ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

האם חברי הבית היהודי באמת אוהבים את ארץ ישראל? טור דעה סביבתי

ראו את הצביעות: ההצדקה לנוכחות שלנו בישראל היא כי זו אדמה קדושה - ועדיין, שוב ושוב נזנחים שיקולים סביבתיים בעת בנייה חדשה על גביה. שוב ושוב נמכרים הנכסים הכי יקרים ויפים שלה לטובת בצע כסף, כשאין ולא תהיה דרך חזרה.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

| טור אורח: מטר ולך |

הסכנה הכי גדולה לארץ שלנו איננה טרור.
האמת העגומה, המצערת, היא שממשלת ישראל ממיטה הרס על האדמה עליה אנו דורכים יותר מכל אחד אחר. אנו מחוללים נזק סביבתי וגורמים לנזקים שלא ניתן יהיה לבטל, בשעה שאנו מדברים גבוהה-גבוהה על ארץ הקודש.

ראו את הצביעות: ההצדקה לנוכחות שלנו בישראל היא כי זו אדמה קדושה – ועדיין, שוב ושוב נזנחים שיקולים סביבתיים בעת בנייה חדשה על גביה. שוב ושוב נמכרים הנכסים הכי יקרים ויפים שלה לטובת בצע כסף, כשאין ולא תהיה דרך חזרה.

שום הסכם שלום או חיסול ממוקד לא יוכלו לתקן רטרואקטיבית נזק סביבתי. הדורות הבאים לא יבינו על איזו "ארץ ישראל היפה" אנחנו מדברים.

ומה שהכי לא מובן הוא: איפה מפלגת הבית היהודי בכל הסיפור הזה? הציונות הדתית הרי פועלת לקדם את מדיניותה תחת הטיעון של "אדמת אבותינו". אז מדוע השמירה על הסביבה בתחתית סדר העדיפויות שלה?

הבית היהודי ושותפיה לקואליציה לא עושים מספיק למען האדמה שאנחנו מקריבים את ילדינו למענה, מתים ונלחמים למענה כבר מאה שנה. המפלגה הזו יושבת בשקט בשעה שהורסים את הארץ המובטחת ומוכרים את משאביה בנזיד עדשים.

דוגמאות? נתחיל מלמטה, מהמקום הנמוך בעולם.

איך ייתכן שים המלח לא מוכרז כשמורת טבע? הפלא העולמי הזה מוטל להפקר של שאיבת מלח מצד אחד, וחסימת זרימת המים מהירדן מהצד שני. ההליך הזה מייבש את מורדות המקום בו הביטה אשת לוט לאחור, ויוצר בולענים – סמל פיוטי לשחיתות העצומה שמתרחשת סביבו, שכשמם כן הם: האדמה פוערת את פיה ולוקחת איתה את מי שעליה.

זיהום נחל אשלים (צילום: רועי טלבי)

נעבור לעמק האלה ופצלי השמן: ממשלת ישראל שאפה להפוך את מקום מלחמתם של דוד וגוליית לאתר שאיבת שמן מהאדמה עבור חברת "נובל אנרג'י". אילולא מאבק סביבתי של תושבים ופעילים, המהלך כנראה היה יוצא לפועל ושורף את הצמחיה ובעלי החיים ופולט רעלים שהיו חונקים גם את בני האדם.

וכמו בים המלח, גם הפגיעה בים התיכון במסגרת מתווה הגז, מתובלת באינטרסים כספיים אדירים. הנזק שייגרם לרצועת החוף של הארץ המובטחת במידה והאסדות ימוקמו כפי שהממשלה מקדמת, קילומטרים בודדים מהחוף, עלול להיות בקנה מידה עצום יותר מכל איום איראני.

אלו רק כמה דוגמאות מני רבות. כולנו יודעים שהממשלה העלימה עין מזיהום נחל אשלים. כולנו רואים את הבנייה המסיבית במעטפות הירוקות של ערי ישראל ובשומרון. הרשימה ממשיכה לאין קץ.
עבור אנשים שטוענים כי הם אוהבים את הארץ, המאבק הירוק חייב להיות לכל הפחות בשלישיה הפותחת של סוגיות המפתח. אבל הוא לא. אף אחד לא נלחם על התיק להגנת הסביבה ומעולם לא שמענו לא את נפתלי בנט, איילת שקד, אורי אריאל או כל שר אחר יוצא למאבק אמיתי למען הארץ שלנו שהם כה אוהבים לקדש.

בבית היהודי סירבו להגיב. גם יו"ר המפלגה נפתלי בנט סירב להגיב.

הכותבת היא מורה ובמאית תיאטרון, פעילה סביבתית וחברתית.

עריכה: תומר אביטל

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק