ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

ועדת השרים לענייני חקיקה – מה קורה כשח"כ מנסה להיכנס פנימה? (הוא נצלה בשמש). סיקור צל 9

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

ברוכים הבאים לסיקור צל תשיעי לכנסת האמיתית של מדינת ישראל! 
אמל"ק:

  • ח"כ אילן גילאון מנסה להיכנס לדיון בוועדה במשרד רה"מ לבקשתנו – אך נכשל
  • הכנסת בטרפת של הגשת הצעות חוק –  אך הממשלה היא המחוקקת בפועל
  • חוזרים אחורה ובודקים מדוע בג"צ דחה את העתירה לשקיפות ועדת השרים לחקיקה
  • והשר יריב לוין משנס מותניים ומפגין יעילות בקבלת החלטת שטרם ראינו
  • לסיקור הקודם, ומדוע אנו נדבקים לוועדה בכלל?

חם מחוץ למשרד ראש הממשלה. במיוחד בצהרי היום בחודש יולי. במיוחד כשיושבים בכיסא גלגלים. תשאלו את ח״כ אילן גילאון, שישב השבוע שעתיים מחוץ למשרד כי רצה להיכנס לוועדת השרים לחקיקה שמתכנסת בו ולא הורשה. תשאלו את המאבטחים של משרד ראש הממשלה שלא הפסיקו להגיש לגילאון מים, מרוב שהרגישו לא נעים שחבר כנסת במדינת ישראל מתייבש בחוץ על כיסא גלגלים.

גילאון חוסם את הכניסה למשרד רה"מ במשך שעתיים

השבוע ניסה גילאון לקדם בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק המבקשת להחשיב את היום הראשון לפתיחת שנת הלימודים כיום בחירה עבור העובדים, כך שיוכלו ללוות את ילדיהם למסגרת בית הספר ביום הראשון ללימודים ברוגע וללא לחץ רגשי על הילד. ההצעה אינה עולה כסף מאחר ותבוא על חשבון ימי החופשה של העובד ומחריגה את העובדים במקצועות ההוראה.

בכל מקרה, זה לא חשוב אם אתם בעד או נגד החוק. מה שחשוב זה המנגנון: בוועדת שרים לחקיקה ה-כ-ל מוכרע. ועדיין היא מתנהלת בהיעדר שקיפות וכמו שוק. לא נותנים אפילו לח"כים להשתתף. אז כחלק מסיקור הצל ובשת"פ עם הצנרת הצענו לגילאון לנסות לראשונה בהיסטוריה להיכנס לדיון (שמתנהל בכלל במשרד רה"מ ולא בכנסת).

גילאון זרם, ואפילו הצליח לעבור את שער הרכבים הראשון במשרד, אבל אז נעצר בשער הכניסה. הוא גילה שאין כניסה מוסדרת לנכים. הוא ביקש להיכנס דרך שער הרכבים. המאבטחים סירבו להכניסו דרכו. פתרון אחר לא נמצא. כששאלנו בשער מדוע אין כניסה לנכים מסרו לנו כי אכן הנושא בטיפול (נעקוב).

במשך שעתיים ישב גילאון מול השער וחסם אותו. אבל אין כניסה.

ישבתי שם (עידן) עם שני יועציו של גילאון ויחד פנינו כמעט לכל עוזרי השרים החברים בוועדה. חלקם היו מנומסים, כמו העוזרים של איילת שקד וגילה גמליאל (כרגיל), שענו לנו ואמרו שהשרות לא נמצאות איתם ולכן לא יוכלו לאשר לו להיכנס. העוזר של סופה לנדבר ניסה לעזור. השאר התעלמו באופן מופגן ולא טרחו להגיב. האם זו מדיניות השרים או שמה עצלנות הדוברים? אנחנו לא יודעים. בכל מקרה אף אחד לא הצליח לעזור. שרי הממשלה לא הצליחו לארגן אישור כניסה לחבר כנסת.

הפגישה עם השר בנט

בעוד גילאון נמס בשמש מול שער משרד רה"מ הופיע במקום שר החינוך נפתלי בנט, שאינו חבר בוועדת השרים. הצעת החוק של גילאון רלוונטית לשר החינוך, אבל שר החינוך לא הכיר אותה. בנט ירד מהרכב ושוחח עם גילאון (כפי שתראו בסרטון), אך בעיקר הציג התנגדויות. ואיפה היו שאר השרים שנכנסו ויצאו מהמשרד? הבריחו אותם מכניסה אחרת של משרד רה"מ. להזכירכם, כל הזמן הזה יושב גילאון וחוסם את הכניסה הראשית – אין יוצא ואין בא. כולם מיציאה צדדית.

כעבור שעתיים הסתיימה ישיבת ועדת השרים לחקיקה. החוק של ח"כ גילאון נדחה למועד בלתי ידוע.
אז מה למדנו משעתיים של עמידה בשמש?

  1. משרד רה"מ אינו נגיש לנכים.
  2. ח"כ לא הצליח להיכנס למשרד רה"מ.
  3. השרים אינה קשובים למתרחש בחקיקה  ולסדר היום של הוועדה. שקד, והפעם היה זה השר יריב לוין, קובעים בשבילם.

פנינו למשרד רה"מ בשאלה מדוע לא הכניסו את ח"כ גילאון בשער המשרד? מהמשרד נמסר שהנושא ייבדק.

חדשות טובות

לשמחתנו סיקור הצל של ועדת השרים מתחיל לחלחל גם לתקשורת המסורתית. בעקבות האירוע המחאתי של ח"כ גילאון שודרה כתבה לא רק בצנרת, אלא גם בערוץ הכנסת ואף אזכור בערוץ 7כתבה בגלובס ובכל הזמן החרדי. גם בפייסבוק נחשפים לנושא גולשים רבים, וזה מסייע לנו להכשיר את הקרקע למאבק לשינוי במנגנון המקולקל הזה.

שיאנית החקיקה היא דווקא הממשלה

ישבנו ופילחנו את החקיקה בכנסת ה – 20. באופן לא מפתיע הכנסת אכן מוטרפת במספר הצעות החוק שהגישה. קרוב ל-5000 הצעות חוק מונחות על שולחנה, לפני קריאה טרומית. עד כמה זה מוטרף?
אם תרצה הכנסת לדון ב 5000 הצעות החוק האלו עד לקריאה שניה ושלישית בהנחה שתקדיש זמן ממוצע של כ 14 שעות לכל הצעת חוק (כארבעה דיונים בוועדות ועוד שלושה דיונים במליאה באורך של שעתיים כ"א) תאלץ להשקיע בכך כ 70 אלף שעות. כנראה שלא נזכה לראות בתקופת חיינו חלק מהדיונים עליהם.
 

סטטוסממשלתיפרטיועדהסך הכל
הושלמה29419020504
שניה ושלישית144450189
ראשונה82237238
טרומית0488224884
נעצרה902311322
 5365571306137

]הסיפור מתחיל להיות מעניין כאשר בודקים את יעילות החקיקה: אחוז הצעות החוק שעברו מתוך כל אלו שהוגשו. וכאן המנצחת היא דווקא הכנסת. כן, הכנסת. אבל רק כאשר הצעות החוק שלה מוגשות דרך ועדה (למשל, הצעת חוק של ועדת הפנים). אמנם רק 30 הצעות כאלה הוגשו, אך מתוכן עברו שני שליש. וואלה, לא חשבנו שנמצא שהכנסת יעילה כל כך בקידום הצעות חוק. אז עברנו על סוגי החוקים שוועדות הכנסת הצליחו להעביר. מסתבר ש-18 מתוך 20 החוקים שהגיעו מטעם ועדה עוסקים במישרין בחברי הכנסת. חוקים כגון חוקי בחירות ותנאי שכר. מעניין מה היה קורה לו הכנסת הייתה משתפת פעולה בוועדות באופן רחב בעניינים שגם הציבור מרוויח מהם.

בחינת החקיקה הפרטית רק 3% מההצעות צלחו את מסלול החקיקה. לעומת 55% מהצעות החוק הממשלתיות שנכנסו לספר החוקים. אחוז זה צפוי לעלות, מאחר וישנם עוד 27% הצעות חוק שנמצאות לפני קריאה שניה ושלישית.בשורה התחתונה, אם נפלח את החקיקה שהושלמה בכנסת נלמד כי הממשלה היא המחוקקת האמיתית בכנסת. הח"כים אכן נמצאים בטירוף הצעות חוק, אבל מי שמצליחה להעביר הצעות באמת היא הממשלה, עם 58% אחוזי הצלחה בכנסת ה-20. החריג אלו הצעות חוק של צ'ופרים לח"כים עצמם.

בבג"צ אמרו לא לשקיפות

לפני כשנה הגיש תומר אביטל יחד עם ה׳משמר החברתי׳ ו׳לובי 99׳ עתירה לבג"ץ. הם ביקשו לחייב פרסום של הצבעות השרים החברים בוועדה, פרוטוקולים של דיוני הוועדה, שמות השרים הנוכחים בוועדה והשרים הנעדרים ממנה, הנחיות ראש הממשלה ויו"ר הוועדה לוועדה, החלטות הוועדה, סיכום הדיונים וחומרי הרקע שהועברו לשרים לפני שקיבלו החלטה.

באמצעות עו"ד אילן יונש ממשרד חי בר-אל אילן יונש ושות' נכתב בעתירה כי "ועדת השרים לחקיקה הפכה לחלק אינטגרלי מהלך החקיקה, אבל דיוני הוועדה סגורים, הפרוטוקולים שלה סודיים, אופן ההצבעה של חברי הוועדה חסוי, וחומרי הרקע שעל בסיסם מתקבלות החלטותיה אינם מתפרסמים. מן הוועדה יוצא תוצר יחיד – אופן ההחלטה שלה: לשבט או לחסד".

הדבר עומד בניגוד מוחלט לעיקרון הפומביות של הליך ציבורי ובניגוד לעיקרון השתתפות הציבור בהחלטות. "חברי הוועדה הם חברי ממשלת ישראל המחזיקים במשרות הביצועיות הגבוהות ביותר בשירות הציבור. מן הראוי כי כל שר יעמוד אחרי ההכרעה שלו בנושאי חקיקה ויישא באחריות הציבורית לכך", כתבנו בעתירה.

  • את הכתבה המלאה שהכין תומר בנושא תוכלו לקרוא כאן.

ומה קרה בבג"צ? העתירה נדחתה.

"ועדת השרים לענייני חקיקה היא המקום החשוב ביותר בפוליטיקה הישראלית ולכן אנחנו פועלים בכל הזירות״, אומר מייסד ׳לובי 99׳ יאיא פינק. ״כמקום מרכזי בקבלת ההחלטות הוא אמור להיות שקוף ונגיש לציבור הישראלי ולאור השמש. לצערנו זה לא המצב ולכן ניסינו ומנסים להדליק אור קטן באפלה הנקראת ועדת שרים, הן דרך שכנוע חברי כנסת ושרים והן דרך מהלכים משפטיים".

מנכ״ל המשמר החברתי יוסי צרפתי: "הממשלה שולטת בכל תהליך החקיקה בכנסת באמצעות ועדת השרים לענייני חקיקה ובאמצעות המשמעת הקואליציונית. זה מטורף שהדיונים של אותה ועדה קובעים גורלות של מיליוני ישראלים ואף אחד לא יכול לדעת מה נאמר בהם".

78 נושאים על סדר היום בפחות משעתיים

ועדת השרים שברה שיא השבוע, עם לא פחות מ-78 הצעות חוק שעלו לסדר היום. יו״ר הוועדה איילת שקד לא נכחה בישיבה, שנוהלה הפעם בידי ממלא מקומה של שקד, השר יריב לוין.

חוסלו: 17 הצעות חוק מהאופוזיציה ואחת בלבד מהקואליציה.

עברו: 24 הצעות חוק, 11 מהן מהקואליציה ואף לא אחת מהאופוזיציה.

סך הכל התקבלו 41 החלטות בוועדה. בכדי לסבר את האוזן נזכיר שבסדר יום רגיל מתקבלות כעשר החלטות בממוצע.

יש לציין לשבח את פעלתנותו של השר יריב לוין. רק חבל שהפעלתנות הזו מוכוונת בעיקר לחיסול הצעות חוק מהאופוזיציה שלא הצליחה להעביר הצעת חוק אחת. מגמת ״ניקוי השולחן״ שהתחלנו לראות בשבוע שעבר ממשיכה, והוועדה מתקתקת החלטות.

השר יריב לוין


 
נעבור בקצרה על כמה הצעות חוק פרטיות שצלחו את הוועדה:

  1. הצעת חוק  של ח"כ דוד ביטן מהליכוד שתגביל את סמכותו של מעסיק לפטר עובד שעומד נגדו הליך פלילי.
  2. הצעת חוק של ח"כ טלי פולסקוב מ'כולנו' שתאפשר לאזרחים להגיש תביעות בגין פגיעה בטבע. הצעת חוק מעניינת הזוכה לקונצנזוס חוצה כנסת.
  3. הצעת חוק של ח"כ מיכאל מלכיאלי לאפשר פריסה בתשלומים של קנס מעל 250 ש"ח.
  4. הצעת חוק של ח"כ מיקי זוהר המעניקה פטור למכללות טכנולוגיות מתשלום ארנונה בדומה לזו הניתנת לאוניברסיטאות.
  5. הצעת חוק של ח"כ דוד אמסלם תיצור הגבלות פטור למוסדות ציבור מהיטל השבחה (מס על מכירת נדל"ן בגין השבחת שווי הקרקע בידי הרשות). החוק יאפשר את הפטור מהיטל ההשבחה רק במידה והנכס שימש למטרות המוצהרות של העמותה ולא הוסב לעסק או למגורים.
  6. הצעת חוק של ח"כ הכנסת אלי אללוף מבקשת להעניק הקלה רגולטורית בתחום התמרוקים בדגש על מוצרי טואלטיקה.
  7. הצעת חוק של ח"כ מיקי זוהר האוסרת על ייבוא בעלי חיים לשחיטה בישראל.

את כל החלטות הממשלה תוכלו למצוא כאן.
זהו השבוע האחרון שבו דנה ועדת השרים לחקיקה בהצעות חוק פרטיות, טרם היציאה לפגרה. הוועדה תתכנס ככל בשבוע הבא אך תדון רק בהצעות חוק ממשלתיות (מלבד אחת לאיסור מוצרי טבק). נתראה בשבוע הבא עם סיקור עשירי ומסכם.  
 
עריכה: שיר שטיין
עריכה והכוונה: תומר אביטל
 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק