ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
| ניר בן צבי, עידן בנימין |
עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו מאמינים בחשיבות כלל המדדים – ולכן מביאים לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות.
ועם זאת, תמצית התפקיד של כל ח"כ מתנקזת להצבעה בעד או נגד הצעות שונות במליאת הכנסת. בשביל זה אנחנו משלמים להם. אפשר להיפגש עם השטח, לנהל קמפיינים פוליטיים, לשבת שעות ארוכות בוועדות – אך אם לא הגעת בסופו של יום להצביע – פישלת.
ולכן היום אנחנו משיקים את "מדד ההצבעות": בעזרת המתנדב טל נורני, בדקנו את כלל ההצבעות האלקטרוניות בכנסת ה-20. הניתוח כלל בדיקה של למעלה מ-7,500 הצבעות שנפרשו על-פני 369 ימים שונים, בהם נדרשו הח"כים ללחוץ על כפתור במליאה ולהכריע בסוגיות שונות. הצבעות שמיות (אירוע נדיר בפני עצמו) לא נספרו מכוון שאינן כלולות במידע המפורסם בידי הכנסת.
כדי להציג תמונה מדויקת, בדקנו את כמות ימי ההצבעה אליהם הגיעו הח"כים, ולא רק את מספר ההצבעות בהן השתתפו (בשביל לנטרל ימים מרוכזים עם כמות גבוהה של הצבעות). חשוב להדגיש כי לא בדקנו (הפעם) כיצד חברי הכנסת הצביעו בכל אחת מההצבעות השונות (ברמת התוכן) – אלא רק האם הם עשו את המינימום הנדרש מהם ובכלל הגיעו להצבעה.
עם שיעור השתתפות של 91% מימי ההצבעה במליאה, איציק שמולי (העבודה) מוביל את הרשימה בהפרש ניכר. שמולי הצביע ב-336 מתוך 369 ימים בהם התקיימו הצבעות בכנסת ה-20.
אחריו במצטיינים, רק עוד חמישה ח"כים שהגיעו ליותר מ-80% מימי ההצבעה: דב חנין (הרשימה המשותפת, 86%), נחמן שי (העבודה, 85%), מיקי לוי (יש עתיד, 85%), רועי פולקמן (כולנו, 82%) וחיליק בר (העבודה, 82%).
ראויים לציון גם שני חברי כנסת שנכנסו לתפקידם בסוף 2017 – כלומר כיהנו מעט יותר משנה עד פיזור הכנסת – אך בתקופה זו הצביעו באחוזים גבוהים: לאה פדידה (העבודה, 88%) ומוסי רז (מרצ, 86%).
לא פחות מתשעה חברי כנסת הגיעו לפחות מ-60% מימי ההצבעה. ארבעה מהם חברי הרשימה המשותפת (טלב אבו עראר, איימן עודה, ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי) – וסוגרים את הרשימה לצידם הם ציפי לבני (התנועה), יאיר לפיד (יש עתיד), עמיר פרץ (העבודה), אורן חזן ודוד אמסלם (הליכוד).
את השרים הפרדנו לקטגוריה משלהם, מאחר ונוכחות דלה בהצבעות של חברי ממשלה היא הגיונית במידה מסוימת – שכן מתוקף תפקידם הרשמי עיקר עבודתם נעשית מחוץ למשכן. בהשוואה לחברי הכנסת, כל השרים פרט לשניים (יריב לוין ויובל שטייניץ, הליכוד) היו נכנסים לרשימת "הנכשלים" עם נוכחות של פחות מ-60% בהצבעות. עם זאת, מעניין לראות שגם בין השרים ישנם הבדלים משמעותיים בנוכחות.
הערה חשובה: שרים שמתוקף "החוק הנורווגי" לא שימשו חברי כנסת לאורך כל הכהונה נגרעו מהספירה (פרט לנפתלי בנט מהבית היהודי, שיצא מהכנסת רק לשלושה חודשים).
בבדיקה של הצבעות לאישור חוקים (קריאה שנייה ושלישית), שהן כנראה ההצבעות הכי "סקסיות" במליאה, התמונה לא משתנה באופן מהותי.
184 הצבעות אי-אמון התקיימו בכנסת החולפת. חברי מרצ מובילים את הרשימה הרשימה בהצבעות מסוג זה.
כרגיל, אנחנו מזמינים אתכם לבדוק בעצמכם את הנתונים ולנתח איך הח"כים שלכם מתפקדים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות
נתונים חשובים ומעניינים – אבל! יש להציג גם את שיעור ההשתתפות בהצבעות בהן יש פוטנציאל השפעה. הווה אומר, אם ידוע שיש רוב גדול להצעת חוק מסוימת – או לחילופין, רוב גדול נגדה, חשיבות ההשתתפות בהצבעה של מי שאינו מיוזמי ההצעה, ואינו מתכוון לדבר נגדה, נמוכה מאשר במצב של קרבה לשיוויון בעד-ונגד, או למצב בו לא ידוע מה יהיה מצב התמיכה. כמו-כן חלק מסוים מן ההצבעות הינן הצבעות "טכניות" על דברים שאינם שנוים במחלוקת פוליטית (מעניין לדעת מה גודלו של החלק הזה), וגם שם – משמעות ההיעדרות נמוכה יותר. לכן חשוב לדעתי להציג נתונים לאחר "נירמול" במשקלה של הנוכחות או ההיעדרות.
עמיר פרץ היה חולה בתקופה זאת . נא לקחת זאת בחשבון.
עמיר פרץ היה חולה בתקופה זאת . נא לקחת זאת בחשבון.