ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
| טור אורח: מטר ולך |
הסכנה הכי גדולה לארץ שלנו איננה טרור.
האמת העגומה, המצערת, היא שממשלת ישראל ממיטה הרס על האדמה עליה אנו דורכים יותר מכל אחד אחר. אנו מחוללים נזק סביבתי וגורמים לנזקים שלא ניתן יהיה לבטל, בשעה שאנו מדברים גבוהה-גבוהה על ארץ הקודש.
ראו את הצביעות: ההצדקה לנוכחות שלנו בישראל היא כי זו אדמה קדושה – ועדיין, שוב ושוב נזנחים שיקולים סביבתיים בעת בנייה חדשה על גביה. שוב ושוב נמכרים הנכסים הכי יקרים ויפים שלה לטובת בצע כסף, כשאין ולא תהיה דרך חזרה.
שום הסכם שלום או חיסול ממוקד לא יוכלו לתקן רטרואקטיבית נזק סביבתי. הדורות הבאים לא יבינו על איזו "ארץ ישראל היפה" אנחנו מדברים.
ומה שהכי לא מובן הוא: איפה מפלגת הבית היהודי בכל הסיפור הזה? הציונות הדתית הרי פועלת לקדם את מדיניותה תחת הטיעון של "אדמת אבותינו". אז מדוע השמירה על הסביבה בתחתית סדר העדיפויות שלה?
הבית היהודי ושותפיה לקואליציה לא עושים מספיק למען האדמה שאנחנו מקריבים את ילדינו למענה, מתים ונלחמים למענה כבר מאה שנה. המפלגה הזו יושבת בשקט בשעה שהורסים את הארץ המובטחת ומוכרים את משאביה בנזיד עדשים.
דוגמאות? נתחיל מלמטה, מהמקום הנמוך בעולם.
איך ייתכן שים המלח לא מוכרז כשמורת טבע? הפלא העולמי הזה מוטל להפקר של שאיבת מלח מצד אחד, וחסימת זרימת המים מהירדן מהצד שני. ההליך הזה מייבש את מורדות המקום בו הביטה אשת לוט לאחור, ויוצר בולענים – סמל פיוטי לשחיתות העצומה שמתרחשת סביבו, שכשמם כן הם: האדמה פוערת את פיה ולוקחת איתה את מי שעליה.
נעבור לעמק האלה ופצלי השמן: ממשלת ישראל שאפה להפוך את מקום מלחמתם של דוד וגוליית לאתר שאיבת שמן מהאדמה עבור חברת "נובל אנרג'י". אילולא מאבק סביבתי של תושבים ופעילים, המהלך כנראה היה יוצא לפועל ושורף את הצמחיה ובעלי החיים ופולט רעלים שהיו חונקים גם את בני האדם.
וכמו בים המלח, גם הפגיעה בים התיכון במסגרת מתווה הגז, מתובלת באינטרסים כספיים אדירים. הנזק שייגרם לרצועת החוף של הארץ המובטחת במידה והאסדות ימוקמו כפי שהממשלה מקדמת, קילומטרים בודדים מהחוף, עלול להיות בקנה מידה עצום יותר מכל איום איראני.
אלו רק כמה דוגמאות מני רבות. כולנו יודעים שהממשלה העלימה עין מזיהום נחל אשלים. כולנו רואים את הבנייה המסיבית במעטפות הירוקות של ערי ישראל ובשומרון. הרשימה ממשיכה לאין קץ.
עבור אנשים שטוענים כי הם אוהבים את הארץ, המאבק הירוק חייב להיות לכל הפחות בשלישיה הפותחת של סוגיות המפתח. אבל הוא לא. אף אחד לא נלחם על התיק להגנת הסביבה ומעולם לא שמענו לא את נפתלי בנט, איילת שקד, אורי אריאל או כל שר אחר יוצא למאבק אמיתי למען הארץ שלנו שהם כה אוהבים לקדש.
בבית היהודי סירבו להגיב. גם יו"ר המפלגה נפתלי בנט סירב להגיב.
הכותבת היא מורה ובמאית תיאטרון, פעילה סביבתית וחברתית.
עריכה: תומר אביטל
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
2 תגובות
כתבה נכונה וצודקת, אבל לא קשורה רק לבית היהודי כפי שעולה מהכותרת.
זו ממש נשמעת תגובה של אדם שבכלל אינו בוט