ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
המצב הביטחוני בישראל דוחק את העיסוק במשבר האקלים לשוליים. בה בעת, הלחימה עצמה גורמת לנזקים אקולוגיים ישירים ועקיפים, שבלשון המעטה אינם זוכים לכותרות.
במהלך מלחמת חרבות ברזל נשרפו יותר מ-340 אלף דונם של שטחים פתוחים, חורש, יערות ושטחים חקלאיים. השריפות, שפרצו בעיקר כתוצאה משיגורים ומטחי ירי לעבר הגליל והגולן, גרמו נזק חסר תקדים לטבע ולמגוון הביולוגי בישראל.
בעת חירום, מטבע הדברים, תשומת הלב מופנית ללחימה. אבל כאקטיביסטית וכפעילה סביבתית ותיקה ומודאגת, אני שואלת: האם מישהו מנסה לדמיין מה יקרה אם משבר האקלים יגבר עלינו? לטעמי, אנחנו כבר נמצאים על ספו של מדרון חלקלק. אם לא נתעשת – כמדינה וכעולם – לא יישאר לנו על מה להילחם.
מצד אחד, החקיקה הסביבתית הקיימת נשחקת עד דק. מצד אחר, זיהום האוויר, הקרקע והמים ממשיך לגדול.
מדיניות הממשלות בראשות בנימין נתניהו ספגה לאורך השנים ביקורת ציבורית ומקצועית נרחבת בשל ההזנחה השיטתית של משבר האקלים ושל נושאים סביבתיים. טורי דעה ודוחות רשמיים רבים, ובהם דוחות מבקר המדינה, הצביעו על שורה של כשלים מהותיים בתפקוד הממשלות בתחום.
אחד הכשלים המרכזיים הוא היעדרה של מדיניות ארוכת טווח להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל התמהמהה במשך שנים בחקיקת חוק אקלים מחייב, ונותרה מאחור ביחס למדינות ה-OECD בקביעת יעדים להפחתת פליטות ובעמידה בהם.
לא זו אף זו: בתשובתה לעתירות לבג"ץ טענה הממשלה כי אפילו את היעדים הצנועים שקבעה לעצמה – הפחתה של 27% – היא אינה מחויבת ליישם.
תחת ממשלות נתניהו קודם גם מתווה הגז, שהפך את משק האנרגיה הישראלי לתלוי בגז טבעי לעשורים קדימה. מדענים וארגוני סביבה הזהירו כי מדיניות זו מעכבת את המעבר לאנרגיה מתחדשת ומסכנת את ביטחון משק האנרגיה ואת בריאות הציבור.
מעורבות משרד ראש הממשלה בניסיון להסיר מגבלות על שינוע נפט של חברת קצא"א במפרץ אילת, תוך עקיפת סמכויות המשרד להגנת הסביבה והסתרת פרטים מהציבור, היא דוגמה בולטת להעדפתם של אינטרסים מסחריים על פני שיקולים סביבתיים.
גם מעמדו המוחלש של המשרד להגנת הסביבה מעיד על היחס שמעניק נתניהו לנושא. הדבר משתקף גם במינויה של עידית סילמן לשרה להגנת הסביבה – מינוי שנתפס כתמורה פוליטית למי שסייעה להפיל את ממשלת בנט-לפיד.
דוגמה נוספת היא הפסקת פעילותם של פורום האקלים ופורום מודיעין האקלים במטה לביטחון לאומי. האחריות להתמודדות עם משבר האקלים הוצאה מידי המל"ל והועברה ב-1 באפריל 2026 לרשות החירום הלאומית במשרד הביטחון.
הפורומים עסקו, בין היתר, בראייה כוללת של ביטחון המזון והמים, הרציפות התפקודית של תשתיות וההשפעות הגיאופוליטיות של משבר האקלים. השינוי נבע מתפיסה שלפיה המל"ל צריך להתמקד אך ורק בסוגיות צבאיות וביטחוניות המצויות בליבת פעילותו. זו הייתה גם עמדתו של ממלא מקום ראש המל"ל דאז, גיל רייך.
גישה זו משקפת תפיסה רווחת בממשלות נתניהו: האיום הביטחוני המיידי דוחק כל סכנה עתידית אחרת – לרבות הסכנות הנובעות משינויי האקלים ומההתחממות הגלובלית.
לשאול מדוע צריך לעסוק במשבר האקלים זה כמעט כמו לשאול מדוע אדם צריך לשתות מים.
אזור המזרח התיכון, וישראל בתוכו, מתחמם בקצב מהיר משמעותית מהממוצע העולמי. דוחות השירות המטאורולוגי מצביעים על עלייה חדה בטמפרטורות ועל התגברותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, ובהם גלי חום כבדים וגשמי זעף.
השלכותיו של משבר האקלים נוגעות כמעט בכל רובד של החיים בישראל. הן פוגעות בביטחון התזונתי ובתשתיות חיוניות ומהוות איום ישיר על בריאות הציבור – בייחוד בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
היעדר היערכות פוגע גם בחוסן הלאומי. התמודדות נכונה עם משבר האקלים דורשת תכנון ארוך טווח והכרה בכך שלא מדובר רק בסוגיה סביבתית, אלא גם באיום ביטחוני ואסטרטגי בפני עצמו.
כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לתרום לשינוי התפיסה הזאת. אני מצדי אפעל בכל כוחי – בכנסת, בוועדותיה ובכל מקום רלוונטי – לקידום ההגנה על הסביבה ולעיגונה בחקיקה. אפעל לקידום מדיניות אקלים שאפתנית, למעבר לאנרגיה מתחדשת, להגנה על השטחים הפתוחים ולהפחתת זיהום האוויר והמים, מתוך תפיסה שסביבה בריאה היא זכות בסיסית.
עו"ד אליס גולדמן, תושבת נשר, מתמודדת בפריימריז של הדמוקרטים
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
