ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הממשלה ממשיכה לזרז את הצעת החוק שתסיר את המכסה למינוי שרים (כיום עומדת על 19) וסגני שרים (4). המגבלות נקבעו בשנת 2014, וכבר שנה לאחר מכן (בעת הרכבת הממשלה האחרונה) בוטלו זמנית מטעמים פוליטיים. מאחר וניתן לשנות באופן זמני חוק יסוד רק פעם אחת, הממשלה הנרקמת מנסה לשנות את החוק לצמיתות, ללא דיון רציני ובמהירות מטורפת.
הדיון בוועדה המסדרת (ועדת הכנסת הזמנית, טרם כינון הממשלה) נסוב בעיקר בשאלת עלות החוק. חברי הכנסת של האופוזיציה טענו בדיון כי מדובר על בין רבע לחצי מיליארד שקל. מהצד השני, יו"ר הוועדה מיקי זוהר (הליכוד) תקף בטענה שהמספרים שקריים וחברי הכנסת אינם יודעים על מה הם מדברים.
זוהר צודק, אבל גם טועה.
הוא צודק כי בתיקון הצעת החוק לא נרשמה כל הגבלה על מספר השרים – כך שזה יכול להיות כל מספר ולכן את העלות אי-אפשר עדיין לחשב. בדיון דובר על על 24-26 שרים ועוד שמונה סגני שרים – אך הממשלה לא התחייבה למספר.
זוהר במקביל טועה מאחר והמשמעות של החוק היא בעצם לתת לממשלה צ'ק פתוח ממשלם המיסים לחלוקת תיקים – כך שהסכומים בהם נקבו חברי האופוזיציה עשויים להתברר כנכונים.
אז כמה באמת יעלה החוק? ננסה להבין, בהערכה שמרנית ככל האפשר. בתרחיש המצומצם ביותר הנדון כרגע, ימוני 24 שרים ושמונה סגני שרים. דברי ההסבר בהצעת החוק מעריכים את עלות הלשכה לשר ב-5.5 מיליון שקל לשנה ושל סגן שר ב-2 מיליון בשנה. מכאן שרק העלות השנתית ללשכות – שיוולדו רובן מטעמים פוליטיים ולא פרקטיים – תעמוד על 36 מיליון שקל.
מעבר לכך יש להוסיף את עלות הפעילות שכל שר ידרוש ליצוק למשרדו החדש (תקציב שלא בהכרח קיים היום, לפחות ברובו). כך לדוגמא התקציב של המשרד לענייני ירושלים ל-2019 עומד על 50 מיליון שקל, ושל המשרד לשוויון חברתי על כ-100 מיליון שקל.
בשורה התחתונה: ללא מגבלה וללא פיקוח – הממשלה פשוט מבקשת צ'ק פתוח ממשלם המיסים, מבלי בהכרח לתת תמורה.
שינוי חוק היסוד נעשה בחיפזון לאחר שראש הממשלה נתניהו קיבל הארכה של שבועיים מנשיא המדינה להקמת הממשלה. השינוי אמור להקל על הליכוד בתהליך ההקמה. הצעת החוק הופצה ביום רביעי בצהריים המאוחרים והייתה פתוחה להערות הציבור עד מוצ"ש. כלומר – לציבור ניתן יום עבודה יחיד להערות.
ביום ראשון בבוקר הממשלה כבר אישרה את הצעת החוק בישיבתה השבועית. מיד לאחר מכן נקבעה ישיבה בוועדה המסדרת כדי לתת לממשלה פטור מזמן ההמתנה הנדרש לפני העלאת ההצעה להצבעה. המשמעות: ההצבעה בקריאה ראשונה תוכל להגיע למליאה עוד היום. בקצב הזה, אנו צפויים לראות את תיקון החוק נכנס לספר החוקים עד יום שני הבא.
כדי לסבר את האוזן על גודל החיפזון: כאשר במקור תיקנו את החוק במטרה להוסיף את המגבלה על מספר השרים, התקיימו 28 דיונים בוועדת החוקה – והתהליך כולו לקח קרוב לשנה. עכשיו מבטלים את השינוי כליל תוך ימים ספורים.
הממשלה כמובן זכאית לדרוש את שינוי החוק – אבל הכנסת לא חייבת לקבל את הדרישה. לפי מה שראינו היום, חברי הכנסת הצביעו לפי מחנות – אופוזיציה עתידית מול קואליציה עתידית – וללא דיון ענייני בצורך האמיתי בשרים. ההסבר היחידי שניתן: צריך להקים ממשלה. התוצאה הייתה ידועה מראש – הבקשה אושרה ועלתה הערב לקריאה ראשונה. בשעות אלו היא בדרך לעבור במליאה.
בין אם זה יהיה 30 מיליון או 500 מיליון שקל בשנה – את החשבון נשלם כולנו. אם התנהלות זו מהווה סימן כלשהו למה שצפוי לנו, הכנסת ה-21 תהיה גרועה מהכנסת ה-20 בדאגה לעצמה.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
תגובה אחת
ודאי שהכנסת חייבת להיות כנועה לממשלה. בהסדרים המשטרים הנוכחיים הכנסת לא יכולה להעביר חוקים ש"עולים כסף" (לפחות 5 מיליון ש"ח) בלי רוב של 50 ח"כים. וזה כמעט לא אפשרי להשיג אם הממשלה מתנגדת. לכאורה ניתן לומר "אבל חברי קואליציה יכולים להצביע בניגוד לעמדת הממשלה" – אך בפועל יש גם הסכמים כתובים ומחייבים שלא לעשות כן, וגם הבנות בלתי-פורמליות.
כך שבישראל, הכנסת כנועה לממשלה כמעט בכל עניין מ שמעותי