ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בהצלבת ארבעת סקרי המנדטים שפרסמו השבוע מעריב, חדשות 12, כאן 11 וחדשות 13 עם הרשימות שהוגשו לוועדת הבחירות המרכזית, עולה טווח צר יחסית: לפי הסקרים, בכנסת הבאה צפויות לכהן 32–34 נשים – 26.7%–28.3% מכלל 120 חברי הכנסת.
על פי תרחיש מעריב צפויות להיבחר 34 נשים, לעומת 86 גברים; על פי חדשות 13 – 33 נשים ו-87 גברים; ועל פי סקרי חדשות 12 וכאן 11 – 32 נשים לעומת 88 גברים.
בכל אחד מארבעת התרחישים מדובר בשיפור לעומת הבחירות לכנסת ה-25. בבחירות 2022 נבחרו 29 נשים בלבד, שהיו 24.2% מכלל חברי הכנסת. מספר המכהנות עלה במהלך הקדנציה בעקבות חילופי חברי כנסת והפעלת החוק הנורווגי.
בתרחיש הגבוה של מעריב מדובר בתוספת של חמש נשים לעומת יום הבחירות לכנסת ה-25. גם בתרחישים הנמוכים יותר מדובר בשלוש נשים נוספות לפחות.
חשוב להבחין בין שיא במספר הנשים הנבחרות ביום הבחירות ובין מספר הנשים שכיהנו במהלך קדנציה. בכנסת ה-24 הגיע בשלב מסוים מספר הנשים שכיהנו בה בו-זמנית ל-35, בעקבות הפעלת החוק הנורווגי וחילופי חברי כנסת. לאורך כל תקופת כהונתה כיהנו בכנסת ה-24 בסך הכול 45 נשים שונות.
לצד הגידול הצפוי במספר הנשים, הכנסת ה-26 מסתמנת כחריגה מבחינה אחרת: לראשונה זה 20 שנה צפויה להיבחר בישראל כנסת שבה אין אף מפלגה שבראשה עומדת אישה. הפעם האחרונה שבה כל ראשי הסיעות שנבחרו לכנסת היו גברים הייתה בבחירות 2006, לכנסת ה-17.
לפני יותר מעשור עמדו בו-זמנית שלוש נשים בראש מפלגות: שלי יחימוביץ' בעבודה, ציפי לבני בתנועה וזהבה גלאון במרצ. לקראת בחירות 2026, אין אישה שעומדת בראש מפלגה הצפויה להיכנס לכנסת על פי הסקרים.
השיפור הצפוי במספר חברות הכנסת מתרחש אפוא בלי שיפור בייצוג הנשי בקודקוד הפוליטי: כמעט שלושה מכל עשרה חברי כנסת עשויים להיות נשים, אך אף אחת מראשי הסיעות לא תהיה אישה.
מבין הנשים הצפויות להיבחר, שתיים בעלות מעמד פוליטי בולט במיוחד הן השרה מירי רגב וח"כ נעמה לזימי. רגב נבחרה לראשונה לכנסת ה-18 ומכהנת מאז ברציפות. אם תיבחר גם הפעם, תהיה זו הפעם התשיעית שבה תכהן בכנסת. בפריימריז האחרונים בליכוד היא נבחרה למקום החמישי, עם יותר מ-35 אלף קולות.
לזימי נבחרה למקום הראשון בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים, עם יותר מ-87 אלף קולות, ומשובצת במקום השני ברשימה לכנסת. אם תיבחר, זו תהיה כהונתה השלישית ברציפות. אף שנכנסה לכנסת לראשונה רק ביוני 2021, היא הצליחה לצבור אהדה והערכה מקצועית רבה במחנה שלה.
