באנגראנגה על הבמה: המסרים הסביבתיים והחברתיים שכמעט נבלעו בזוהר האירוויזיון

"באנגראנגה!". כבוד לנעם בתן על הזכייה במקום השני בגמר האירוויזיון. אבל מעבר לקרב הנקודות, הפירוטכניקה והכותרות הרגילות, השנה הסתתרו על בימת האירוויזיון גם כמה מסרים חברתיים וסביבתיים חריגים בעוצמתם – כאלה שכמעט לא זכו להתייחסות מצד השדרנים והאולפנים.

את התחרות ניצחה בולגריה, בין היתר בזכות דירוג גבוה של השופטים, עם שיר אנרגטי שנראה במבט ראשון כמו עוד המנון פופ צבעוני. אלא שמאחורי "באנגראנגה" של הזמרת דארה הסתתר רעיון עמוק בהרבה: חוסן נפשי שנובע מחיבור לטבע ולעולם שסביבנו.

גם שם השיר עצמו נושא משמעות תרבותית רחבה יותר. "באנגראנגה" מגיע מהמילה הג'מייקנית "Bangarang", שפירושה בקירוב הוא "כאוס שמח" או "בלגן מלא חיים" – אנרגיה פראית, משוחררת וחיובית. לצד זאת, השיר שואב השראה גם ממסורת ה"קוקרי" (Kukeri) הבולגרית: פסטיבל עממי עתיק שבמהלכו גברים עוטים בתחילת השנה תלבושות עם פרווה, פעמונים ומסכות של בעלי חיים, וצועדים בין הכפרים תוך יצירת רעש אדיר. מטרת הטקס היא לגרש את הרוחות הרעות ולפנות מקום לטוב, להתחדשות ולתקווה.

בראיונות שהעניקה לפני התחרות סיפרה דארה כי המושג "באנגראנגה" נולד גם מתוך ההתמודדות האישית שלה עם לחץ וחרדה. לדבריה, זו אותה אנרגיה פנימית שגורמת לאדם להרגיש אמיץ, בלתי מנוצח ומחובר לעצמו. מבחינתה, החיבור הזה מתעצם דווקא דרך תחושת אחדות עם היקום ועם הטבע – מצב שבו הפחד מפסיק לנהל אותך.

בתחרות שנשלטת בדרך כלל על ידי שירי אהבה, גימיקים ומופעי ראווה, עצם ההצבה של חיבור לטבע ולסביבה כמקור לכוח נפשי היא אמירה חריגה.

גם השיר היווני, "Ferto" ("תביא את זה") של אקילאס, הצליח להסתיר מאחורי האסתטיקה המצועצעת שלו ביקורת חברתית וסביבתית חדה למדי. במבט ראשון מדובר במופע צבעוני של משחקי מחשב, פרווה ותרבות פופ, אבל מתחת לפני השטח השיר עוסק במשבר הכלכלי ביוון, בעוני ובמרדף האינסופי אחרי כסף ומוצרים.

אקילאס דיבר בראיונות על הקשיים הכלכליים שחוותה משפחתו, ועל האופן שבו החוויה הזו עיצבה את תפיסת העולם שלו. לדבריו, תרבות הצריכה מבוססת פעמים רבות על ניסיון למלא חלל רגשי – כזה שנוצר מחסך, מעוני או מתחושת חוסר ערך. בשיר עצמו הוא לוקח את הרעיון הזה לקצה הסאטירי כשהוא שר שהוא ״רוצה הכל, אפילו אם זה לא קיים על כדור הארץ״.

מאחורי המשפט הזה מסתתרת גם ביקורת סביבתית ישירה: צריכת היתר אינה רק בעיה חברתית אלא גם מנוע מרכזי של משבר האקלים והפגיעה במערכות טבע. עוד ועוד מוצרים משמעותם עוד כרייה, עוד הרס שטחים פתוחים ויערות, עוד פליטות גזי חממה ועוד טביעת רגל אקולוגית שמתרחבת דרך שרשראות ייצור ומשלוחים גלובליים.

דווקא על הבמה הנוצצת ביותר באירופה, בין אפקטים, לייזרים וריקודים, עלו השנה גם שאלות אחרות: האם הצלחה באמת נמדדת בעוד רכישות? האם חוסן נפשי מגיע מצריכה או מחיבור עמוק יותר לעצמנו ולסביבה? ואיך ייתכן שמשברים כמו שינויי האקלים ואובדן המגוון הביולוגי כמעט שלא מוזכרים בשידורים עצמם – גם כשהם נמצאים ממש בתוך השירים?

מסרים כאלה אולי לא מייצרים כותרות כמו שערוריות ההצבעה, אבל דווקא משום כך הנוכחות שלהם על בימת האירוויזיון משמעותית. בתוך מופע שנחשב לעיתים לסמל של תרבות צריכה גלובלית, היו השנה גם מי שניסו לדבר על המחיר שלה.