אחמד טיבי יוזם הקמת קרן שעלולה לשרת את ניסיונות ההשפעה של הממשלה על התקשורת

הצעת חוק חדשה שהונחה השבוע (26.1) לראשונה על שולחן הכנסת מבקשת להעניק שורת הטבות כלכליות נרחבות לעיתונות מקומית, אולם ללא קריטריונים ברורים שימנעו מהפיכת הקרן שהחוק מבקש להקים לכלי שליטה ממשלתי על כלי תקשורת. 

"הצעת חוק עידוד העיתונות המקומית והקהילתית" של חברי הכנסת ממפלגת תע"ל, סמיר בן סעיד ואחמד טיבי, טרם נידונה בוועדת שרים לענייני חקיקה וטרם זכתה לתמיכה ממשלתית, אולם העובדה שמניחי ההצעה מציעים למעשה לייצר תלות של התקשורת המקומית בשר התקשורת ובממשלה, עשויה בהחלט לקסום לשר התקשורת הנוכחי ולממשלה המקדמת הפיכה משטרית. 

הצעת החוק כוללת שלושה רכיבים מרכזיים: פטור מלא מארנונה לעיתונות מקומית, הקצאה מחייבת מתקציבי פרסום ממשלתיים, והקמת קרן ממשלתית ייעודית בהיקף של לפחות 20 מיליון שקל בשנה. 

לדברי יוזמיה, מדובר בצעד הכרחי נוכח קריסת העיתונות המקומית בעשור האחרון. עם זאת, ההצעה מעלה שאלות כבדות משקל בנוגע לעצמאות העיתונות, והאם אין מדובר ביצירת צינור העברת כספי ציבור לטייקוני תקשורת מקומית, בין השאר במגזר הערבי, כשעל הדרך מגישי החוק עושים יד אחת עם שר התקשורת וראש הממשלה החפצים להגביר שליטתם בתקשורת המקומית. 

הגדרה רחבה: מי ייכנס תחת מטריית החוק

כלי תקשורת שיהיו זכאים להטבות הקבועות בהצעת החוק, כך מציעים חברי הכנסת בן סעיד וטיבי, יצטרכו לפעול ברציפות לפחות שנתיים, להעסיק לפחות עובד שכיר אחד במשרה מלאה "או עובדים עצמאיים" ולהתמקד בפרסום "תכנים מקומיים בתחומי רשות אחת או יותר".  

הגדרה רופפת זו עשויה לכלול קשת רחבה של גופי תקשורת, ובנוסף, היא אינה מבחינה בין כלי תקשורת עיתונאיים עצמאיים לבין פלטפורמות המשרתות גורמים פוליטיים וכלכליים, הנפוצות מאוד בזירה המקומית.

הצעת החוק תחייב רשויות מקומיות להעניק פטור מלא מארנונה לתאגידי עיתונות מקומית וקהילתית. מדובר בהוראה גורפת, שאינה מותנית בשיקול דעת הרשות המקומית ואינה כוללת מנגנון פיצוי תקציבי מצד המדינה. הרשויות המקומיות – במיוחד בפריפריה – יידרשו לוותר על הכנסות, מבלי שנקבע כיצד יכוסה הפער.

הצעת החוק קובעת כי לפחות 15% מתקציבי הפרסום של משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים יופנו לפרסום בעיתונות מקומית וקהילתית, לרבות פרסום בשפה הערבית.

אם ההצעה תאושר, מדובר בשינוי מבני בשוק הפרסום הממשלתי, הנשען כיום במידה רבה על כלי תקשורת ארציים וקבוצות מדיה גדולות. עם זאת, ההצעה אינה מפרטת כיצד ייקבעו הקריטריונים לחלוקת התקציבים, כיצד תימנע העדפה של גופים "נוחים" לשלטון או למקורביהם של מגישי החוק, ומהם מנגנוני הבקרה שיבטיחו חלוקה שוויונית ושקופה.

קרן ממשלתית בשליטת פוליטית של שר התקשורת

לב ההצעה היא הקמת קרן לעידוד עיתונות מקומית וקהילתית, שתזכה לתקציב שנתי של לפחות 20 מיליון שקל מתקציב משרד התקשורת. הקרן תעניק מענקים לתפעול שוטף, פיתוח דיגיטלי והכשרת כתבים, וכן תמיכה בגופים בעלי "חשיבות ציבורית מקומית".

לפי ההצעה, הקרן תנוהל בידי ועד מנהל שממנה שר התקשורת, שגם יהיה מוסמך להתקין את התקנות ולקבוע את סדרי הפעלת הקרן, בכפוף לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

מלבד פרסום דו"ח שקיפות שנתי, חובה מעורפלת וחסרת שיניים, הצעת החוק לא מפרטת מה ימנע משר התקשורת להפוך את הקרן לקופה פרטית שבאמצעותה יוכל לאלף כלי תקשורת מקומיים לתמיכה בו או בממשלה. 

בדברי ההסבר נטען כי העיתונות המקומית היא "נדבך מרכזי במארג הדמוקרטי", וכי החוק נועד לחזק פיקוח אזרחי, במיוחד בפריפריה ובחברה הערבית. אולם בהצעת החוק מקופל איום לפיקוח שלטוני דווקא – על כלי התקשורת המקומיים. 

חולשתה של הרשות המחוקקת בישראל מביאה לכך שלהצעות חוק אופוזיציוניות אין שום סיכוי ללא תמיכה ממשלתית. בכנסת ה-25, נטולת הענייניות, מציאות עגומה זו חריפה עוד יותר. אולם ישנו סיכוי כי דווקא גורלה של הצעת החוק הנוכחית יהיה שונה.

ממשלת נתניהו השישית, שבראשה עומד אדם אובססיבי לשליטה בכלי תקשורת, מנסה במשך שלוש שנים לבצע הפיכה משטרית גם באמצעות השתלטות על כלי תקשורת. דווקא ממשלה כזו, עשויה למצוא את ההצעה של בן סעיד וטיבי מעניינת. 

במידה וועדת השרים לענייני חקיקה תחליט לתמוך בהצעת החוק, קולות הקואליציה ביחד עם הסיעות הערביות עשויים להבטיח את העברת החקיקה – ויצירת מכשיר פוטנציאלי לשליטה ממשלתית בעיתונות המקומית.

תע"ל: נמשוך את החוק

לאחר הפרסום ב"שקוף", נמסר מטעם ח"כ בן סעיד כי בכוונתו למשוך את הצעת החוק ולערוך בה מקצה שיפורים. לדבריו, הוא יוזם ההצעה ולא ח"כ טיבי והיא "אינה 'מתיישרת' עם שר התקשורת או עם מדיניות הממשלה, אלא להפך: היא נועדה לחייב את הממשלה לשאת באחריותה הציבורית כלפי חופש העיתונות, דווקא נוכח ניסיונות מתמשכים לפגוע בו".

לדבריו, הוא "מודע לכך שהנוסח הראשוני של ההצעה כולל לקונות המחייבות תיקון והבהרה. מתוך אחריות ציבורית ופרלמנטרית, ובמטרה למנוע כל חשש לפגיעה בעצמאות התקשורת, ההצעה נמשכה ממזכירות הכנסת, והיום יוכרז במליאה על משיכתה הרשמית".

"עם זאת", מוסר ח"כ בן סעיד, הוא "אינו מתכוון לוותר על המאבק להצלת העיתונות המקומית. בכוונתו לסגור את הלקונות, לעגן מנגנונים ברורים של שקיפות, עצמאות ובקרה, ולהחזיר לכנסת הצעת חוק מתוקנת, שתשרת אך ורק מטרה אחת: חיזוק עיתונות חופשית — לא הכפפתה לשלטון.

"המאבק על העיתונות המקומית הוא מאבק דמוקרטי ממדרגה ראשונה, וח"כ בן סעיד ימשיך להוביל אותו בעקביות ובנחישות".