כפי שבחרתן: סיקור צל שבוע ראשון של ההסתדרות

התומכים שלנו בחרו שני נושאי-על למעקב צמוד (סיקור צל) במושב הקרוב: ועדת שרים לחקיקה וההסתדרות.

ההסתדרות נבחרה לשמחתנו בהצבעה שעשינו בקרב המו"לים (התומכים) שלנו לסיקור "צל" לצד ועדת שרים לענייני חקיקה. 54% בחרו את ועדת השרים לחקיקה, ו-49% בחרו בהסתדרות.

סחתיין עליכם. כמה ההסתדרות חשובה? לצורך הדגמה ניקח את ח"כ שלי יחימוביץ'. במאי 2017 התמודדה יחימוביץ' לתפקיד יו"ר ההסתדרות החדשה. יחימוביץ', ח"כ ותיקה עם כוח רב במפלגת העבודה עתידה לכהן גם בכנסת הבאה. למרות זאת ולמרות תפקיד הח"כ בו היא מחזיקה, בחרה להתמודד לתפקיד בעמותה (יותר נכון אגודה עותמאנית, אבל בכך ניגע בהמשך).

מה קסום כל כך בתפקיד יו"ר ראש ההסתדרות ומדוע ניסתה לזכות בו?

בשבועות הקרובים נסקור את עבודת ההסתדרות החדשה וננסה לעמוד על סוד קסמה וכוחה.

איך?

בסקירת הצל על ההסתדרות נפרסם מידי שבוע מאמר על עבודתה וממשקי העבודה שלה אל מול הממשלה וחברי הכנסת. ננסה לתת לכם הצצה לתוך הקרביים שלה החל מהתנהלות ישיבותיה, ביקורות, בית הדין שלה וננסה להביא מסמכים לשיפוטכם. נשתדל להתרחק מפרסומים שכבר דשו בהם ואם בכל זאת נציין אותם, נפנה לכתבה שם תוכלו להתעמק בנושא.

נציג את עמדתנו מראש: ישנה חשיבות רבה בהתאגדות עובדים ובהגנה עליהם, אך יחד עם זאת ארגון עובדים חייב להתנהל בשקיפות ובניהול תקין כמו כל ארגון ציבורי אחר. בקיצור, אנו בעד התארגנות אך בשקיפות.

משיחות הרקע שקיימנו עד כה בנושא, עולה תמונה עגומה של חוסר שקיפות, שמאפשר פתח לשחיתות לכאורה. עד כדי כך שח"כ יחימוביץ' (שהפסידה לאבי ניסנקורן) טענה כי אין לה אמון במוסדות ההסתדרות. ואם זה לא מספיק, פעמים רבות נשמעות טענות כי הארגון דואג לעובדים החזקים ולמונופולים במשק, בעוד כל השאר רבים על פירורים, כפי שנטען בימים אלו גם בנוגע לרפורמה בחברת החשמל. אנו רוצים להבין יחד איתכם האם טענה זו נכונה, ואם כן מה במנגנון ההסתדרות מאפשר זאת?

נסתייג: אף ארגון אינו מושלם (גם אנחנו) ותמיד יש מקום לשיפור. אם צריך נצביע על אחראים לטוב ולרע. ואם ברשותכם מידע נוסף הפנו אותנו ונשמח להאיר מזוויות נוספות.

מאחר וההסתדרות החדשה הוא ארגון עצום, במהלך השבועות הקרובים נשתדל להביא לכם כל פעם סיקור על גוף אחד במנגנון על שלוחותיו והתנהלותו בשבוע החולף. נבקר בישיבותיו, בבית הדין שלו וננסה להביא לכם ממקור ראשון את התנהלות המנגנון.

אז בואו נתחיל.

1. רקע

כמה חברים יש בהסתדרות?

בממוצע הערכות שונות – מעל  530 אלף עובדים.

זה הרבה?

מאתר הלמ"ס ניתן ללמוד שמספר האנשים העובדים עומד על 3.73 מיליון עובדים (נתוני 2016) כך שקצת יותר מ14% מהעובדים במשק מאוגדים ובעלי זכות הצבעה בהסתדרות החדשה.

זה מעט?

על פי נתוני ה OECD רק 23% מעובדי ישראל מאוגדים, כך שבהערכה, ההסתדרות החדשה מאגדת כ- 60% מכלל העובדים המאוגדים בישראל.

