משרד התרבות עבר על החוק בסירובו למסור את היומן של מירי רגב – אבל הטרחנות משתלמת

ב-24/9 פניתי (עידן) למשרד התרבות בבקשת חופש מידע פשוטה ושגרתית: ביקשתי לקבל את יומן השרה מירי רגב לשנת 2017. מילאתי את הטופס, שילמתי 20 ש"ח (כאזרח פרטי) וקיבלתי אישור במייל על פנייתי. מה שהגיע לאחר מכן הם חודשיים של התעלמות מוחלטת, למרות תזכורות והפצרות חוזרות ונשנות בנושא.

חשוב להבהיר: מסירת יומני השרים מחויבת על-פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, במסגרת חוק חופש המידע.

בשלב זה, פניתי לממונה חופש המידע במשרד המשפטים והגשתי תלונה. משרד המשפטים הוציא מצידו מכתב שהפציר במשרד התרבות להשיב לבקשתי – כנדרש על-פי חוק. מה עשו במשרד התרבות? ניחשתם נכונה, התעלמו גם ממשרד המשפטים.

מה שכן, זמן קצר לאחר מכן קיבלתי לפתע תשובה מ"מידען" בשם אלעד, שכתב לי כך:

"שמי אלעד (שם מלא שמור במערכת-ע.ב.), מידען חדש במשרד התרבות והספורט. קבל את התנצלותי מראש על עיכוב המענה. בימים אלו ממש אני מתחיל להיכנס לעניינים, ואשתדל לסייע במענה והתייחסות לפנייתך בהקדם האפשרי".

וכך מדי שבוע במשך שלושה שבועות, תזכרתי את אלעד בנושא, והוא הגיב במה שנדמה היה כרצינות מלאה וכוונות טובות:

"…אני מאייש את הכסא כשבועיים ימים בסה"כ, מרכז נתונים, לומד את העבודה ומכיר את הנפשות הפועלות […] הבקשה שלך בטיפול. שוב, אינני יכול להתחייב על תאריך מענה לפנייתך, אך הנני מבטיח כי אני עושה מאמצים עילאיים בכדי להשיב בהקדם האפשרי…". אלעד אולי ניסה אך את היומן לא קיבלתי.

משרד המשפטים גם הוא עשה את עבודתו והמשיך להוציא מכתבים למשרד התרבות, כולל למנכ"ל, יוסי שרעבי, שהתעלם גם הוא. מאלעד המידען כבר לא שמעתי יותר. במקביל פניתי לדובר של השרה רגב, אלי סבתו, וגם ממנו לא קיבלתי התייחסות.

איפה אנחנו עומדים היום?

כאמור, כבר למעלה מחצי שנה עברה מאז הגשתי לראשונה את בקשת חופש המידע למשרד התרבות – ומענה עדיין אין. המשרד עבר על החוק – והחלק העצוב הוא שלא נראה שזה הזיז למישהו. משרד המשפטים מצידו השתדל לעזור, אך אין לו שיניים לחייב את השרה או מי מטעמה לציית לחוק.

הדוגמא הזו אינה היחידה ומשרדי ממשלה ורשויות מקומיות ממשיכות לצפצף על החוק, כאשר הדרך היחידה כיום לקבל תשובה במקרים שכאלו היא לגרור אותם לבית המשפט. התהליך דורש משאבים רבים ובהחלט שלא נגיש לכל אזרח.

עוד על חולשת היחידה לחופש המידע תוכלו ללמוד מראיון שקיימה נעה לנדאו בהארץ עם רבקי דב"ש – מי שהקימה וניהלה את היחידה בשבע השנים האחרונות, ופרשה לא מזמן מהתפקיד. דב"ש טוענת שעזבה מחשש שתשמש "עלה תאנה", בניהול יחידה עם סמכויות מוגבלות וללא יכולת אכיפה. אין ספק כי סמכויות כאלה, אם היו ניתנות, היו יכולות לפתור את הבקשה השגרתית לקבל היומן של השרה רגב.

תגובות

ממשרד התרבות והספורט נמסר:

"משרד התרבות והספורט רואה חשיבות רבה במחויבות לשקיפות ומתן מענה מלא לפניות חוק חופש המידע.

חרף הפניות הרבות לקבלת תקן ייעודי לנושא שלא נתקבל עד רגע זה, החליט המשרד לגייס לפני כחצי שנה עובד חיצוני כמידען שיסייע למנכ"ל המשרד שממלא את תפקיד הממונה על החוק עד לאיוש המשרה על ידי אחד מעובדי המשרד. בימים אלו נסגר המכרז הפנימי לאיוש המשרה על ידי עובד משרד שימלא את התפקיד בנוסף על תפקידו וצפוי לעבור חפיפה ולהכנס לתפקיד בקרוב. משרד התרבות והספורט עושה את מירב המאמצים להשלים את הפער שנוצר בתקופה שהתפקיד היה לא מאוייש ועל רקע כמות הפניות הגדולה שמגיעה למשרד שכמעט והוכפלה מכניסת השרה רגב לתפקידה".

*

עדכון: התקדמות משמעותית בשקיפות

24 שעות לאחר קבלת התגובה הנ"ל ממשרד התרבות, הגיע לפתע מאלעד המידען גם יומן השרה לשנת 2017, לצד מכתב התנצלות חתום על-ידי המנכ"ל. מסקירה מהירה של היומן ראינו כי בהשוואה לזה שנמסר ב-2016, שרובו הושחר, היומן של 2017 הרבה יותר שקוף. וקיבלנו אותו אפילו בקובץ אקסל. לעיונכם.

הטרחנות משתלמת.