אולם המקרים של רגב ולזימי אינם מעידים על הכלל. מאחורי העלייה הצפויה במספר הנשים מסתתרת תמונה של פגיעות פוליטית: התחלופה בין כנסת לכנסת גבוהה במיוחד בקרב נשים. לפי תרחישי הסקרים השונים, רק כ-35%–39% מחברות הכנסת ה-25 צפויות להמשיך לכנסת הבאה, לעומת כ-58%–62% מחברי הכנסת הגברים. במילים אחרות, לגברים יש סיכוי של קרוב לשניים מכל שלושה לשמור על מקומם, ואילו בקרב הנשים מדובר בקצת יותר מאחת מכל שלוש.
החולשה של נשים בבחירות לכנסת אינה מתבטאת רק במספרן. גם לאחר שאישה מצליחה להיבחר, היא מגיעה לכנסת בממוצע ממיקום פוליטי פגיע יותר: נשים מרוכזות יותר בחלק התחתון של טווח המקומות הריאליים ברשימות. לכן ירידה במספר המנדטים של הרשימה בבחירות הבאות מגדילה את הסיכוי שהן יישארו מחוץ לכנסת.
אין מדובר בתופעה חד-פעמית. גם בשתי מערכות הבחירות הקודמות היה שיעור ההישרדות של נשים נמוך משמעותית מזה של גברים: 66.7% לעומת 83.3% במעבר מהכנסת ה-23 ל-24, ו-60% לעומת 73.3% במעבר מהכנסת ה-24 ל-25.
התחלופה החריגה המסתמנת לקראת הכנסת ה-26 צפויה לפגוע גם בחברי הכנסת הגברים, ששיעור ההישרדות שלהם צפוי לרדת לעומת שתי מערכות הבחירות הקודמות. אולם בקרב הנשים מדובר בצניחה חדה בהרבה: בעוד שגם הגברים מתקשים יותר לשמור על מקומם, אצל חברות הכנסת ה-25 הסיכוי להיבחר לכהונה נוספת מתכווץ לשיעור נמוך במיוחד.
התמונה הקיצונית ביותר בקרב המפלגות הגדולות מתקבלת בליכוד. הנשים המוצבות במקומות הריאליים ברשימה הסופית הן מירי רגב במקום החמישי, טליק גווילי במקום התשיעי ואתי עטיה במקום ה-20. בתרחישים שבהם הליכוד מקבל 20 מנדטים – כפי שקורה ברוב הסקרים שנבדקו – מדובר בשלוש נשים בלבד, 15% מהסיעה, לעומת 17 גברים.
הנתון בולט במיוחד משום שהליכוד היא מפלגת השלטון בכנסת היוצאת והמפלגה השנייה בגודלה בסקרים. גם אם תקבל 21 מנדטים, כפי שהיא מקבלת בחלק מהסקרים, מספר הנשים אינו משתנה. מדובר בתוצאה נמוכה מזו של בחירות 2022, שבהן נכנסו מטעם הליכוד שש נשים – 18.8% מסיעת הליכוד.
נשים בליכוד ממוקמות באופן מסורתי במיקומים נמוכים ברשימה. רק ככל שמספר המנדטים של הליכוד גדל מעבר לאזור 20–25, שיעור הנשים בסיעה עולה. השיא במספר ובשיעור הנשים מטעם הליכוד נרשם בבחירות לכנסת ה-23: 11 נשים, שהיו 30.6% מחברי סיעת הליכוד.
מנגד, חלק גדול מהעלייה הכללית בייצוג הנשים מגיע מרשימות המרכז-שמאל ומהמפלגות החדשות והמאוחדות שבמרכז המפה.
את שיעור הנשים הגבוה ביותר צפויה לרשום מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן. בארבעת הסקרים שנבדקו נשים צפויות להוות בממוצע כ-48% מחברי הסיעה – השיעור הגבוה ביותר מבין המפלגות הצפויות להיכנס לכנסת.
מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט קרובה אליה, עם שיעור ממוצע דומה של כ-48%. עם זאת, בשונה מהדמוקרטים, בשום תרחיש שיעור הנשים בישר! אינו מגיע ל-50%.
ברשימת ביחד בראשות נפתלי בנט, נשים תופסות שישה מתוך 13 המקומות הראשונים – 46%: קרן טרנר במקום השלישי, מירב בן ארי ברביעי, לירן אבישר בן-חורין בחמישי, מיכל הירש-נגרי בשביעי, מירב כהן בתשיעי וברוריה נעים ארמן במקום ה-11.
בין המועמדות שלא כיהנו קודם בכנסת בולטת קרן טרנר, מנכ"לית משרדי האוצר והתחבורה לשעבר, ששובצה במקום השלישי ברשימת ביחד. היא מן המועמדות החדשות הבכירות ביותר ברשימות הצפויות להיכנס לכנסת.
לא כל הנשים שייכנסו לכנסת ה-26 יהיו חדשות במובן הפוליטי. לצד מי שמכהנות בכנסת ה-25, צפויות להיכנס גם נשים שכבר כיהנו בעבר אך לא בכנסת היוצאת, ובהן מיכל רוזין וגבי לסקי ברשימת הדמוקרטים.
הייצוג הנשי ברשימות המייצגות את החברה הערבית נמוך במיוחד. הרשימה המשותפת של חד"ש, תע"ל ובל"ד מציבה שבעה גברים בשבעת המקומות הראשונים. האישה הראשונה, מהא כרכבי מבל"ד, נמצאת רק במקום השמיני. בשלושה מארבעת הסקרים המשותפת מקבלת שבעה מנדטים; בתרחישים האלה היא אינה מכניסה לכנסת אף אישה. רק בתרחיש חדשות 13, שבו היא מגיעה לתשעה מנדטים, כרכבי נכנסת.
אם תרחיש זה יתממש, זו תהיה נסיגה לעומת הרשימות המשותפות שקדמו לו. כשהוקמה הרשימה לראשונה לקראת בחירות 2015, עאידה תומא-סלימאן נבחרה מטעמה לכנסת ה-20. גם בגלגולים מאוחרים יותר של הרשימה המשותפת כיהנו נשים. לכן, תרחיש שבו הרשימה המשותפת חוזרת לכנסת בלי אף אישה יהיה חריג ביחס לכל גלגוליה מאז הקמתה ב-2015.
התמונה מחמירה עוד יותר ברע"ם: ח"כ אימאן חטיב-יאסין ממוקמת במקום החמישי, הנחשב למקום מתנדנד, וברוב הסקרים היא אינה נכנסת לכנסת.
גם ערב בחירות 2026, כמעט שמונה עשורים לאחר הקמת הכנסת, החברה החרדית ממשיכה להדיר נשים מן הייצוג בכנסת מטעם המפלגות החרדיות. ברשימות המפלגות החרדיות אין נשים כלל, לא במקומות ריאליים ואף לא במקומות סמליים. מדובר בהדרה מוחלטת של נשים חרדיות מן הייצוג הפוליטי. לפי הסקרים האחרונים, 14–15 המנדטים ששתי הרשימות החרדיות צפויות לקבל יהיו כולם בידי גברים.
התוצאה המצטברת יוצרת פרדוקס: הכנסת ה-26 עשויה להיות אחת הכנסות שבהן שיעור הנשים ביום הבחירות יהיה מהגבוהים בישראל – ואולי אף לקבוע שיא במספר הנשים הנבחרות ביום זה. ובאותו זמן, היא עשויה לכלול סיעות שלמות שבהן אין אפילו אישה אחת ומערכת פוליטית שבה אף אישה אינה עומדת בראש מפלגה.
המספר הכולל, במילים אחרות, משתפר. חלוקת הכוח – הרבה פחות.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
תגובה אחת
איזה נשים מדהימות יש בכנסת ישראל! מדהימות! גאוות העם היהודי! שכל העולם יראה וילמד! ככה זה אצל העם הנבחר!
גוטליב, גרב, סון הר מלך, מאי גולן, דיסטל, גמליאל. סילמן ועוד. ממש גאווה נשית! מעולם לא הייתי כה גאה להיות אישה! זהו הפמיניזם במיטבו! ועתה נוספה פרקש הכהן. חיקוי לשרהלה. לא אלמן ישראל! בהצלחה!