מבנה ההסתדרות

ככלל, נמעט באינפורמציה תאורטית על הארגון בכדי שנוכל להגיע לעיקר לפני שתירדמו. אך מי שמעוניין להרחיב עוד מוזמן לעיין בחוקת ההסתדרות החדשה ובתקנון בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה).

רוצים שנפעל לקבל עוד מסמכים ספציפיים – כתבו לעידן.

ובכל מקרה. כיצד בנויה ההסתדרות על רגל אחת?

דמיינו את יחסי הממשלה והכנסת. יו"ר ההסתדרות הינו כראש הממשלה. הנהגת ההסתדרות כממשלה ונבחרת על ידי יו"ר ההסתדרות.

בית נבחרי ההסתדרות או בשמה המקוצר – בינ"ה – מתפקד כמו הכנסת.

הגוף אותו בוחרים 530 אלף המצביעים בהסתדרות הוא ועידת ההסתדרות המונה 2001 חברים.

מי הוא חבר הסתדרות?

כל עובד המאוגד תחת ההסתדרות בוועד ומשלם 0.95% משכרו לקופת ההסתדרות. אם אתם משלמים רק דמי טיפול שהם 0.8% משכרכם – אתם לא חברי הסתדרות. לדוגמא, יאיר עובד בחברת שמירה אך לא מאוגד. יאיר ישלם רק דמי טיפול (0.8%). חבר הסתדרות המאוגד במקום עבודתו, נקרא לו מיקי, ישלם 0.95% משכרו.

מסתבר שהבדל של 0.15% השווה כ-15 ₪ בחודש אם אתם מרוויחים שכר ממוצע, משנה המון. רק חברי הסתדרות המשלמים את הסכום המלא זכאים לבחור ולהיבחר בהסתדרות.

מה שאנחנו רוצים לומר הוא שאין לכם כוח ממשי בארגון העובדים החזק במדינה אם אתם חוסכים 15 ₪. אם אתם רוצים להיות מיקי ולא יאיר, אם אתם רוצים לשים את הבעיות שלכם על סדר היום בארגון – דרשו להיות חברי הסתדרות מן המניין ולשלם את הסכום המלא. כשתגיע העת להצביע, תוכלו להשפיע. ממש כמו התפקדות למפלגה.

שאלנו את ההסתדרות כמה עובדים בדיוק מאוגדים תחתיה נכון להיום וכמה עובדים משלמים רק דמי טיפול? בהסתדרות סרבו להתייחס.

אז מה אנחנו מצפים מההסתדרות?

אנחנו מבקשים שקיפות ותהליכי קבלת החלטות שידאגו לכולם ולא ישמרו מנגנוני כוח. וכן גם שמירה על האינטרסים של העובדים הכי חלשים במשק.

את כל הוויכוחים של האם ההסתדרות עשתה טוב או רע למשק, נשאיר לפרשנים כלכליים. העולם מורכב.

2. איך זה שההסתדרות לא שקופה?

כשאנו עוסקים בהסתדרות אנו מגלים "קופסה שחורה" שנהנית מחוקי השלטון העותמאני, ואינה כפופה לאמות מידה של מה שאנחנו מכירים במדינת ישראל מאז חוקק חוק העמותות ב 1980. ההסתדרות החדשה אינה היחידה. בישראל ישנן אלפי אגודות כאלו. בעשירית מהן תמצאו את המונח גמ"ח (גמילות חסדים), ב-84 תמצאו את המילה הסתדרות, כדוגמת הסתדרות הרופאים, וקופות החולים.

את הרשימה המלאה והלא מעודכנת תוכלו למצוא בקישור זה. הקובץ לא פורסם באופן יזום על ידי משרד הפנים שהיה אמון על הנושא, אלא לאור בקשת חופש מידע של התנועה לחופש המידע.

מתוך המענה לבקשה, תוכלו ללמוד שאפילו משרד הפנים, שהיה באותה עת אמון על הפיקוח, לא יודע את המספר או השמות המדויקים.

הנה סרטון שתומר צילם לא מזמן. טוב שבחרתם בנושא זה כי חייבים (להמשיך) לדבר על אגודות עותמאניות

• להרחבה בנושא? הפודקאסט של ליאל קייזר ושאול אמסטרדמסקי מ'כאן' מספר באופן בהיר על הנושא.
• בנוסף, מסמך מדיניות שכתב תומר ב 2016.
• האם זה ישתנה? איילת שקד כעת פועלת בנושא – הרחבה למטה.

