ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מחר (21.8) ימלאו 6,900 ימים לכהונתו המצטברת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתולדות מדינת ישראל אין אדם שכיהן כראש ממשלה במשך תקופה כה ארוכה. כדי למצוא מקבילה בהיסטוריה של העם היהודי יש להרחיק אלפי שנים לאחור, לתקופת המלוכה: נראה כי השליט היהודי האחרון שהחזיק בשלטון זמן רב יותר מנתניהו היה המלך אגריפס השני, האחרון משליטי בית הורדוס ומי שסייע לרומאים לדכא את המרד הגדול.
לקראת הבחירות לכנסת ה-26 פנתה "שקוף" למפלגות האופוזיציה ובדקה אם הן מתחייבות לקדם חוק שיגביל את כהונת ראש הממשלה. כל המפלגות והנציגים שהשיבו הביעו תמיכה בהגבלת הכהונה לשתי קדנציות או לשמונה שנים.
"כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט", כתב לורד אקטון כבר ב-1887. בישראל, כמעט 140 שנה לאחר מכן, אין כיום כל מגבלה על משך הכהונה במשרה הפוליטית החזקה במדינה.
ככל שהתארכו כהונותיו של נתניהו, כך גבר הדחף שלו לצבור כוח ולכרסם בהפרדת הרשויות ובמערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית. ממשלתו השישית של נתניהו הביאה את המגמה הזאת לשיא: בראשה עומד נאשם בפלילים; לתפקיד השר לביטחון לאומי מונה איתמר בן גביר, כהניסט ועבריין סדרתי שעשייתו הציבורית בנויה על זלזול בשלטון החוק; ונתניהו ניסה למנות לשר את אריה דרעי, שהורשע פעמיים. לאחר שבג"ץ פסל את המינוי, קידמה הקואליציה חקיקה שנועדה לסלול את דרכו של דרעי בחזרה לממשלה.
גם בכנסת ממשיכים נבחרי ציבור המעורבים בהליכים פליליים להחזיק בעמדות מפתח. יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, עומד למשפט בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון. יו"ר ועדת הכספים, חנוך מילביצקי, נחקר באזהרה בחשד לאונס, מעשים מגונים והדחת עדה. המשטרה סבורה כי התגבשה תשתית ראייתית להעמדתה לדין של השרה מאי גולן בעבירות שחיתות. ביוני 2026 העניקה הכנסת לח"כ טלי גוטליב חסינות מפני העמדה לדין בעקבות כתב האישום שהוגש נגדה בגין גילוי ופרסום מידע חסוי. כל עוד לא הורשעו, עומדת לנבחרי הציבור האלה חזקת החפות.
זו ממשלת סדום ועמורה שאין לה אח ורע בהיסטוריה של מדינת ישראל המודרנית.
גם אם יפסיד בבחירות הקרובות, נתניהו יסיים את כהונתו הנוכחית לאחר כ-19 שנות שלטון מצטברות. כהונה ממושכת כל כך ממחישה את משמעות היעדרה של מגבלה חוקית על משך הכהונה במשרה הפוליטית החזקה במדינה.
על פי ההצהרות, נראה שבסיבוב הזה קיימת תמימות דעים לגבי העברת חוק המגביל ראשי ממשלה לשתי כהונות בלבד. ההסכמה היא על עצם הגבלת הכהונה, אך לא בהכרח על מנגנון זהה: חלק מהמפלגות מדברות על שתי קדנציות, אחרות על שמונה שנים, ויש שמציעות את שתי החלופות.
מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט, המובילה כיום בסקרים בקרב מפלגות האופוזיציה, כוללת את ההתחייבות בסעיף השביעי בתכנית עשרת הצעדים שלה: "כהונתו של ראש הממשלה תוגבל לשתי קדנציות". בכנסת ה-25 הניח איזנקוט הצעת חוק להגבלת הכהונה לשמונה שנים.
גם רשימת "ביחד", המשותפת לנפתלי בנט וליאיר לפיד, מתחייבת להגביל את כהונת ראש הממשלה. בספטמבר 2025, עוד לפני הקמת הרשימה, התחייב בנט לקדם הגבלה לשתי קדנציות או לשמונה שנים ולהפוך את המהלך לתנאי לכניסה לקואליציה.
מפלגת הדמוקרטים התחייבה בפני "שקוף" לצעדים נוספים: "נהיה חוד החנית של המלחמה בשחיתות וההגנה על שלטון החוק. נתקן את חוק יסוד: הממשלה כך שיגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים. נקבע מנגנונים ברורים לנבצרות, ונעגן בחוק את מודל 'אפס נאשמים בממשלה' – איסור כהונה תחת כתב אישום לראש הממשלה, שרים וסגני שרים", נמסר מדוברות המפלגה שבראשה עומד יאיר גולן.
מישראל ביתנו נמסר כי הגבלת כהונת ראש הממשלה נכללת במצע המפלגה. יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, עוסק בנושא זה כבר כשני עשורים ופעל לקידום החוק גם כשהיה שותף בממשלת השינוי.
באותה ממשלה התחייבו מנסור עבאס וחברי רע"ם להעביר חקיקה כזו ותמכו בה כאשר עלתה להצבעה במליאת הכנסת. גם מחד"ש נמסר כי המפלגה תמכה בהצעות קודמות ומוסיפה לתמוך בקידום החוק.
ח"כ חילי טרופר, ממייסדי רשימת "בית ציוני-המילואימניקים", מסר כי אם הרשימה תיכנס לכנסת, היא תתמוך בחקיקה להגבלת כהונת ראש הממשלה. טרופר אף היה, לצד איזנקוט, בין החותמים על הצעת החוק שהונחה בכנסת ה-25.
"שלטון, כדי שלא יסתאב, מצריך חילופים תדירים, בעיקר בדרג העליון. מוצע על כן להגביל את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות", כתב ח"כ אורי אבנרי ב-1972 בדברי ההסבר להצעת חוק מטעמו. הצעתו הייתה ככל הנראה הראשונה שנועדה להגביל את כהונת ראש הממשלה. ב-1973 התקיים עליה דיון במליאת הכנסת, אך היא לא התקדמה.
כ-20 שנה לאחר הצעת אבנרי עוגנה לראשונה בחקיקה מגבלה על כהונת ראש הממשלה. חוק-יסוד: הממשלה, שאושר ב-18 במרץ 1992 והנהיג את הבחירה הישירה לראשות הממשלה, קבע בסעיף 8(ב) כי מי שכיהן בתפקיד שבע שנים רצופות לא יוכל להתמודד בבחירות הבאות לראשות הממשלה. לא הייתה זו תקרת כהונה מוחלטת, אלא תקופת צינון של מערכת בחירות אחת, שלאחריה היה ראש הממשלה לשעבר רשאי להתמודד שוב. ההסדר נכנס לתוקף ב-1996. ב-2001 החליטה הכנסת לבטל את שיטת הבחירה הישירה, ותוקפו של ההסדר פקע עם כניסתו לתוקף של חוק-יסוד: הממשלה החדש ב-2003.
הכנסת קבעה במפורש שהחוק לא יחול בבחירות לכנסת ה־13 ב־1992, אלא רק מהבחירות לכנסת ה־14. בפועל הוא נכנס לתוקף ב־18 ביוני 1996, עם כניסתו לתפקיד של בנימין נתניהו — ראש הממשלה הראשון שנבחר בבחירה ישירה ושחלה עליו הגבלת כהונה ל-7 שנים רצופות.
אריאל שרון היה ראש הממשלה האחרון שנבחר בבחירה ישירה, כשמיד לאחר בחירתו בתחילת 2001 תמך בביטול החוק — ובכך בוטלה גם מגבלת שבע שנות הכהונה שהייתה כלולה בו.
אחרי ביטול המגבלה החל אביגדור ליברמן לעסוק בקציבת כהונה ב-2006, כשקידם מעבר למשטר נשיאותי. הצעתו כללה הגבלה של כהונת הנשיא לשתי קדנציות, בדומה לנהוג בארצות הברית.
ב-2013 הגישה ח"כ מרב מיכאלי הצעת חוק להגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות. בכנסת ה-20 היא הגישה את ההצעה פעם נוספת והשיגה את תמיכתם של ראשי סיעות האופוזיציה, ובהם ליברמן. לאחר שהצטרף לממשלת נתניהו ב-2016, ליברמן חזר בו מתמיכתו.
ב-2018 נדחתה בקריאה טרומית הצעה דומה שהגיש יאיר לפיד. ליברמן שב לקדם את הנושא ב-2020.
הניסיון שהתקדם יותר מכול נעשה בכנסת ה-24. שר המשפטים דאז, גדעון סער, קידם הצעת חוק ממשלתית להגבלת כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים. ההצעה עברה בקריאה ראשונה וקבעה כי תקופות כהונה נפרדות ייחשבו לרצף אחד אם חלפו ביניהן פחות משלוש שנים. המנגנון ספג ביקורת משום שאִפשר לראש ממשלה לשוב לתפקיד לאחר הפסקה ארוכה יותר, אך הליך החקיקה לא הושלם לפני פיזור הכנסת.
בכנסת ה-25 הונחו הצעות נוספות, בין השאר בידי איזנקוט, סער, בני גנץ וליברמן. אף אחת מהן לא התקדמה תחת ממשלתו השישית של נתניהו.
המבחן של ההתחייבויות הנוכחיות יגיע לאחר הבחירות. אם נתניהו ייבחר שוב, קשה לראות את החוק מתקדם תחת ממשלה בראשותו. אם תוקם ממשלה אחרת, הדרך לחקיקה עדיין לא תהיה מובטחת – אך ייפתח חלון הזדמנויות ממשי.
העיתוי הסביר ביותר להעברת החוק יהיה בשנה הראשונה או השנייה לכהונתו של ראש הממשלה שיחליף את נתניהו, כאשר זיכרון שלטונו הממושך של נתניהו עדיין טרי והאפשרות שישוב לשלטון עודנה מוחשית. ככל שהכהונה החדשה תימשך, יפחת התמריץ של ראש הממשלה המכהן להגביל את עצמו.
אם ההבטחות הנוכחיות לא יתורגמו לחקיקה כבר בראשית כהונת הממשלה הבאה, יש סיכוי שגם ההסכמה של 2026 תצטרף לרשימה הארוכה של הצעות שלא הגיעו לקו הסיום.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
