קסם במשרד התקשורת: חשבון הסלולר יישאר זול, אבל כולנו נשלם יותר // דעה

| טור דעה אורח: טום קירגנבילד – כלכלה קלה |

רפורמת הסלולר הציבה באחת את שר התקשורת דאז משה כחלון במעמד של גיבור ציבור, ואף הייתה התשתית להקמת מפלגת "כולנו". כחלון גילה לנו שאפשר לשלם רק 40-30 שקלים לחשבון סלולרי הכולל חבילת גלישה במקום מאות שקלים, כפי שהיה עד אז, ובתמורה ישראלים רבים בחרו להצביע לו בבחירות שלאחר מכן.

אין ספק שהרפורמה אכן שיפרה את חיינו והצליחה לצמצם את עלויות הסלולר למיליוני לקוחות בישראל – וכיום מחירי הסלולר בישראל הם מהזולים ביותר בעולם. אולם בימים אלו הולך ומתברר צד אחר וזוהר פחות של הרפורמה: פגיעתו ביכולתן של החברות להמשיך להשקיע בטכנולוגיות חדשות.

לא מוכנים לדור הבא

בשנים שלאחר יישום הרפורמה היו מי שהזהירו שהרפורמה אינה בת קיימא לטווח ארוך, כי התחרות שנוצרה בעקבותיה מלאכותית – והחברות לא יצליחו להחזיק מעמד ללא הסבסוד הממשלתי שניתן להן. התחזיות לעליית מחירים מחודשת לא התממשו (לפחות בינתיים), אך בעודנו נהנים משיחות ומגלישה זולה על בסיס תשתיות קיימות, משרד התקשורת גילה כי בשל הירידה ברווחים, החברות מתקשות להשקיע בתשתיות חדשות. בשנה האחרונה סלקום עברה להפסד נקי של 64 מיליון שקלים ופלאפון ראתה את הרווחים מצטמצמים מ-95 מיליון שקלים ל-24 מיליון שקלים.

הבעיה החמירה עם הזמן וההתפתחויות הטכנולוגיות, ובפרט עם כניסתה למשחק של רשת דור 5 – הדור הבא של הרשתות ושל המכשירים הסלולריים. רשת דור 5 מבטיחה מהירות גלישה גבוהה יותר מזו שמתאפשרת בדור 4 ונחוצה לשם התפתחויות טכנולוגיות שונות, ובהן הסתמכות על הרשת בתעשייה ובמשק (למשל בכלי רכב ללא נהג) וחיבור לרשת של מכשירים חכמים המגובים בענן ("האינטרנט של הדברים") – ואפילו טיפולים רפואיים מורכבים בשלט רחוק. אף על פי שמכשירים תומכי דור 5 עודם נדירים בשוק, מדינות אחרות כבר החלו להתכונן לפריסת תשתיות התומכות במהירות גבוהה של אינטרנט סלולרי.

ומה קורה בארץ?

נראה שהחברות המסחריות לא ששות לאמץ את רשתות הדור החדש, שיביאו אותנו לקדמת הטכנולוגיה העולמית. למה? כי פריסת התשתיות הנחוצות עולה הרבה כסף, ולחברות הסלולר בישראל לא נשאר כסף להשקעות אחרי הירידה החדה ברווחים. רק אחרי תקופה ארוכה של חוסר ודאות מצד משרד התקשורת, ב-14 ביולי התפרסם מכרז להקמת תשתיות דור 5.

משרד התקשורת מקווה כי המכרז יהיה צעד ראשון בדרך להשקת רשת דור 5 כבר בשנה הבאה (והשלמת ההליכים בשנים שלאחר מכן). אך כאמור, לא בטוח שהחברות עצמן יהיו מסוגלות ליישר קו עם לוח הזמנים הזה. בדו"ח הכנסות שוק התקשורת האחרון נכתב כי "על אף עמידת החברות ביעדי פריסת רשתות דור 4, הירידה המתמשכת בהכנסות מעלה חשש ממשי לשדרוג הנדרש ברשתות הסלולר, שיאפשר לישראל להדביק את קצב ההתקדמות העולמי בתחום. אנו סבורים כי בשנים הקרובות נדרש להגיע לנקודת איזון חדשה בין רמת התחרות הטכנולוגית ובין רמת התחרות על המחיר, כך שלחברות הסלולר יעמוד תמריץ מספק לערוך את ההשקעות הגדולות הנדרשות מהן בשדרוג רשתות דור 4 ובמעבר לדור ה-5".

הדרך למימון הרפורמה: מסלול עוקף כחלון

אם כן, למשרד התקשורת יש אינטרס ברור לקדם את התשתית המתקדמת החדשה, בעיקר בשל התועלת שהיא עשויה להביא למשק בכלל, ולמגזר ההיי-טק – יקיר הכלכלה המקומית – בפרט; אולם הרפורמה שהוא עצמו יזם לפני שנים ספורות עשויה לטרפד את יכולתן של החברות לעשות זאת. מה עושים?

לכאורה אפשר היה לסגת מעט מהרפורמה, שהצליחה מעל למצופה והותירה את שולי הרווח בענף צרים מדי, אבל קשה לדמיין נבחרי ציבור שיעזו לפגוע במה שנחשב לאחד ההישגים הגדולים במאבק ביוקר המחיה. לפיכך מצא משרד התקשורת טריק יצירתי: במקום לאפשר לחברות הסלולר להעלות מחירים, הוא נכנס לארנק של כל אחד ואחת מאיתנו והוציא ממנו כמה שקלים להשקעה בתשתיות באמצעות סבסוד בגובה של חצי מיליארד שקלים שניתן לחברות, הן  כהטבות מס על האגרות שהן נדרשות לשלום בעבור התדרים המתאימים לרשת החדשה הן כתמריצים לחברות שימהרו לפרוס את הרשת לפני מתחרותיהן. כך מצליחה המדינה למצוא מקור להשקעה בתשתיות לדור 5 בלי להכריז על מותה של רפורמת הסלולר הפופולרית כל כך.

לתת לניידים לנוח 

הפתרון שמצאה הממשלה לבעיית ההשקעה בתשתיות הסלולר אולי יקנה לה שקט בגזרת הציבור, שברובו יסתפק בחשבונות הנמוכים ולא יתהה מניין מימון ה"חינם", אולם ברור שהוא לא יועיל לפתור את בעיית חוסר האיזון שנותרה בשוק הסלולר.

אין ספק שבזמנו הרפורמה בענף שמה קץ לחגיגה של החברות על חשבון הלקוחות ולהתנהלות בעייתית, שכללה חשבוניות לא ברורות ולא קריאות ושיטות עבודה שהתבססו על עקיצה של  הלקוחות. אולם בחלוף הזמן נראה כי הרפורמה הצליחה קצת יותר מדי והביאה לשיווי משקל בעייתי בתחום. יתרה מכך, היא כמעט בלתי הפיכה: גם לו היו בנמצא שר או שרת תקשורת אמיצים דיים לאפשר עליית מחירים, הם היו נהפכים למושא לקיתונות ביקורת מצד יריביהם הפוליטיים ולתדמית של "לא חברתיים" (יש להניח שחלק נכבד מהביקורת היה מגיע מכחלון עצמו, אגב). לביקורת גדולה והיה מעניק לכחלון הזדמנות להעביר ביקורת ולהיות "חברתי". התוצאה הנוכחית היא שוק תקשורת שאינו יכול לנוע קדימה ללא מעורבות ממשלתית וסבסוד.

מעבר לחוסר השקיפות שבמהלך הנוכחי, צריך להסתכל גם על השפעתו העתידית על עולם התקשורת הסלולרית. אם אנחנו רוצים חברות תקשורת חדשניות ופורצות דרך, לא נכון לחכות שתתפתח טכנולוגיה במקום אחר ורק לאחר מכן לאמץ אותה בארץ, ולא בטוח שכדאי להותיר את היוזמה לעשות זאת רק בידי הממשלה.

כדי להיות חלוצים בתחום התשתיות נדרש שוק תחרותי אך גם בר קיימא; הקרב על הלקוחות צריך להמשיך להתקיים, אבל יש גם לאפשר לחברות להרוויח מספיק כדי שישתלם להן להשקיע, להתפתח ולהשיג יתרון תחרותי על המתחרים. לגוף ממשלתי שמנסה לנהל שוק שלם מלמעלה אין התמריצים הנכונים לפעול מהר ולהציב את ישראל בחוד החנית העולמי בתחום התקשורת – וכדי לנסות להישאר במרוץ, משרד התקשורת צריך לחשוב מחדש על תנאי השוק ולאזן את חוקי המשחק כדי לאפשר לחברות עצמן לעשות זאת.

נכון, אולי  זה אומר שנשלם קצת יותר בחשבון הסלולר – אולם ייתכן כי לאורך זמן העלייה תתקזז בירידה קטנה במיסים, והגמול יהיה שיפור עתידי של תשתיות התקשורת שלנו.

*

טום קרגנבילד כותב ומנהל את "כלכלה קלה" – עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט שנוצרו במטרה להנגיש ידע כלכלי בשפה פשוטה, תוך התייחסות לאירועים אקטואליים, במטרה לתת לאזרחים כלים להבין טוב יותר את העולם הכלכלי.

לא מסכימים עם טום? רוצים לכתוב טור דעה ולהסביר מדוע? צרו עמנו קשר!