסיבה לכך שאנחנו יודעים כיום כמה כסף באמת השקיע אלקין בבחירות לעיריית ירושלים, מה עומק החובות שהוא מצוי בהם – ולמי הוא חייב כסף. בעבר פנינו למבקר המדינה בנושא אך למיטב ידיעתנו הנושא טרם טופל. נמשיך לעבוד על הנושא, כדי שבבחירות הבאות לרשויות המקומיות מקור ההלוואות שמקבלים המועמדים יהיה שקוף.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!