מדד חדש: כמה כסף מקבלים הח"כים תמורת הגעה למשכן?

מי מחברי הכנסת מקבל החזר הוצאות נרחב אף שאיננו מגיע למקום העבודה שלו? ומי מהם שווה את הסכום לפי מדד השתתפות בהצבעות?

קודם כל נזכיר: עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו מאמינים בחשיבות כלל המדדים – ולכן מביאים לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות.

ניתוחים קודמים:

• נוכחות הח"כים בוועדות החוץ והביטחון – סדרת כתבות
• טיסות הח"כים לחו"ל בכנסת ה- 20: מיהם שיאני הטיסות? מי החמיצה הכי הרבה ימי מליאה? ומי החמיץ הכי מעט?
• מדד ההצבעות: האם חברי הכנסת מגיעים להצביע?
• מי מהח"כים נוכח הכי הרבה והכי מעט במשכן?
• מי משתמש בכלים הפרלמנטריים לפקח על הממשלה?
• איך בדיוק מוציאים הח"כים את תקציב הקשר עם הבוחר?
• וכמובן מפת הח"כים – שמרכזת את כל המידע בממשק אחד נוח לניווט.

כעת למדד החדש: ח"כים יכולים להגיש הוצאות הקשורות לתפקידם ולקבל החזר (לרבות סנדויצ'ונים). אבל לאחרונה גיליתי שהם מקבלים החזר נוסף – אש"ל – באופן הבא: לכל ח"כ משולם סכום של 105 ש"ח בעבור כל יום השתתפות בישיבת הכנסת או בסיור של ועדה. מדובר בתשלום אוטומטי שאין צורך שהח"כ ידרוש אותו. ליו"ר הכנסת משולם סכום של 2,376 ש"ח לחודש, וגם לסגני השרים (שעובדים לרוב מתוך משרדי הממשלה) משולם סכום קבוע של 1,330 ש"ח לחודש.

האם דרך גובה החזר האש"ל יהיה ניתן לדעת כמה מהם פקדו את מקום עבודתם בקדנציה האחרונה? יצאנו לבדוק.

שלב 1: מי קיבל הכי הרבה אש"ל ומי הכי מעט

ראשית, השגנו את נתוני ההחזרים לשנים 2016-2018. הנה נתוני הגלם לרבות פילוחים משלנו (תודה ענקית למתנדב ליאור גורדיסקי על הסיוע).

בניטרול יו"ר הכנסת, שרים, וסגני שרים מתקבלים הממצאים הבאים:

חברי הכנסת שקיבלו הכי הרבה אש"ל, כלומר הגיעו הכי הרבה פעמים למשכן/לסיורי ועדה, הינם: מוטי יוגב, אורי מקלב, אבי דיכטר ועופר שלח. זה גם השתלם. הם קיבלו מעל 38 אלף שקל עבור כך. חשוב להדגיש, נוכחות של דקה בודדה במשכן מספיקה לקבל את ההחזר לאותו יום.

מנגד חברי הכנסת שקיבלו הכי מעט אש"ל, כלומר הגיעו הכי מעט פעמים למשכן/לסיורי ועדה הינם: חנין זועבי, יאיר לפיד, טלב אבו עראר, איימן עודה, אורלי לוי אבקסיס, ג`מאל זחאלקה, חמד עמאר, ציפי לבני, אורן חזן, יואל חסון, יהודה גליק, חיליק בר, שלי יחימוביץ' וסתיו שפיר – כל אלו קיבלו פחות מ-27 אלף שקל בתקופה הנבדקת: כמעט חצי מהשיאן. אבל חכו. זה עדיין לא אומר דבר.

לסקרנים, אדלשטיין קיבל כ-96 אלף שקל – אולם, כאמור, סכום זה הוא קבוע ולא קשור להיקף הגעתו למשכן.

מוזמנים לראות את הרשימה המלאה באקסל, בה גם יש ניתוח הכולל ח"כים עם תקופת כהונה חלקית.

שלב 2: השוואת נתוני אש"ל לנוכחות בהצבעות

הצלבנו את נתוני האש"ל עם מדד נוסף שלנו שבודק עבודה בפועל: מי מהח"כים הגיע להצביע בקדנציה האחרונה. נזכיר כי לפי הפילוח שלנו את ההצבעות, עם שיעור השתתפות של 91% מימי ההצבעה במליאה, איציק שמולי (העבודה) הוביל בהפרש ניכר. אחריו במצטיינים, רק עוד חמישה ח"כים שהגיעו ליותר מ-80% מימי ההצבעה: דב חנין (הרשימה המשותפת, 86%), נחמן שי (העבודה, 85%), מיקי לוי (יש עתיד, 85%), רועי פולקמן (כולנו, 82%) וחיליק בר (העבודה, 82%).

