חובות המיליונים של אלקין וליאון

ברוכים הבאים לבוקר חדש בו השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, חייב כארבעה מיליון שקל לבעלי הון ומשה ליאון, המועמד המוביל לראשות העיר ירושלים, חייב גם הוא מיליונים - ואנחנו לא יודעים בדיוק למי וכמה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בעוד פחות משבועיים יערך הסיבוב השני במירוץ לראשות עיריית ירושלים, בו יתמודדו משה ליאון (שגרף 33% מהקולות בסיבוב הראשון) ועופר ברקוביץ' (29%).

המון כסף זורם בבחירות המקומיות. בקמפיינים בערים הגדולות מושקעים מיליונים – אך מי שמצליח וזוכה, מחזיר חלק ניכר מהסכומים חזרה לכיס. אבל מה קורה למי שמפסיד?

בירושלים 31 מושבים במועצת העיר – וכל מושב שווה כ- 1.2 מיליון שקל של מימון בחירות, מהקופה הציבורית (ועוד תוספת של 15% לרשימות שלפחות שליש מהן מורכבות מנשים). סיעת "התעוררות" של עופר ברקוביץ זכתה ב- 7 מהמושבים, ובזכות כך קרוב לוודאי תכסה את כל הוצאות הקמפיין. לעומת זאת, סיעתו של המתחרה הנוסף  בסיבוב השני, ליאון, לא זכתה ולו במושב אחד במועצה. סיעתו של זאב אלקין, שלא עלה בעצמו לסיבוב השני, זכתה בשני מושבים בלבד.

הרבה כסף ציבורי מחולק גם למועמדים עצמם בהתאם להישגיהם בהצבעה הישירה לראשות העיר. פה ניתן לצבור מימון של עד – 3.5 מיליון שקל, אבל צריך להגיע ללפחות 25% מקולות המצביעים בשביל לקבל החזר כלשהו.

החובות האדירים של השר להגנת הסביבה

בעבור אלקין הצביעו פחות מ- 20% מתושבי העיר ובסיעתו שנכנסה למועצה יש אשה אחת (כלומר יותר משליש נשים). המשמעות הכספית: זיכוי של כ- 2.7  מיליון שקלים מאוצר המדינה. עכשיו הקטע המטורף: החוב שצבר אלקין במהלך הקמפיין עומד על כ- 6.5 מיליון שקלים. הסכום הזה מורכב מהערבויות שקיבל וכן את החוב של סיעתה של רחל עזריה ("ירושלמים") – אשר העבירה את תמיכתה (ואת חובותיה) אליו במהלך המירוץ.

כלומר: השר להגנת הסביבה שלנו חייב כ- 3.8 מיליון שקלים לבעלי הון – ויש לו 11 חודשים להחזיר את הכסף, אחרת יעבור על החוק.

אז אם זה לא מספיק שהוא הקדיש את החודשים האחרונים, על חשבון עבודתו כשר וח"כ, בניהול קמפיין בחירות – עתה יצטרך אלקין להקדיש עוד זמן רב בגיוס כספים לכיסוי חובות. אבל יש גם צד חיובי: אנחנו לפחות יודעים מי נתן לאלקין את הכסף, שכן הערבויות שלקח מתפרסמות במלואן באתר מבקר המדינה. על אלקין מוטלת עתה האחריות לעדכן את הסכם ניגוד העניינים שלו ולהתרחק בשנים הקרובות כמו מאש בטיפול בכל נושא הקשור לתורמים הגדולים של הקמפיין.

הערבויות של אלקין

מלשכתו של אלקין נמסר: "בשיטה הקיימת בחוק, כל מועמד במדינה חי במסגרת של אי וודאות מה יקרה בפועל ביום הבחירות, והשר אלקין וסיעתו אינם היחידים בארוע כזה. כך למשל, סיעת המועמד משה ליאון שעלה לסיבוב השני לא קיבלה אפילו לא מנדט אחד, והיא אינה זכאית לתשלום מימון בחירות כלל. מכל מקום, סיעת ירושלים תצליח תפעל בעניין בהתאם להוראות הדין ותעשה כל הניתן והדרוש על מנת להשיג תרומות בשנה הקרובה בכדי להשיב את הערבויות. לפיכך מוצע שתשאלו בעניין בעוד כשנה מהיום".

מועמד מוביל לראשות העיר עם בור כספי עמוק

אז במטה של אלקין טוענים שמשה ליאון לא זכאי למימון ממלכתי בכלל. וייתכן מאוד שהם צודקים: סיעתו לא נכנסה למועצה.

היקף הקמפיין של ליאון היה דומה לזה של המועמדים האחרים, ולכן ניתן להעריך שגם עלותו הייתה דומה, כלומר כ- 7 מיליון שקלים. על-פי אתר מבקר המדינה, ליאון גייס כ- 100 אלף שקל בתרומות ישירות. יתר המיליונים שהוציא על הקמפיין כנראה הגיעו מהלוואות. בניגוד לתרומות ישירות ולערבויות, הלוואות אינן מתפרסמות באופן שקוף באתר מבקר המדינה (ולכן ממש לאחרונה יצאנו למאבק בנושא – בשביל למנוע את השחיתות הבאה).

בתגובה לפנייתנו, מסרו מהמטה של ליאון: "לא נלקחו הלוואות. הקמפיין מומן מהתרומות (הזניחות יש לציין) שרשומות אצל מבקר המדינה ע"פ החוק ומכסף פרטי של ליאון".  

רק 100 אלף שקל תרומות לליאון

בהיעדר שקיפות באתר המבקר אין לנו דרך לוודא את טענה זו – שמשמעה בפועל כי ליאון "הלווה" לעצמו את הכסף. ביקשנו לקבל את רשימת ההלוואות שלקח ליאון לקמפיין – אך זו לא הועברה.

המחשבה שראש העיר הבא של בירת ישראל יפעל עם חובות סמויים של מיליונים – היא מפחידה. יתרה מכך, כל שקל שיוציא ליאון מעתה ועד בחירות הסיבוב השני רק ימשיכו להגדיל את הגירעון שלו.

*

חשוב לומר שחוק המימון בבחירות המקומיות הוא סבוך והתייעצות עם מספר מומחים בנושא העלתה מסקנות סותרות לגבי גובה המימון שיינתן בפועל (גם במטה ליאון לא ידעו לתת תשובה ברורה). אך גם במקרה הטוב ביותר, ליאון יזכה למימון שלא עולה על מחצית ממה שככל הנראה הוציא – ולכן הבור יהיה בכל מקרה עמוק.

פנינו למבקר המדינה ולמשרד הפנים בבקשה לקבל הבהרה בנושא וטרם התקבלה תשובה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,691 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.