3. נראה אתכם מתריעים על שחיתות בארגון עובדים

מה הבעיה עם היעדר שקיפות?

הנה כמה דוגמאות ממה שציין מבקר המדינה בדוח של 2017 ובו התריע על חוסר הפיקוח על אירגוני עובדים. במקרה הזה – ההסתדרות הלאומית: "חשש להיעלמות מיליוני ש"ח מקופה של ההסתדרות הלאומית ומקופתם של גופים בשליטתה. לנוכח ממצאי הביקורת בוצעה חקירת משטרה בנושא, ובחקירה נחשפה פרשה חמורה של מעילות בסך של כ-13 מיליון ש"ח מכספיהן של האגודה ושל עמותה הקשורה אליה, שבוצעו בשנים 2005-1998. את המעילות ביצעו בעלי תפקידים לשעבר בגופים אלה, ובהם יו"ר האגודה לשעבר אברהם הירשזון".

מנגד דוגמא אחרת אשר אשר מצויינת באותו הדו"ח היא על עובדת שטענה כי פוטרה מארגון עובדים עקב חשיפת שחיתות. בדו"ח לא מצויין שם האגודה. ממקרה זה לומדים בעיקר כי עובד שחשף שחיתות באגודה עותמאנית בכלל ובארגון עובדים בפרט, אינו מוגן ומבקר המדינה אינו יכול להגן עליו. כלומר, אם תעזו להתלונן על שחיתות תפוטרו ואין לכם למי לפנות.

עוד מבהיר מבקר המדינה: "אגודות עות'מאניות רבות מאוד, ובהן כמה מהגופים הגדולים במשק, המנהלות פעילויות בהיקפים כוללים של מיליארדי ש"ח, פועלות זה עשרות שנים בלי שמשרד הפנים מקיים כל פעילות ממשית לפיקוח עליהן, אף שהוראות הדין וכללי המשפט המינהלי מחייבים אותו לפקח עליהן. הדבר הוא בבחינת ליקוי של ממש ברגולציה הממשלתית".

בקיצור. הזייה. מילארדי שקלים מכספי ציבור אינם מפוקחים על ידי הממשלה בגלל חוק תורכי מתחילת המאה הקודמת. פלא שתהיה שחיתות?

נסתייג: הכנסת אכן חייבה ב-1980 אגודות לעבור הסבה אך עקב לחץ פוליטי הוחרגו.. ארגוני עובדים או ארגונים מעסיקים (כגון: ההסתדרות ארגון לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים ועוד..).

ומאז 1980 מתנהגות ממשלות ישראל באנמיות

לאחר חקיקת חוק העמותות ניסה הרגולטור להסדיר את הנושא. על פי מבקר המדינה: "בשנים 2006-2002 ביצע הרשם פרויקט של מחיקת 6,293 אגודות שלא ביקשו להירשם כעמותות. הפרויקט הופסק עקב קושי ממשי בהפעלת סמכות הרשות שהקנה החוק לרשם". בנוסף, "ועדה בין-משרדית לבחינת הפיקוח על האגודות, שהוקמה בשנת 2008, התכנסה רק פעם אחת בדצמבר 2008, וממילא לא הגישה המלצות…"

הממשלה משחקת בכאילו.

4. גם באופוזיציה מגנים על שחיתות

מאז פתיחת הכנסת העשרים הוגשו לא פחות מ-7 חוקים הנוגעים להסדרת האגודות העותמאניות. מי שהגיש אותן לעיתים חזר בו.

הראשונה הוגשה על ידי ח"כ זהבה גלאון ממרצ במאי 2015 ולא עלתה לקריאה טרומית.

השניה הוגשה על ידי ח"כ מרב מיכאלי ממפלגת העבודה וגם היא לא הגיעה לקריאה טרומית.

השלישית הוגשה על ידי ח"כ עופר שלח מ'יש עתיד' וגם היא לא הגיעה לקריאה טרומית.

הרביעית מעניינת במיוחד בגלל החתומים עליה, הוגשה ביוזמת ח"כ עליזה לביא מיש עתיד וחתמו עליה מדגם מייצג של ח"כים מהקואליציה. ח"כ רועי פולקמן מכולנו, בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי ובני בגין ויהודה גליק מהליכוד. עוד ח"כ שהייתה מיוזמות ההצעה היא מרב מיכאלי ממפלגת העבודה. יום לפני שההצעה עלתה להצבעה טרומית מיכאלי החליטה להסיר את שמה מרשימת המציעים. ההצעה נפלה בקריאה טרומית.

מיכאלי מסרה לנו בתגובה: "במחשבה נוספת הבנתי שהנוסח המוצע היה פוגע פגיעה אנושה והרסנית בעצמאותם של ארגוני עובדות ועובדים שאני מאמינה בחשיבותם הרבה. חשוב לשמור על עצמאותם של ארגוני עובדים כך שהמבנה שהיה קיים בהצעת החוק לא נכון להחיל עליהם. צריך למצוא מנגנון חוקי שיענה על הצרכים המיוחדים לארגוני עובדים".

ח"כ לביא לא התייאשה והגישה את ההצעה החמישית במספר במרץ 2017. גם זו חוסלה בטרומית ארבע חודשים אח"כ.

וממש לאחרונה הגישה הצעה נוספת, שישית, עם חתימות חברי הסיעה שלה בלבד.

הצעה נוספת, השביעית שח"כ לביא הגישה, הונחה בינואר לאור הצעה ששלחתי לה (עידן). הצעת החוק אינה עוסקת בהסדרת הנושא אלא בגילוי העובדה שמדובר באגודה עותמאנית ולא בישות אחרת כדוגמת עמותה או חברה. על פי דו"ח המבקר זו אחת הסיבות שמשרד הפנים לא הצליח לפקח עליהן.

אז מה קרה? כיצד הוגשו 7 הצעות חוק בכנסת ה – 20 ואף אחת מהן לא עברה? נחזור להצבעות שעלו והופלו.

ההצעה הרביעית הופלה בטרומית. כלל חברי הקואליציה כגון חברי הכנסת סמוטריץ, בגין, גליק ופולקמן הצביעו נגד. ח"כ מיכאלי נעדרה. כן. חברי הכנסת הצביעו נגד אותה הצעה ממש עליה חתמו.

שאלנו אותם: למה?

מלשכתו של ח"כ גליק נמסר: "היו 2 הצבעות על החוק: אחת ב 2016 ואחת ב 2017. ב 2016 הוא הצביע נגד בגלל משמעת קואליציונית וב 2017 יצא מן המליאה כדי לא להצביע."

ח"כ בגין מסר לנו כי "הצטרפתי להצעת החוק כי חשבתי שהיא הגיונית ומועילה והצבעתי במליאה נגדה עקב עמדת הממשלה, אשר הודיעה על כוונתה להביא בעניין זה הצעת חוק ממשלתית והתנגדה להצעת החוק הפרטית."

את לשכתו של ח"כ סמוטריץ' טרם הצלחנו להשיג. מלשכתו של ח"כ פולקמן טרם הגיבו.

מי היה בעד? סיעת 'יש עתיד' ויוסי יונה מהמחנה הציוני. זהו.

הרשימה המשותפת, מרצ והמחנה הציוני הצביעו גם כן להפלת ההצעה. תוכלו לראות את רשימת השמות המלאה כאן. שנה אחר כך הקואליציה נשארה בעמדת הנגד. חברי יש עתיד נותרו בעמדתם וביקשו להעביר את ההצעה בטרומית וכך גם חברי הכנסת של מרצ שנכחו ומספר חברי כנסת מהמחנה הציוני. הרשימה המשותפת החליטה להמשיך להתנגד יחד עם: מיכל בירן, איציק שמולי, נחמן שי, עומר בר לב ורויטל סוויד מהמחנה הציוני. את רשימת השמות המלאה תוכלו למצוא כאן. עוד על כך ועל תגובותיהם תוכלו לקרוא בכתבה מיוני 2017 בדה מרקר.

פנינו גם לח"כ עליזה לביא במספר שאלות בכדי להבין מה החסמים שעוצרים חקיקה בנושא ומדוע החוקים שלה בנושא נופלים בצרורות. מלשכתה מסרו: "התשובה שמקבלת ח"כ לביא פעם אחר פעם היא שמשרד המשפטים עובד על "הצעה מקיפה" יותר לתיקון חוק העמותות. אלא שחלפו כמעט שנתיים מאז התשובה הזו.. ומאז החוק הועלה פעם נוספת- ושוב התקבלה אותה תשובה".

ומי פונה לחברי הכנסת כדי למנוע חקיקה בנושא?

"אלינו לא פנו", מסרו מלשכת לביא, "אבל אנו מכירים היטב את הלחצים שמפעילים ארגוני העובדים למינהם – במרכזם ההסתדרות, על ח"כים מכל סיעות הבית. ההתנגדות היא חוצת מפלגות, שמאל וימין, חילונים ודתיים. אנחנו מנסים ורסיות שונות של החוק – מרוככות יותר (כמו לחייב אותן להציג את האגודות ככאלו גם במסמכים הרשמיים שלהם כדי להמחיש את גודל האבסורד) כאשר החוק המרכזי הוא זה המבקש להכפיף אותם לרשם העמותות ולחייב אותם בכללי שקיפות ודיווח כמו כל עמותה רגילה".

עוד הוסיפו: "בכנסת הנוכחית – סיכויי ההצעה אינם גבוהים, אך התחושה היא שגם החומה הזו מתחילה להיסדק (מספר ח"כים במפלגת העבודה תמכו לראשונה בחוק כשהועלה בפעם השנה). בכוונתי להמשיך ולהעלות את ההצעה פעם אחר פעם כך שהנושא יעלה לסדר היום הציבורי, עד שנתקן".

התגובה של ח"כ לביא שופכת הרבה אור על המתרחש במסדרונות הכנסת. משפט המפתח לדעתנו: "ההתנגדות (לחוק) היא חוצת מפלגות, שמאל וימין, חילונים ודתיים." כאשר הבעיה המרכזית בקידום החוק היא ההסתדרות.

אז פנינו להסתדרות בשאלה אם היו בקשר עם ח"כים בנושא חוק האגודות העותמאניות. ובכלל שאלנו על עמדת הארגון.

בהסתדרות סרבו להגיב.

5. אור בקצה המנהרה?

רגע לפני סוף המושב הקודם של הכנסת, עלה סעיף משעמם להחריד לסדר היום של הכנסת: "הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק יסוד הממשלה בדבר העברת הסמכויות המוקנות לשר הפנים לפי החוק העותמאני על האגודות אל שרת המשפטים".

אם קראתם עד לפה אתם יודעים בדיוק מה זה אומר. משרד המשפטים מקבל לרשותו את הסמכות לפיקוח על האגודות העותמאניות. חסל תירוצים.

ואיך עברה ההצבעה הזו. רוב. גם אנחנו נדהמנו, ותמכנו.

והמתנגדים הרגילים?  נשארו בעמדתם. באופן מפתיע מאיר כהן מיש עתיד התנגד גם הוא.

תומר אביטל טרח ובדק בהצבעה זו מדוע האופוזיציה, שטוענת שוב ושוב כי היא נגד שחיתות הצביעה נגד? התשובות מפתיעות.

אז מה עושה שרת המשפטים, איילת שקד עם המנדט שקיבלה? שאלנו אותה בחודשים האחרונים שוב ושוב.

התשובה שקיבלנו הייתה במעשה ולא במילים. שקד סירבה להגיב וביקשה שנחכה. חיכינו וביום שני בערב (28 במאי) פרסם משרד המשפטים קול קורא לקבלת התייחסות מהציבור להחלת השקיפות באגודות. צעד בכיוון הנכון.

6. סיכום ראשוני

הסיבה שהקדשנו את הפרק הראשון לאגודות עותמאניות היא החשיבות של הבנת הנושא והכרתו. בשיחות הרקע שקיימנו בשבועות האחרונים על תחקירי הצל, מצאנו כי הטענה החוזרת שוב ושוב נגד חשיפת מידע על ההסתדרות היא שזו אגודה עותמאנית ש"פועלת על פי חוק".

עזבו את זה שאנו עוסקים בחוק של אימפריה ששלטה פה לפני קום המדינה. בזמן הזה הצליחו בעולם להעניק זכות הצבעה לנשים ולבטל את העבדות. אגודות עותמאניות נראות למחוקק כסיפור אחר לגמרי. תודה שקראתם ונתראה בסיקור צל הבא בו נצלול למחדלים אחרים.

• אנו מזמינים אתכם לנהל איתנו שיח שוטף על הכתבות, להעיר ולהפנות אותנו למקורות נוספים שתרצו שנבדוק ונביא לידיעת הציבור.

עריכה לשונית: אילנה בוגוד

ייעוץ והכוונה: תומר אביטל