הכנסת אישרה לממשלה קיצור דרך: הח"כים ממשיכים לדאוג לעצמם

בדיון סוער אישרו היום חברי הכנסת לזרז את שינוי חוק יסוד הממשלה כך שיתאפשר למנות שרים וסגני שרים ללא הגבלה. עיקר הדיון: ויכוח קולני על עלות המהלך. כך או אחרת, את מחיר הכיבודים ישלם הציבור
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

הממשלה ממשיכה לזרז את הצעת החוק שתסיר את המכסה למינוי שרים (כיום עומדת על 19) וסגני שרים (4). המגבלות נקבעו בשנת 2014, וכבר שנה לאחר מכן (בעת הרכבת הממשלה האחרונה) בוטלו זמנית מטעמים פוליטיים. מאחר וניתן לשנות באופן זמני חוק יסוד רק פעם אחת, הממשלה הנרקמת מנסה לשנות את החוק לצמיתות, ללא דיון רציני ובמהירות מטורפת.

צ'ק פתוח ממשלם המיסים

הדיון בוועדה המסדרת (ועדת הכנסת הזמנית, טרם כינון הממשלה) נסוב בעיקר בשאלת עלות החוק. חברי הכנסת של האופוזיציה טענו בדיון כי מדובר על בין רבע לחצי מיליארד שקל. מהצד השני, יו"ר הוועדה מיקי זוהר (הליכוד) תקף בטענה שהמספרים שקריים וחברי הכנסת אינם יודעים על מה הם מדברים.

זוהר צודק, אבל גם טועה.

הוא צודק כי בתיקון הצעת החוק לא נרשמה כל הגבלה על מספר השרים – כך שזה יכול להיות כל מספר ולכן את העלות אי-אפשר עדיין לחשב. בדיון דובר על על 24-26 שרים ועוד שמונה סגני שרים – אך הממשלה לא התחייבה למספר.

זוהר במקביל טועה מאחר והמשמעות של החוק היא בעצם לתת לממשלה צ'ק פתוח ממשלם המיסים לחלוקת תיקים – כך שהסכומים בהם נקבו חברי האופוזיציה עשויים להתברר כנכונים.

לפחות 36 מיליון שקל בשנה

אז כמה באמת יעלה החוק? ננסה להבין, בהערכה שמרנית ככל האפשר. בתרחיש המצומצם ביותר הנדון כרגע, ימוני 24 שרים ושמונה סגני שרים. דברי ההסבר בהצעת החוק מעריכים את עלות הלשכה לשר ב-5.5 מיליון שקל לשנה ושל סגן שר ב-2 מיליון בשנה. מכאן שרק העלות השנתית ללשכות – שיוולדו רובן מטעמים פוליטיים ולא פרקטיים – תעמוד על  36 מיליון שקל.  

מעבר לכך יש להוסיף את עלות הפעילות שכל שר ידרוש ליצוק למשרדו החדש (תקציב שלא בהכרח קיים היום, לפחות ברובו). כך לדוגמא התקציב של המשרד לענייני ירושלים ל-2019 עומד על 50 מיליון שקל, ושל המשרד לשוויון חברתי על כ-100 מיליון שקל.

בשורה התחתונה: ללא מגבלה וללא פיקוח – הממשלה פשוט מבקשת צ'ק פתוח ממשלם המיסים, מבלי בהכרח לתת תמורה.

בחיפזון למען דילים פוליטיים

שינוי חוק היסוד נעשה בחיפזון לאחר שראש הממשלה נתניהו קיבל הארכה של שבועיים מנשיא המדינה להקמת הממשלה. השינוי אמור להקל על הליכוד בתהליך ההקמה. הצעת החוק הופצה ביום רביעי בצהריים המאוחרים והייתה פתוחה להערות הציבור עד מוצ"ש. כלומר – לציבור ניתן יום עבודה יחיד להערות.

ביום ראשון בבוקר הממשלה כבר אישרה את הצעת החוק בישיבתה השבועית. מיד לאחר מכן נקבעה ישיבה בוועדה המסדרת כדי לתת לממשלה פטור מזמן ההמתנה הנדרש לפני העלאת ההצעה להצבעה. המשמעות: ההצבעה בקריאה ראשונה תוכל להגיע למליאה עוד היום. בקצב הזה, אנו צפויים לראות את תיקון החוק נכנס לספר החוקים עד יום שני הבא.

כדי לסבר את האוזן על גודל החיפזון: כאשר במקור תיקנו את החוק במטרה להוסיף את המגבלה על מספר השרים, התקיימו 28 דיונים בוועדת החוקה – והתהליך כולו לקח קרוב לשנה. עכשיו מבטלים את השינוי כליל תוך ימים ספורים.

הכנסת לא חייבת להיות כנועה לממשלה

הממשלה כמובן זכאית לדרוש את שינוי החוק – אבל הכנסת לא חייבת לקבל את הדרישה. לפי מה שראינו היום, חברי הכנסת הצביעו לפי מחנות – אופוזיציה עתידית מול קואליציה עתידית – וללא דיון ענייני בצורך האמיתי בשרים. ההסבר היחידי שניתן: צריך להקים ממשלה.  התוצאה הייתה ידועה מראש – הבקשה אושרה ועלתה הערב לקריאה ראשונה. בשעות אלו היא בדרך לעבור במליאה.

ממשיכים לחוקק למען עצמם

בין אם זה יהיה 30 מיליון או 500 מיליון שקל בשנה – את החשבון נשלם כולנו. אם התנהלות זו מהווה סימן כלשהו למה שצפוי לנו, הכנסת ה-21 תהיה גרועה מהכנסת ה-20 בדאגה לעצמה.  

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

תגובה אחת

  1. ודאי שהכנסת חייבת להיות כנועה לממשלה. בהסדרים המשטרים הנוכחיים הכנסת לא יכולה להעביר חוקים ש"עולים כסף" (לפחות 5 מיליון ש"ח) בלי רוב של 50 ח"כים. וזה כמעט לא אפשרי להשיג אם הממשלה מתנגדת. לכאורה ניתן לומר "אבל חברי קואליציה יכולים להצביע בניגוד לעמדת הממשלה" – אך בפועל יש גם הסכמים כתובים ומחייבים שלא לעשות כן, וגם הבנות בלתי-פורמליות.
    כך שבישראל, הכנסת כנועה לממשלה כמעט בכל עניין מ שמעותי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,702 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.