ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

דרשנו שקיפות ממועמדות רשימת "כחול לבן", וגם אתם יכולים

מי המועמדת שהבטיחה לפרסם את יומנה בעקבות שיחה עם כתבת "שקוף"? כאשר פוליטיקאים שותקים, חוגי בית הם הזדמנות לשאול שאלות קשות ואף להוביל לשינוי. נצלו את ההזדמנות גם אתם.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

במציאות הפוליטית הנוכחית השתרשה בעיה עצובה: מועמדים ומועמדות לכנסת נוטים לשתוק לפני בחירות מפחד שיאבדו קולות, במקום לעשות ההפך – להכריז מתחת לכל עץ רענן מהי תפיסת עולמם. מה עושים במצב שבו המועמדים מסרבים להתראיין? הלכתי לחוג בית של שתי מועמדות ברשימת "כחול-לבן", מירב כהן ואורית פרקש-הכהן, בשביל לשמוע מה יש להן לומר.

אורית פרקש-הכהן, לשעבר יו״ר רשות החשמל שהודחה מתפקידה לאחר שהתנגדה למתווה הגז בטענה שיגרום לעליית מחירי החשמל, ניצבת במקום ה-15 ברשימה. מירב כהן מועמדת במקום ה-17 ברשימה, והיא מובילה מחאה על פגיעה של חברות טלמרקטינג בקשישים, ממקימות ״התעוררות״ בירושלים ולשעבר חברת מועצה בעיר.

אם ייבחרו, יהיו כהן ופרקש-הכהן חברות כנסת בפעם הראשונה. איך נוכל לוודא שידאגו רק לטובת הציבור ולא יושפעו מפגישות עם לוביסטים ובעלי אינטרס? דרך מעולה להבטיח זאת היא לדאוג שיפעלו בשקיפות. חברת כנסת שיומן הפגישות שלה שקוף, מאפשרת לציבור לפקח על עבודתה, להעריך את חריצותה ולבקר אותה אם צריך. לכן גם תתקשה להכניס ליומן פגישות שנדמה שאינן מיטיבות עם הציבור.

שאלה 1: האם תחשפו יומן?

שאלתי בחוג הבית: במידה ותבחרו לכנסת, האם תפעלו בשקיפות ותפרסמו את היומן שלכן?

בתשובתן הראשונית השתיים הביעו חשש מפרסום יומן. לטענתן, שקיפות יומנים יכולה לפגוע באזרחים שבאים לבקש עזרה ולא רוצים להיחשף. אל מירב כהן, למשל, פונים הרבה קשישים ומשפחותיהם שזקוקים לעזרתה.

התשובה לזה? בדיוק בעבור מקרים מסוג כאלה ניסחנו כללים מאוד ברורים לפרסום יומן של נבחרי ציבור, המאפשרים להשמיט פגישות מטעמי צנעת פרט.

כדי להרגיע אותי בסוגיית השקיפות, הוסיפו השתיים כי לאנשי רשימת "כחול לבן" יש לב טוב וכוונות טובות – ושזה מספיק. כדוגמא הן נתנו את יועז הנדל (מקום 9 ברשימה), ששילם במשרתו לאחר שהתריע על פרשת נתן אשל במשרד ראש הממשלה.

לב טוב זה חשוב – אבל לא, לצערנו זה לא מספיק. המערכת מאפשרת גם לבעלי לב זהב לטעות ולפעול בניגוד לטובת הציבור (לכן אנחנו ממליצים ללכת על בטוח עם הנוסחה: לב + כללי שקיפות).

כמובן שפרסום יומן לא נועד לחשוף מידע אישי על אזרחים – אלא רק להחצין פגישות בעלות ערך ציבורי. אין שום מניעה לפרסם לטובת מה נבחרי ציבור מקדישים את זמנם, ויעידו על כך 30 הח״כים שעשו זאת בכנסת הקודמת.

אז יפרסמו או לא יפרסמו? בחוג הבית המועמדות לא ענו תשובה חד משמעית.

בשיחת טלפון שנערכה לאחר מכן, אורית פרקש-הכהן התחייבה שתפרסם את יומנה!

מירב כהן עדיין לא התחייבה, אבל אמרה שתשקול את העניין בחיוב ותחליט לאחר שתלמד יותר טוב את הנושא.

