ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

"נכסי הציבור אינם אביזר במה בתעמולת בחירות"

ועדת הבחירות המרכזית הורתה לאיתמר בן-גביר למחוק שני סרטוני תעמולה שהופקו תוך ניצול מעמדו כשר האחראי על משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר • יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, קיבל את העתירה כמעט במלואה – ובכל זאת הטיל על השר לשלם הוצאות בסך 9,000 שקל בלבד • בין השורות רמז סולברג שניתן היה לטפל בפרסומים האסורים גם בכלים פליליים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

השר איתמר בן-גביר, באחד מתוך שני הסרטונים שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית הורה להסיר מהרשת (צילומי מסך מתוך ערוץ היוטיוב של עוצמה יהודית)
השר איתמר בן-גביר, באחד מתוך שני הסרטונים שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית הורה להסיר מהרשת (צילומי מסך מתוך ערוץ היוטיוב של עוצמה יהודית)

נעם סולברג, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, הורה לאיתמר בן-גביר למחוק מהרשת שני סרטוני תעמולה שהופקו תוך ניצול מעמדו כשר לביטחון לאומי. השופט סולברג ציין בהחלטתו שזו לא הפעם הראשונה שנקבע כי בן-גביר ניצל משאבים ציבוריים לצורך תעמולת בחירות – ובכל זאת לא הטיל עליו עונש מרתיע, והורה לו לשלם רק 9,000 שקל לכיסוי הוצאות העתירה, שאותה יזם עורך הדין האקטיביסט שחר בן-מאיר.

השר בן-גביר, עבריין מורשע שמאז 2023 אחראי על משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, ניצל לקונה במנגנון שאמור לפקח על תעמולת הבחירות בארץ. לוועדת הבחירות המרכזית קל להורות על מחיקת תכנים, אך אין בידיה כלים אפקטיביים שמאפשרים לגבות מחיר מעבריינים סדרתיים. במקרה הזה סולברג אף דחה בקשה להוציא צו שיאסור מבן-גביר לפעול כך בעתיד.

שני הסרטונים שבגינם הוגשה העתירה פורסמו במדיה חברתית לפני למעלה מחודש, והסרתם לא תשפיע באופן מהותי על האימפקט הציבורי. "למען האמת", מציין סולברג בהקשר זה, "עד שהוגשה העתירה הסרטונים כבר 'עשו את שלהם' מבחינת מסרי תעמולת הבחירות של בן-גביר, ונשכחו בשל פרסומים אחרים".

סולברג מתייחס לאוזלת היד הזאת גם בחלק אחר של ההחלטה, שבו הוא מציין כי ייתכן שבן-גביר עבר עבירה, ובכך רומז שניתן היה לטפל במקרה בכלים פליליים.

בסרטון התעמולה הראשון שמוזכר בעתירה נראה בן-גביר כשהוא עומד בסירה משטרתית על רקע הים הפתוח. הוא פונה לצופים ומכריז שהוא נחוש להעביר את "חוק עונש מוות למחבלים" – ושהעונש יתבצע בתלייה, בירייה או בהטבעה בים. בסרטון השני מבקר בן-גביר בבית סוהר, מתגאה ביחס הנוקשה כלפי "המחבלים הרוצחים השפלים הארורים" שמוחזקים במתקן, ומכריז: "הם צריכים להיות מוצאים להורג. בתלייה, בזריקה, בכיסא חשמלי – העיקר להוציא אותם להורג".

סולברג קובע כי מדובר בניצול אסור של משאבים ציבוריים לצורך קמפיין הבחירות של מפלגתו, עוצמה-יהודית. "נכסי הציבור אינם אביזר במה בתעמולת בחירות", הבהיר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. "עבודת נבחר הציבור בלשכתו, סיוריו בשטח וכדומה – למילוי תפקידו לטובת הציבור נועדו". סולברג ציין כי לעמדה הזאת שותפים שני גופים שהתבקשו להגיב לעתירה: משרדה של היועצת המשפטית לממשלה והמשרד לביטחון לאומי, שבראשו עומד בן-גביר.

