ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

איפה הייצוג הנשי במועצות הדתיות?

הייצוג הנשי הנוכחי במועצות דתיות: 17% בלבד. בשנת 2017 הנחה המשרד לשירותי דת שבכל מינוי עתידי של מועצה דתית מקומית יכהנו נשים בייצוג שבין 20% ל-33% (כתלות בגודל העיר). החשש: בפועל, מרבית המועצות לא מתמנות מחדש ולכן ההרכבים לא ישתנו

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

| טור אורח: תני פרנק, נאמני תורה ועבודה |

בכתבות הקודמות בסדרה דנו בהיעדר הפיקוח הציבורי על המועצות הדתיות. חוסר המעורבות הציבורית – שלנו האזרחים והאזרחיות – לא רק פוגע בהתנהלות התקינה של המועצה הדתית, אלא גם מאפשר עיוותים בתחום הייצוג הנשי באותן הוועדות – על אף הנחיות המשרד לשירותי דת בעצמו.

כמו מאבקים פמיניסטיים רבים, גם הדרישה האלמנטרית לאפשר לנשים להיות חברות הנהלת מועצה דתית החלה בזירה הציבורית והמשפטית. לאה שקדיאל, תושבת דתייה מירוחם, פרצה את הדרך בשנות ה-80' והפכה, בסיוע בג"ץ, לחברה הראשונה במועצה דתית בישראל.

ייצוג נשי במועצות דתיות הוא קריטי – ולא רק בשם השוויון. אחד מהשירותים הנפוצים והפופולריים ביותר במועצות הדתיות המקומיות הוא מקוואות – בהן רוב השימוש הוא של נשים – ולכן אך זה הגיוני שנשים יהיו מעורבות בהחלטות המתקבלות בתחום זה. במהלך השנים התקדמה ההבנה בחשיבות הייצוג הנשי במועצות דתיות: בשנת 2013, המשרד לשירותי דת החליט לחייב כל הרכב הנהלת מועצה דתית במינוי של לפחות אישה אחת. ההנחיה הזו הביאה את הייצוג הנשי לכ-17% מכלל חברי המועצות הדתיות, בקדנציה הקודמת של הרשויות המקומיות.

לאחר קמפיין של מספר ארגונים, בהם נאמני תורה ועבודה (הארגון בו הכותב עובד), יצא חוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת באוגוסט 2017 שקבע כי החל מהקדנציה הבאה, כל חידושי ההרכבים יהיו חייבים לכלול לפחות בין 20% ל-33% נשים – כתלות בגודל המועצה.

תזכורת קצרה: ברוב המועצות הדתיות לא חודש ההרכב בקדנציה הקודמת, בשל העובדה שעל-פי החוק, שלושה גורמים ממנים מחזיקים בזכות וטו על החידוש: השר לשירותי דת, שבאחריותו 45% מהמינויים בכל מועצה דתית בארץ, מועצת הרשות המקומית שמחזיקה ב-45% נוספים, והרב המקומי שמשלים את התמונה עם 10% מהמינויים. כל עוד לא הגיעו גורמים אלה להסכמה ומינו את נציגיהם, יכול השר לשירותי דת למנות ממונים מטעמו, וכך נוצר מצב בו אין הרכב נבחר. אין הרכב מוסכם = אין חובה לכלול נשים בהרכב.

יש גם נקודות אור

במועצה האזורית עמק חפר, כבר הספיקו בתקופה הקצרה שבין הבחירות לרשויות המקומיות (אוקטובר 2018) לבין פיזור הכנסת (דצמבר 2018) להביא לחידוש ההרכב, ובזכות כך אכן מונו ארבע נשים מתוך תשעה חברים – אפילו יותר מהחובה המנויה בחוזר המנכ"ל.

האם נראה עוד רשויות מקומיות הולכות בדרכה של עמק חפר? כל עוד ראשי הרשויות לא מעוניינים להגיע להסכמות עם השר לשירותי דת והייצוג הנשי בהנהלת המועצה הוא לא בראש מעייניהם – כנראה שנגיע למצב בו אפילו הייצוג הנשי המינימלי יוותר על הנייר. והס מלהזכיר מינוי של אשה לראשות הנהלת המועצה הדתית, התפקיד המשמעותי ביותר בשירותי הדת המקומיים.

*
הכותב הוא תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.
לטורים הקודמים של תני:

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,865 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק