ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מהי העלות השנתית של התוכנית?
"סכום התמיכה טרם נקבע, והוא ייקבע בהתאם להצעות שנקבל מרשתות השיווק".
אלו חלופות נוספות נבחנו?
"מדובר בפיילוט שעתיד להתבצע ב-20 סניפים של רשת שיווק אחת למשך 3 שנים".
נציין שבנוהל התמיכה נכתב כי רשת השיווק מתחייבת למינימום של 20 סניפים, כך שהפיילוט עשוי להיות רחב יותר ממה שנכתב. יותר מכך, ככל שמספר הסניפים גדול יותר כך הסיכוי לזכות בתמיכה עולה.
נעיר כי יציאה לפיילוט ללא תקציב מעלה שאלה מדוע ירצו רשתות המזון להשתתף בתוכנית ולהתחייב לשלוש שנים בתמורה לסכום לא ידוע.
אילו מוצרים ישתתפו בתוכנית?
"6 מוצרים ישתתפו בפיילוט: עגבנייה, מלפפון ופלפל. בנוסף להם הרשת הזוכה תציע לפחות עוד שלושה מוצרים עליהם ייבחן המודל. לאורך כל תקופת הפיילוט תתבצע הערכה ומדידה של שיעור הפחת ואובדן התוצרת, כמות הפסולת האורגנית המועברת להטמנה, משקל אריזות הפלסטיק. לאחר ניתוח הנתונים נוכל להבין האם צמצמנו בעזרת הפעילות את שיעורי הפחת של התוצרת החקלאית והאם צמצמנו את נפח ההטמנה, שמזהם את הסביבה בגזי מתאן. בנוסף נבדוק האם הגדלנו משמעותית את משקל פסולת הפלסטיק".
בהודעה לתקשורת ציינתם כי האריזות החדשות יאריכו את חיי המדף. מהו אורך חיי המדף כיום של עגבניה, מלפפון וגמבה?
"אורך חיי מדף של פירות וירקות תלוי מאוד בתנאים בהם מוחזקת התוצרת. במחקר שנעשה במשרד נמצא כי שלושת המוצרים הכי פגיעים ששיעור הפחת שלהם ברשתות המזון הוא מהגבוהים הוא עגבנייה, מלפפון ופלפל, ולכן אלו המוצרים שנקבעו לפיילוט".
בכמה יוארכו חיי המדף של ירקות אלו?
"כל אריזה מאריכה בזמן אחר את חיי המדף, בגלל ששולטת בלחות של הפרי או הירק ובשחרור הגזים. שניהם משפיעים באופן ישיר על אורך חיי המדף של המוצר".
מי היצרן/ יצרנים של אריזות אלו?
"מספר גדול של מפעלים מייצרים שלל אריזות".
מהי עלות כל אריזה?
"עלות האריזה תלויה בסוג האריזה".
ובשורה התחתונה מסרו מהמשרד:
"רק בתום הפיילוט נוכל להבין את מידת האפקטיביות שלו ובהתאם נשקול חלופות או שנאמץ ונרחיב".
ביקשנו לקבל מהמשרד גם שני מסמכים – התכנית המפורטת ופרוטוקול הישיבה בה הוחלט על התכנית.
המסמכים שנשלחו בפועל:
סעיף אחד בנוהל התמיכה הטריד אותי במיוחד: "שיעור המכר האלקטרוני המתקיים בסניף קטן מ-50 אחוז מהמכר הכולל של הסניף". כלומר, מבחן התמיכה מוציא סניפים שמתבצע בהם מכירה דרך האינטרנט.
"הנוהל שהוצאנו הוא בשלב הערות ציבור ואנחנו בוחנים לעומק את כל ההערות ונתייחס אליהן בכובד ראש. לעניין התנאים ששאלת, שניהם נועדו למקד את התמיכה בסניפים בהם היקף מכירת ירקות ופירות הוא משמעותי, ולא מדובר בסניפי ליקוט להזמנות "און ליין" או סניפים שאין בהם מחלקת פירות וירקות משמעותית עם מגוון גדול של מוצרים. קרי, למקד את המהלך בסניפים בהם הוא יהיה משמעותי".
*
הרעיון עצמו לא חף מביקורת. בעמותת "'מדע גדול בקטנה" הסבירו כי: "יוזמת משרד החקלאות לקדם אריזת פירות וירקות באריזות פלסטיק היא יוזמה תמוהה ומזיקה, שכנראה שלא נעשתה בשיתוף עם אנשי מקצוע מתחום הסביבה, כמו למשל אנשי תוכנית ממשק המדהימים במשרד להגנת הסביבה. ראוי שהיוזמה המדוברת תיגנז, ושבמקומה יפעל המשרד להגנת הסביבה לחינוך לצריכה נבונה ומתחשבת בסביבה".
*
עד כאן מה שידוע לגבי התוכנית נכון להיום. נמשיך לעקוב.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
2 תגובות
כתבות מוזרות כאלה גורמות לי לשקול פרישה מהפרוייקט. "הרעיון עצמו לא חף מביקורת"?! סירייסלי?!?! יש לך את זה ביותר אנדרסטייטמנט?! אני מאמינה שעידן בנימין הוא עיתונאי ישר והגון, אבל אם לא הייתי יודעת זאת על בסיס עשרות כתבות אחרות שהוא עבד עליהן, הייתי מוכנה להישבע שהתוכן הזה נכתב על ידי עיתונאי צללים של חברת לובי.
יש פערים מטרידים מאוד ברמת האיכות של הכתבות שיוצאות תחת ידכם ולפעמים התחושה היא שעוד רגע הנזק עלול לעלות על התועלת.
הכל מתחיל במשפט "פסולת אורגנית שמועברת להטמנה". אם משרד החקלאות היה רוצה באמת למנוע בזבוז מזון, הוא היה דואג לשינוי תרבות המכירה והצריכה (למשל – הידעתם שבננה שנתקה מהאשכול מושלכת גם אם היא ממש בסדר? אשכול עגבניות שרי שיש בו אחת ירוקה?), היה מעמיד דוכן של פירות וירקות חינם (למשל בננות בלי אשכול) לצריכה חופשית, או בסיום יום העבודה, מעודד פתרון של קומפוסט לשאריות אורגניות וכו'.
פרויקט ניילון הירקות הוא תמוה מאד.