השופט נעם סולברג (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
השופט נעם סולברג (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

בהחלטה, שניתנה אתמול (17.3), הודגש שהאיסור על שימוש במשאבים ציבוריים לצורך תעמולת בחירות נועד להגן על "אמון הציבור באופי הלא-פוליטי של השירות הציבורי", להבטיח שוויון בין המתמודדים "כך שבעל תפקיד מכהן לא ייהנה מיתרון בגישה למשאבי ציבור", ולוודא שנכסי הציבור ישמשו "לטובת הציבור כולו, ולא לטובת מועמד או רשימת מועמדים".

בן-גביר ומפלגתו טענו להגנתם שלא מדובר בתעמולת בחירות, אלא במסרים מדינתיים שהופצו כחלק מהמלחמה בחמאס, לצד מידע בעל חשיבות ציבורית שנועד לעדכן את אזרחי ישראל. סולברג דחה את הטענות הללו, וציין שאם באמת היו אלה מסרים רשמיים של המדינה – ראוי היה שיתפרסמו בחשבונות רשמיים, ולא בחשבונות הפרטיים של בן-גביר, שמשמשים אותו לצרכים פוליטיים, לרבות הפצה של תעמולת בחירות.

"די כלים וערוצים עומדים להם, לשרי הממשלה, לבטא רשמית עמדות כלפי האויב. חשבון פרטי-פוליטי – לביטוי פרטי-פוליטי נועד. לא לביטוי רשמי", הוסיף סולברג, והזכיר שהחוק מגביל במפורש שימוש בצה"ל, בכוחות הביטחון ובנפגעי פעולות איבה לתעמולת בחירות. באחד משני הסרטונים של בן-גביר מופיעים גם בני משפחות שכולות, שאחד מהם מרעיף על השר דברי חנופה: "כל אדם שמציל אדם אחד מישראל הציל עולם ומלואו – ואתה מציל פה מאות ואלפים".

בשולי ההחלטה התייחס סולברג גם לטענה של בן-גביר בדבר הזיהוי הפוליטי של העותר, עו"ד בן-מאיר. בן-גביר כינה אותו "פעיל פוליטי" שמתנגד לו ורוצה לפגוע בו – ולפיכך ביקש לדחות את העתירה ולהטיל עליו לשלם הוצאות.

"טענה זו – לאו טענה היא", חרץ סולברג. "גורלה של עתירה נקבע, ככלל, בהתאם לנסיבות העניין ולדין החל עליהן; לא בהתאם לזהות העותר, לעמדותיו או להתנהלותו בעבר". בהקשר זה הזכיר סולברג שגם מפלגתו של בן-גביר עתרה בעבר נגד יריביה הפוליטיים, וכי "דרכו של עולם היא שתעמולת בחירות תביא לעתירה דווקא מצד מי שחולק עליה לגוף העניין".

אוזלת היד של ועדת הבחירות המרכזית באה לידי ביטוי בסכום ההוצאות שהוטל על בן-גביר לשלם. סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, ציין שמדובר במקרה השני שבו הוא קובע שהשר ניצל לרעה משאבים ציבוריים לצורך תעמולת בחירות, ולכן ראוי להחמיר בקביעת הסכום. ובכל זאת, לטענתו, לא ניתן לומר שמדובר ב"שיטה".

לפיכך הורה לבן-גביר לשלם לבן-מאיר 5,000 שקל, ועוד 4,000 שקל לכיסוי ההוצאות המשפטיות של הייעוץ המשפטי לממשלה והמשרד לביטחון לאומי, סכומים שאין בהם כמובן כל הרתעה ואף לא כיסוי ריאלי להוצאות המשפט של המדינה.

* * *

לעיון בהחלטה של יו"ר הוועדה סולברג


לעיון בעתירה של עו"ד בן-מאיר

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 9,421 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק