מי מהפוליטיקאים שיקר לנו במהלך מערכת הבחירות?

נתחיל: סתיו שפיר (העבודה) טענה שהממשלה קיצצה בבריאות ורווחה. התקציבים? בכלל גדלו. נפתלי בנט (הימין החדש) אמר שצמצם את חובות הבית היהודי מ-40 מיליון ל-19 מיליון שקל. האמת: בנט השתלט על המפלגה כאשר החוב עמד על 17 מיליון שקל, והוא מחזיר אותה לכאורה בחוב של 22 מיליון (וזאת עוד אחרי שהמפלגה קיבלה מהמדינה 60 מיליון שקל במימון מפלגות).

אלו רק שני שקרים שנזרקו לחלל האוויר מתחילת השנה. בסיוע ליאור גורדיסקי, המתנדב האדיר שלנו, ריכזתי את בדיקת אמירות המועמדים לכנסת, כפי שנעשתה באתר "המשרוקית" (לצד בדיקות נקודתיות נוספות שנערכו בתוכנית "מהצד השני עם גיא זוהר" וב"חדשות 12").

הנה ריכוז שלהם:

• יאיר לפיד (יש עתיד) הכריז: "הממשלה הזאת כל שנה הורידה עוד 300 מיליון שקל מתקציב הרשות הלאומית לחדשנות, יחד זה יותר ממיליארד". ההפך – התקציב עלה ב-6%.
• אלי אלאלוף (כולנו): "אנחנו העלנו את שכר המינימום ב-1,300 שקל". זה לא נכון. הסכום עלה ב-650 שקל בלבד.
• גם משה כחלון ממפלגתו של אלאלוף התפאר בהעלאת שכר המינימום. אלא שמרבית ההעלאה מקורה בכלל בהסכם מהממשלה לפניו.
• אלי כהן (כולנו) הכריז: "ביטלנו את כל הנושא של הבלעדיות בקניונים". זה לא נכון. זה היה רק בענף המזון.
• בנימין נתניהו (הליכוד ❗) טען שסגרו ללבני תיק חקירה לפני הבחירות. זה שקר (אחת מיני הטעיות רבות במקרה של נתניהו בשלושת החודשים האחרונים. נסתפק בזאת).
• אמיר אוחנה (הליכוד) טען "מעולם ישראל לא הייתה בקשרים דיפלומטיים עם יותר מדינות מאשר בנקודת הזמן הזו". למעשה בשנת 1999 הייתה ישראל ביחסים דיפלומטיים עם 163 מדינות, וב-2005 עם 161 מדינות. כיום לישראל יחסים דיפלומטיים עם 160 מדינות.
• אלי ישי (לשעבר יחד) טען שרוב הציבור נגד פונדקאות לזוגות חד-מיניים: סקרים הוכיחו שהמצב הפוך.
• דוד אמסלם (הליכוד) הוליך אתכם שולל כשהכריז שכל הרגולטורים לפני נתניהו החליטו לאפשר מיזוג בזק-יס. הוא גם שיקר כשציין ברדיו שאסור לקיים שימוע לרה"מ בזמן בחירות.
• צבי האוזר (כחול-לבן) הודיע שהיקף הבנייה ביהודה ושומרון הוא הנמוך ביותר בדור האחרון. בפועל ההיקף מהגבוהים שהיו.
• מירי רגב (הליכוד) טענה שמבקר המדינה הטיל את האחריות על המנהרות של חמאס על גנץ, בעוד שהוא ביקר בעיקר את ראש הממשלה. רגב גם הצהירה שמפלגת העבודה חתמה על הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת. גם יואב גלנט וגם יובל שטייניץ חזרו על כך. שלושתם שיקרו.

קריאה ביקורתית

רובנו בולעים מידע ללא סינון. קשה יותר ויותר להבדיל בין ביקורת לתעמולה. איש לא צייד אותנו בכלים לעשות זאת. השלטון? עוזר לשקרנים! הקואליציה הרגה בקדנציה האחרונה חוק שביקש לסמן בבירור כתבות ממומנות.

אז מה כן אפשר לעשות? הנה טיפים על קצה המזלג מ"תזונאית התקשורת" שלנו. קחו אחד מהם או את כולם:

1. קראו עיתונות עצמאית כמו שלנו, וגם הכירו את המשרוקית ולמדו דרכה לפקפק בעובדות שזורקים פוליטיקאים. המסקנה מהשקרים הרבים איננה צריכה להיות שאסור להאמין לאיש. אלא שצריך, אפשר וקל לבדוק אמירות. במיוחד מפוליטיקאים.
2. צפו בסרטון שהקליט עבורנו דן אריאלי שמסביר ששקרים קטנים של אנשים במוקדי כוח יכולים להזיק לנו במיוחד:

3. קראו לפחות פעם בשבוע העין השביעית או "מי נגד מי" – הם עושים לתקשורת את מה שאנו עושים לשלטון: שקיפות.  כך תלמדו את האינטרסים מאחורי הכתבות שאתם קוראים.

4. האזינו לפודקאסט שהקלטתי על פוסט אמת. 

5. הזמינו אותנו אליכם לסדנת קריאה ביקורתית. אין לכם זמן? למדו בעצמכם אילו שאלות לשאול. בדקו מה הח"כים באמת עשו בקדנציה האחרונה במפת הח"כים שלנו.

6. קראו את אתר המעקב האזרחי המצוין אחר הבטחות של נבחרי ציבור, מבית "המרכז להעצמת האזרח". 

7. לקינוח: גוונו ככל הניתן בכלי התקשורת אותם אתם צורכים. *הימנעו* מקבלת מידע ממקור מידע יחיד (גם אל תסתפקו בשקוף!). זה מעכב ספיגה של דעות אחרות, וגיוון מעולה למערכת העיכול המנטלית שלכם.

ובכל מקרה: אל תאמינו לשום דבר שיתפרסם בשבוע שלפני הבחירות בלי בדיקה מדוקדקת.