מה קורה כשטיל נופל בים?

כשטיל נופל ב"שטח פתוח", לרגע אפשר לנשום לרווחה. אף אדם לא נפגע. אבל מה בכל זאת יש שם, ב"שטח הפתוח"? פעמים רבות מדובר בים, שסופג אל קרביו את הקרבות שלנו. שאריות המלחמות של בני האדם. את המחיר הישיר משלמים בעלי החיים הימיים, אבל החשבונית מוגשת בסוף  לכולנו. 

מומחים ששוחחו עם "שקוף" בשבועות האחרונות התקשו לאמוד את הנזק, חלקם לא ששו לדבר על הנושא כל עוד הטילים ממשיכים ליפול, אחרים העדיפו להרחיק עדותם ולהפנות לעדויות מרחבי העולם על הנזק שמחוללות מלחמות לסביבה הימית. 

כך למשל, ה"גרדיאן" דיווח לאחרונה על המחיר שגובה מלחמת רוסיה אוקראינה מהיונקים הימיים בים השחור: זיהום המים, פסולת יירוטים וכלי שיט ועוד. עם זאת, המידע חלקי והמחקר מוגבל.

בישראל מתנהלת מלחמה כבר השנה השלישית. כל הארץ חזית, וגם הים. "רוב הזרמים נעים מדרום לצפון", מסביר ד"ר אביעד שיינין. כך שמה שקורה בחוף של עזה, מגיע אל חופי ישראל. 

ד"ר שיינין הוא מנהל תחום טורפי-על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה, ומנכ"ל משותף של עמותת דלפיס, הפועלת למען היונקים הימיים. "עזה לא מתנהגת כמו שהתנהגה לפני המלחמה", הוא אומר, "מצד אחד יש הרבה פחות דיג, מנגד השפכים פחות מטופלים ואנחנו רואים המון פסולת פלסטית, יותר מאשר בעבר". 

לדבריו, "לאורך המלחמה הארוכה היו מקרים שממש שטנו בתוך זבל, ברמה שזה יצר פגיעות בכלי שיט. ראינו את זה בתקופה שבעזה קיבלו את הסיוע המוצנח ובדרום פגשנו חלק מהשאריות שנפלו בים". השפכים אמנם מזינים את המים בחומרים אורגניים, אולם יחד איתם מגיעה פסולת נוספת של בני האדם: "נכנסים למים אנטיביוטיקה, פטריות וחומרים שהמערכת לא יודעת להתמודד איתם. באזורים שיש בהם שפכים, אנחנו רואים למשל בעלי חיים עם נגעים ובעיות עור". 

ומה לגבי ההשפעה של פגיעות ישירות של טילים? 

"יש מורכבות גדולה, אנחנו לא יודעים הרבה. ברמה הנקודתית אם טיל פוגע בים הוא מייצר השפעה דרמטית – אבל נקודתית". ומה הנזק הנקודתי? אין על כך תשובה חד-משמעית והיא תלויה במשתנים רבים כמו כמות חומר הנפץ, מיקום הנפילה או אם מדובר באיזור סלעי או חולי ובוצי.

"לפיצוצים בים יכולים להיות כמה היבטים ורמות השפעה. דולפין או צב שנמצאים בקרבת הטיל יכולים למות מההדף, זה יכול לקרות וגם קורה בחופי אוקראינה למשל, אבל הסיכוי קטן". 

ישנן השלכות נוספות. כך למשל עוצמת ההדף תרחיק את בעלי החיים הימיים מאיזור שיכול להיות משמעותי לאוכל או רבייה: "אם זה אזור שחשוב להם אקולוגית, זה יכול לייצר נזק לאורך זמן. אם נפלו עשרות טילים באזור, זה יכול להיות דרמטי. חשוב להבין את מרחב הפגיעה והתדירות כדי לנסות לכמת את ההשפעה הזו".

נפילות טילים הן אפקט בומבסטי ודרמטי של המלחמה, אבל עבור הים ודייריו למלחמה ישנן השלכות רחבות הרבה יותר. החל מכלי השיט הרבים שמפרים את האיזון האקולוגי, ועד לדלקים שנשפכים לים – בוודאי כשמדובר במלחמות נפט.

"נפט קל מהמים, הפגיעה שלו מיידית וזה בהחלט יכול להיות אירוע דרמטי", אומר ד"ר שיינין, "כל מה שנמצא בממשק של פני המים נפגע. ציפורי ים, בעלי חיים פרוותיים ויונקים ימיים. בשלב השני, כשהנפט מתפרק ומתחיל להיכנס למערכת הימית, זה פוגע במערכת כולה ומצטבר אצל היונקים הגדולים. באירוע של שפיכת הנפט במפרץ מקסיקו – שנים אחרי ראו הפלות אצל הדולפינים ושייכו את זה לפגיעה המצטברת מתוצרי הנפט שחדרו למארג המים".

אולם באשר להיקף האמיתי של ההשפעות, רב הנסתר על הגלוי. "הרוב לא זמין לנו", מסביר ד"ר שיינין, "אנחנו לא יכולים לראות מה מתרחש בעומק ובלב הים. רק ב-15 שנה האחרונות, מאז גילויי הגז ומפעלי התפלת המים, הוזרמו משאבים לניטור הסביבה הימית, כך שזה לא מספיק לתמונת רקע טובה". בנוסף, בעשור האחרון המערכת ממילא חווה שינויים כבירים כתוצאה ממשבר האקלים, "לכן קשה לבודד משתנה אחד כמו המלחמה ויש המון סימני שאלה". 

"הפגיעה בבני אדם הכי כואבת לנו, אבל אנחנו לא לבד"

ישנם נזקים כתוצאה מפיצוצים שהמחקר כן זיהה. החל מ-2019 ד"ר יניב לוי, אקולוג ומנהל המרכז הארצי להצלת צבי ים ברשות הטבע והגנים, החל לקבל כמות גדולה של צבי ים שסבלו מפגיעות הדף. "מדובר בפגיעה ברקמות הרכות. כלפי חוץ לא רואים כלום, אבל הפגיעה היא פנימית, ורואים את זה ב-CT. למשל, אוזניים תיכוניות מלאות בנוזלים, ריאות מדממות או עם קרעים, והצב כמעט שלא מתפקד. הוא נושם אמנם, אבל חוסר תפקוד מלא". 

ד"ר לוי מספר על כמויות של צבי ים שנפלטים לחוף לאורך השנים, כולם עם סימפטומים דומים ובכל הארץ. "עשינו מודלים סטטיסטיים וניסינו בכל מיני דרכים לפענח מאיפה הם הגיעו. צבי הים לא חיים בלהקה, הם בעלי חיים סוליטריים, ולכן הסיכוי שהם ייפגעו מטיל הוא קטן כי צריך גשם של פצצות. אז המשכנו לחקור, בשלב הזה חיברנו משדרים ל-16 צבים שהחלימו ושלחנו אותם לטבע". 

לדבריו, 14 מתוכם שחו במשך ימים ועד שבועיים לימת ברדוויל שבמצרים. "מדובר בלגונה טבעית, גן עדן לצבי ים, המון אוכל, צמחים וחסרי חוליות. כל הצבים שחו לשם וזה רמז עבה שזה קרה שם. אם שם קורה פיצוץ – הגיוני שכולם חטפו ביחד. בים פתוח פחות הגיוני שזה קורה, כי הם לא חיים בקבוצות".

לא ניתן לדעת מה קרה בדיוק בברדוויל. הפגיעה יכולה להיות תוצאה של ציד לא חוקי, פיצוצים תת ימיים או פעילות צבאית. "אם במהלך המלחמה צב נפגע ונפלט לחוף, אין לי שום יכולת להגיד אם הוא נפגע מהמלחמה, בשל העובדה שהצבים נודדים לאורך מאות ועד אלפי קילומטרים".

במילים אחרות, הוכחת הנזק קיימת, אשמים עדיין אין. בינתיים החלה עונת הרבייה של צבות הים, כאשר בעוד כחודש הן יתחילו להגיע לחוף להטיל. "בעלי חיים חווים כמונו את המלחמה, רק שאין להם ממ"ד. הרבייה, שזו העונה שלה, מתרחשת מקו החוף ועד קילומטר שניים לתוך הים. הם חשופים לכלי שיט, אבל אין לנו דרך לדעת את מידת הסיכון והפגיעה". 

לדבריו, "הצבות שמטילות פה מגיעות ממקום אחר לגמרי, ויכול להיות שעד שהן יבואו להטיל המלחמה לא תשפיע עליהן". אבל הצבות שהתרבו פה ויטילו במקום אחר, ישלמו את המחיר. "היו להן חיים קשים, הן שמעו בומים והיו בסטרס, יכול להיות שיטילו פחות, 1-2 הטלות במקום 3-5. אבל לא נדע את זה".

המחסור במידע מובן: "במלחמה כולנו עם הילדים שלנו, שומרים עליהם, לא עושים מחקרים. לא מנטרים את הטיל כשהוא נופל, אנחנו מתחבאים", אומר ד"ר לוי, אבל אין ספק שהנזק קיים.

"מדובר בפגיעה מערכתית, אקולוגית ופיזית ברורה. החל מזיהום רעש ותאורה, דרך חומרים מזהמים ועד לפסולת מטורפת. המלחמה משבשת את החיים של בעלי החיים, הם לא מגיעים לאוכל, הם מפחדים, לחוצים ונטרפים בקלות. הפגיעה בבני אדם היא הכי כואבת לנו וכולנו פוסט-טראומטים, אבל אנחנו לא לבד. הסביבה גם חטפה טראומה קשה".