ומהצד השני, לא פחות מתשעה חברי כנסת הגיעו לפחות מ-60% מימי ההצבעה. ארבעה מהם חברי הרשימה המשותפת (טלב אבו עראר, איימן עודה, ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי) – וסוגרים את הרשימה לצידם הם ציפי לבני (התנועה), יאיר לפיד (יש עתיד), עמיר פרץ (העבודה), אורן חזן ודוד אמסלם (הליכוד).

כששמים את שתי הטבלאות זה מול זו מתקבלים נתונים מעניינים:

חברי הכנסת שהכי "שווים את האש"ל": חיליק בר, סתיו שפיר, איציק שמולי, נחמן שי, טלי פלוסקוב, מיכל רוזין, עיסוואי פריג', ורויטל סויד.

הח"כים האלו אמנם קיבלו אש"ל נמוך יחסית, אך הגיעו, אם כן, לעבוד.

חברי הכנסת ש"הכי פחות שווים את האש"ל": עופר שלח, אבי דיכטר, אמיר אוחנה, עמר בר-לב, יהודה גליק, מוטי יוגב, משה גפני, אלעזר שטרן, דוד אמסלם, בני בגין, ואחמד טיבי .

כל אלו הגיעו בתדירות גבוהה למשכן, אך לאו דווקא מצביעים במליאה.

האם הם משתמשים בלשכה שלהם כמשרד ושוכחים לקפוץ למליאה לממש את זכותם לעצב את מדינת ישראל? האם הם מקוזזים בזמן שהם בתוך המשכן? לא ברור.

מה שכן, לכל הפחות בהקשר לחברי ועדת חוץ וביטחון, אנו כן יודעים דרך פילוח נוסף שערכנו – שיוגב, שלח ודיכטר מרבים להגיע לוועדה הזו, שמתכנסת תכופות מחוץ לכנסת וגם בימי חמישי. חשוב לציין שהם יקבלו החזר אש"ל גם עבור ימים אלו – ומכאן שייתכן שזו הסיבה בגללה קיבלו יותר אש"ל מאחרים.

שלב 3: השוואת כמות האש"ל לנוכחות כללית במשכן

השוואה של החזרי ההוצאות לנוכחות כללית במשכן, מציגה תמונה נוספת:

הנתונים שהצלחנו לאסוף לגבי סך הכל זמן נוכחות במליאה מתייחסים אך ורק מתחילת 2017 ועד לסוף מאי 2018. השיאנים מבחינת נוכחות בכנסת הינם אורי מקלב (מקום 8 באש"ל ו-9 בהשתתפות בהצבעות במליאה), רועי פולקמן (24 באש"ל, 13 בהצבעות), מיכאל מלכיאלי (5, 15), רחל עזריה (21, 35), מוטי יוגב (2, 54), אבי דיכטר (9, 85), אלי אלאלוף (36, 20) ויואב בן צור (37, 67).

המבריזנים: אורן חזן (מקום 81 באש"ל, ו-95 בהשתתפות בהצבעות במליאה), ציפי לבני (83, 94), יאיר לפיד (90, 100), יואל רזבוזוב (72, 79), אורלי לוי אבקסיס (88, אין נתונים לגבי הצבעות), איימן עודה (87, 89).

סיכום: חייבים לשנות את המנגנון

מה שברור זה שאין קשר מובהק בין הגעה לעבודה, לבין העבודה הבסיסית: הצבעה. האם זה בגלל שח"כים מרגישים שהמשמעת הקואליציונית מייתרת את הצורך בכלל להגיע להצביע? ייתכן. אבל במקרה כזה, עליהם להילחם לשנות את המנגנון, במקום לקבל אותו (ואת האש"ל).

לקינוח חשוב לציין: המדד המלכותי שאנו מחכים לו ו"יטרוף" את כל המדדים הינו שקיפות ביומני חברי הכנסת. ברגע שכל הפעילות הציבורית תהיה שקופה: נוכל לנתח את פעילות הח"כים בצורה האיכותית ביותר. כמובן שכל מדד מסייע לבחון יותר לעומק כיצד כל ח"כ משרת את בוחריו. אולם היומן היא דרך המלך לשפוט כמה זמן הוא מקדיש לכל פעילות.

להלן נתוני הגלם המלאים, לרבות הפילוחים שלנו