שאלה 2: מה עם מתווה הגז?

כאמור, כשהייתה יו"ר רשות החשמל, הביעה פרקש-הכהן ביקורת על המתווה בטענה שיגרום לעליית מחירי החשמל. בשיחתנו בחוג הבית אמרה שתפעל לשנותו, אך שזה יהיה קשה לאור ההחלטות שכבר התקבלו על-ידי הממשלה. לדבריה, יהיה צורך להגיע להסכמות עם חברות הגז.

שאלה 3: סוגיות כלכליות ואבי ניסנקורן

פרקש-הכהן נשאלה באירוע אם מצאה מכנה משותף בנושאים כלכליים עם אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות המועמד במקום החמישי ברשימת "כחול-לבן". על כך ענתה: ״שוחחנו וסיכמנו שלא נכנס לאזור של הגבלת זכות שביתה של ועדים מונופוליים. אני לא מסכימה איתו בעניין הזה אבל לדעתי יש מספיק מה לעשות חוץ מזה״.

הגיוני שיהיו לחברי מפלגה שונים דעות שונות, ושיהיה עליהם לעיתים להתפשר ולהגיע להסכמות בהתאם לעמדת המפלגה. אבל לגבי דבר אחד חייבת להיות ביניהם הסכמה: נבחרי ציבור משרתים את הציבור, ועליהם לראות את טובת הציבור לנגד עיניהם. ניסנקורן ופרקש-הכהן מתמודדים על מקום בכנסת ואמורים לקדם בדיוק את זה – אבל עוד לפני כניסתם למשכן הם כבר מסכימים להתעלם מנושא ספציפי שעשוי להגן על קבוצות אינטרס.

לסיכום

אנחנו שמחים על כניסת נשים מוכשרות כמו פרקש-הכהן וכהן לפוליטיקה. יאמר לזכותן שהקשיבו בסבלנות לכל השאלות שעלו מהקהל, ענו בנועם ובאריכות על כולן, ואף נשארו לאחר סיום האירוע לשוחח עם הנוכחים ולענות על שאלות נוספות. בעיקר אנחנו מעריכים את הבטחתה של אורית פרקש-הכהן לחשוף את יומנה.

אם אתם מכירים אותנו אתם כבר יודעים שאנחנו נמשיך לעקוב, ונוודא שההבטחות אכן מתקיימות.

יש חוג בית בשכונה שלכן? נצלו את ההזדמנות לשאול את המועמדות והמועמדים על מה שחשוב לכן, וגם לבדוק מה עמדתן/ם על שקיפות. תוכלו לשאול למשל:

  • האם תשקיפי את יומן הפגישות שלך כשתיבחרי?
  • האם תאמץ כללים לחסימה ומחיקת תגובות בעמודים שלך ברשתות החברתיות?
  • האם תפרסמי את הסכמי ההיעדרויות שלך מהמליאה (קיזוזים)?

אל תתנו לחוג בית להיות פרסומת למועמד/ת. בנוסף לתכניות ולעמדות שלהם, אנחנו חייבים לקבל מהם התחייבות שיעבדו בשבילנו, הציבור. ואין דרך טובה יותר להראות נכונות לכך מאשר לפעול בשקיפות!

*

רעיונות נוספים לקידום שקיפות לגמרי בעצמכם תוכלו למצוא במדריך למשקיף המתחיל.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל פינקלשטיין

Picture of יעל פינקלשטיין
כותבת ב"שקוף" מאז "מאה ימים של שקיפות", עוקבת אחרי פעילות של לוביסטים שמייצגים בעלי אינטרסים בכנסת וכותבת גם על ייצוג שוויוני בפוליטיקה. לתקשורת כוח עצום להשפיע על החיים שלנו, והיא יכולה לנצל אותו כדי לחשוף עוולות ולדרוש תשובות מנבחרות ונבחרי הציבור - אבל היא לא תמיד מצליחה לעשות את זה. אני שמחה להיות חלק מארגון עצמאי שיכול לפעול רק למען הציבור בחופש מוחלט.

תגובה אחת

  1. וואלה אש על אורית פרקש הכהן.
    ולדעתי, לגיטימי שיסכימו שהם לא מסכימים אז הם עצם לא מובילים משהן בנושא מסויים. לא כך ח״כ מבין עצובים בכל נושא בכנסת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק