ועדת שרים לחקיקה – כי כל השאר זו רק הצגה. סיקור צל שבוע 1

התומכים שלנו בחרו שני נושאי-על למעקב צמוד (סיקור צל) במושב הקרוב: ועדת שרים לחקיקה וההסתדרות.

הבחירה של המו"לים שלנו היא לא פחות ממדהימה – ואנחנו לא אומרים את זה רק כי אנחנו רוצים להתחנף לבוסים שלנו 🙂 מעל מחצית מהמצביעים בחרו לצלול לעומק המנגנון שבכל שבוע מבטל מחדש את מעמדה של הכנסת וקובע בפועל את חיינו ועתידנו. המנגנון שביטל באופן רשמי את הפרדת הרשויות – ועדת שרים לענייני חקיקה.

אנחנו לא מגזימים. ועדת השרים דנה בהצעות חוק של הממשלה והכנסת. נכון, יש הגיון בפורום שכזה. פורום שיוודא כי החלטות שמתקבלות ומקודמות עומדות בהסכמים הקואליציוניים ובמסגרת תקציב המדינה. על כך אין לנו טענה. עם זאת, הפוליטיקה הקטנה תפסה כך טרמפ גם על הפוליטיקה הגדולה.

המנגנון היום משועבד לבעלי אינטרס. הצעות חוק טובות שיכולות לשפר את חיינו נופלות משיקולי אגו (מי חתום על החוק), גם אם אין להן עלות או שיקולים פוליטיים.

העניין הוא, שוועדת השרים אינה נמצאת באופן רשמי בהליך החקיקה והדיונים בה נערכים במסלול עוקף כנסת. מה שיוחלט בוועדה – זה מה שיקרה בכנסת. לא נעים לומר, אך הוויכוחים שאתם רואים במהדורות החדשות במליאה – הוכרעו מבעוד מועד. אתם צופים בהצגה, לא בהליך דמוקרטי.

מה אפשר לעשות עם ועדת שרים לענייני חקיקה?

לכל הפחות: שקיפות. אחת הסיבות להחלטות הגרועות היא שאנו לא יודעים מה מתרחש בה. אין לנו מושג מה חילופי הדברים, העמדות המקצועיות ואפילו כיצד מצביעים השרים שמייצגים את המפלגות בהן בחרנו. שרים אלו מתחבאים מאחורי הכלל – ועדת השרים ולא מתנהגים כמנהיגים, אלא כעדר שעירים.

הפרוטוקולים לא מתפרסמים, ההצבעות לא רואות אור יום וגם לא נימוקי הדחייה. לכן אנחנו דורשים, לכל הפחות, לפרסם את ההצבעות, ובמידה והצעה נדחית לנמק מדוע – זוהי זכות הציבור לדעת. זכות הבוחרים לדעת איך מצביעים נבחרי הציבור שלהם.

האפילה הנוכחית מובילה להחלטות שמנוגדות לאינטרס של עם ישראל. בדקו למשל את האנקדוטה הזו על מיקי רוזנטל.

זה מטורף. זה לא פורום התייעצות ממשלתי סגור. זה המקום בו נחתכות החלטות. למעשה זה המקום הכי דמוקרטי במדינה ישראל – והוא מתנהל כמו שוק. בגלל זה אנו כה גאים שבחרתם שנתקרצץ לוועדה.

נקודת אור

בעקבות עבודה מאומצת שלנו ושלכם בעבר ופניות חוזרות ונשנות – ישנן כיום שתי שרות שהחלו לפרסם מיוזמתן את הצבעותיהן: גילה גמליאל ואיילת שקד. ואנחנו נדאג להמשיך לפרגן להן על כך. את הצבעותיהן תוכלו למצוא באתר ועדת שרים פתוחה או באתר המשרד. במקרה או לא – שתיהן שרות ולא שרים. כל שאר השרים, שאוהבים להפחיד בטוויטר על ארגוני הטרור ואיראן – חוששים מלספר לנו איך הצביעו.

חשוב להדגיש- זה לא נושא "שמאלני". איילת שקד אף התבטאה בעבר בנושא והצהירה כי לדעתה שרים צריכים לפרסם את הצבעותיהם. גם בצלאל סמוטריץ' ושלל ח"כים מכל המפלגות. אגב, שר נוסף שהשתכנע מהטיעונים שלנו ונהג לפרסם את הצבעותיו הוא אבי גבאי, שהתפטר מהממשלה לפני כשנה וחצי.

אז איך נפעל?

עיתונות + אקטיביזם. אנו רוצים גם לסקר אותה וגם להנגיש לכם את הוועדה.

אנו מתכננים בתקופת סיקור הצל שני פרסומים בשבוע:

1. מדי סופ"ש נפרסם את סדר היום. נפרסם גם את המסמך הראשוני והמלא של הוועדה ונבליט מספר הצעות. נפנה לח"כים ונשאל אותם עם אילו שרים שוחחו כדי לשכנע שיתמכו בחוק – כדי לבדוק אם הם עשו בכלל את התפקיד שלהם. בנוסף, נפנה למשרד אחד ושר אחד לפחות ונבקש את עמדתו בנושא. סד הזמנים צר: סדר היום מתפרסם לציבור רק ברביעי בלילה/ חמישי בבוקר מה שלא מאפשר זמן תמרון. לכן הפרסום הזה יהיה בסופ"ש – ואם עולה חוק שתרצו להשפיע עליו ולפנות לשרים ולח"כים הרלוונטיים תיאלצו לעשות זאת ממש מהר.

2. מדי יום שני נפרסם את החלטות הוועדה ונדגיש חוקים שנדחו והתקבלו. נפנה לשר אחד לפחות כדי לשים עליו זרקור, ונבקש ממנו לפרסם את הצבעתו. נשאל את דעתו על מספר חוקים שנדחו או התקבלו. אם הוא לא יענה? נבקש שוב בשבוע העוקב. נבדוק אם יש לשר היסטוריה סביב אותו נושא, ניגוד עניינים וכל דרך שתעזור לנו לחשוף את הצבעתו.

3. בנוסף נפרסם כתבות בעלות אופי יותר מגזיני סביב הוועדה, ונחשוב יחד איתכם על דרכים אקטיביסטיות לתקוף את חוסר השקיפות שבה ואת ההחלטות הגרועות שמתקבלות כתוצאה מדי שבוע. כמובן שגם נפרגן, כרגיל, להחלטות הטובות.

רקע: הרכב הוועדה

נכון להיום, בוועדת השרים יושבים 12 שרי ממשלה, כמובן מהקואליציה: יושבת הראש איילת שקד, יריב לוין, משה כחלון, אורי אריאל, דוד אזולואי, גילה גמליאל, מירי רגב, אופיר אקוניס, זאב אלקין, סופה לנדבר, יואב גלנט ואיוב קרא. 12 השרים קובעים אילו חוקים יחיו ואילו ימותו. מוזמן קבוע לוועדה הוא היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף יש יועצי שרים מסוימים ופקידות בכירה שמגיעה גם כן.

האם כולם מגיעים לכל ישיבה? לא.

האם אנחנו יודעים מי נכח בישיבה ספציפית? עדיין לא.

האם חברי הכנסת שהגישו את הצעות החוק יכולים להגיע לוועדה כדי לנמק ולשכנע את השרים בחשיבות הנושא? ממש לא.

הישיבות סגורות לח"כים ולא ניתן להיכנס אליהן. תארו לכם שהכנסת הייתה סוגרת את שעריה בפני שרים?!

יכולים להיכנס רק מוזמנים באישור מיוחד ממזכירות הממשלה. ח"כים ועיתונאים? נשארים בחוץ.

פנינו לח"כים ושאלנו אותם: האם הכנתם את הוועדה לקראת הדיון על הצעת החוק שלכם?

אז כבר השבוע בחרנו כמה כמה הצעות חוק מדגמיות בשבוע החולף ושאלנו את היוזמים שלהן מספר שאלות פשוטות: עם אלו שרים שוחחת כדי שההצעה תזכה לרוב בוועדת השרים לחקיקה? האם השרים שפנו אליהם אכן יתמכו? והאם לדעתך ההצעה תעבור את ועדת השרים?

ראשית, שאלנו את מיקי זוהר על שתי הצעות חוק שלו שהגיעו לשולחן הוועדה: הראשונה נועדה להעלות את הסכום המוקצה לשידורי ספורט בתאגיד השידור הציבורי – ובעצם להתנות את תקציב זה לגחמות הממשלה (על הצעה זו כתבנו בעבר בסקירת הצל של ח"כ זוהר).

הצעה נוספת של ח"כ זוהר נוגעת להסדרת שכר נבחרי הציבור על-ידי קביעה מחדש של שכר הנשיא ומשם – גזירת השכר לשאר הנבחרים באופן הדרגתי. גם על ההצעה הזו כתבנו לאחרונה עם הערותינו ובקשת עזרת הציבור עליה.

כיצד קידם זוהר את שתי ההצעות הללו מול השרים? כך ענה: "שוחחתי עם כולם (חברי הוועדה – ע.ב.) ולהערכתי החוקים בעלי סיכוי טוב. באמת שאינני יודע להעריך מה הם יצביעו בסופו של דבר".

מה קרה בפועל? הדיון בשתי ההצעות נדחו בשבוע – שבועיים.

למה? אין לדעת. זו הזייה.

ח"כ יוסי יונה הגיש הצעת חוק לצמצום הטבות המס לתושב חוזר ולהגברת השקיפות בפני רשויות המס.

מלשכתו של ח"כ יונה נמסר לשאלותינו: "אנחנו לא יודעים מי יתמוך ומקווים לטוב".

בינינו, תשובה כנה. יחד עם זאת – היא תשובה גרועה.

רוב הח"כים מגישים חוקים ופשוט מקווים לטוב. הסיכוי של חוק כזה לעבור הוא קרוב לאפס. זה לא אומר שאי-אפשר להעביר חוקים מהאופוזיציה: איתן כבל לדוגמה העביר חוקים רבים בכנסת זו – אך בשביל לעשות זאת הוא דאג להסכמות מבעוד מועד, ישב עם משרדי הממשלה והשרים ורתם אותם למטרה. ואפילו במקרים אלו – בסוף עדיין מומלץ להתפלל כי בוועדה יחליטו איך שבא להם.

ומה קרה בפועל? הדיון בהצעה נדחה בשלושה חודשים. כלומר הוועדה חיסלה את החוק. (בהמשך נפרסם סטטיסטיקות שמראות שחוק ש'נדחה' רוב סיכוייו להיגנז).

נמשיך. ח"כ משה גפני הגיש הצעת חוק שמנסה להסדיר באופן הדרגתי את העלאת גיל הפרישה, לצד מנגנוני הגנה והכשרה שיאפשרו גם לנשים במקצועות שוחקים לעמוד בהעלאה זו. על ההצעה חתומים ח"כים מכל סיעות הבית. ההצעה נולדה לאחר ששר האוצר סירב והתחמק מעמדה רשמית בנושא. מלשכתו של ח"כ גפני טרם השיבו האם ההצעה קודמה מול ועדת השרים.

ומה קרה בפועל? הדיון נדחה בשלושה שבועות.

וכיצד הצביע השר איוב קרא?

מדי שבוע נשים זרקור על אחד מחברי הוועדה. השבוע פנינו לשר איוב קרא, שר התקשורת מהליכוד, וביקשנו את עמדתו ואת עמדת משרדו בנוגע לסדר היום בוועדה הכה חשובה הזו. דמוקרטיה בסיסית, לא? הרי אם אין עבודת הכנה מוקדמת (ויש כזו בדרך כלל בדרגים המקצועיים) – איך השרים מחליטים למה להצביע? ואם לא נהיה שותפים לדרך – איך נוכל לדעת עם מי לשוחח על ההצעות? הציבור נשאר בחוץ ובעלי האינטרסים הצרים בפנים.

קרא סירב לשתף איתנו פעולה. פנינו ללשכה שלו לשאול כיצד הצביע על ההצעות אך הלשכה סרבו להתייחס. בשבוע הבא נשאל אותו שוב. יסרב? אנחנו חושבים שנתחיל לנחש. יש לכם רעיונות נוספים או דעה על משחק ניחושים? כתבו לעידן.

ומה קרה בתמונה הכוללת?

עברנו הצעה-הצעה מקרב 54 הצעות חוק שהוועדה דנה בהן, למיטב ידיעתנו, בתוך פחות משעתיים. קטלגנו כל הצעה האם היא ממשלתית, אופוזיציוניות או קואליציונית.

הממשלה הניחה 4 הצעות חוק. 3 מהן עברו.

הצעות החוק הפרטיות (מטעם ח"כים):

הקואליציה הניחה 31 הצעות חוק – רק 6 מהן עברו.

האופוזיציה הניחה 19 הצעות חוק  – רק 1 עברה.

איזו? הצעת חוק של יואל חסון מהמחנה הציוני. הצעת חוק המעודדת שיוויון מגדרי בין בני הזוג ומאפשרת לאב לקחת חופשת לידה ארוכה יותר באם נולדו לו תאומים ומעלה. הצעת החוק (שכבר נמצאת בשלב מתקדם ונתייחס לכך בהמשך) עתידה להיכנס לספר החוקים. כל הכבוד לח"כ יואל חסון.

אגב, בבחינת ההצעות של הקואליציה שעברו ועדת שרים – כולן על פניהן (לדעת הכותב) נראות טובות לציבור. תוכלו לראות את ההחלטות כאן. והעובדה שההחלטה כתובה בכתב יד זה אמיתי לגמרי. אין פרוטוקול -זה התוצר של הוועדה. שוק, כבר אמרנו?

אגב פירוט העמודים איננו חילופי הדברים סביב החוק, אלא היכן שמפורט החוק עצמו.

ומה קרה להצעות הקואליציה שנדחו?

כולן 'נדחו' לעוד שבוע עד שלושה מעכשיו. מדוע הממשלה שומרת את הח"כים שלה על אש נמוכה? ככל הנראה כדי להשאיר בידי הח"כים תקווה מסוימת כדי שלא ימרדו. בכל מקרה ננסה להבין זאת יותר לעומק בשבועות הבאים.

באופוזיציה המציאות עגומה יותר. 5 הצעות מתוך ה 19 חוסלו.

בדקנו את חמשת ההצעות שנפלו. לדעת הכותב הפלתן הייתה סבירה בהתחשב שלא באו מהממשלה ולא מתיישבות בקונצנזוס.

תוכלו לראות את ההחלטות על כל החוקים- כאן.

סוף דבר – צל שבוע ראשון

הדמוקרטיה האמיתית נמצאת בוועדה הסגורה הזו. בשבוע הבא צפויות להתקיים הצבעות על כ- 52 הצעות חוק נוספות. זה המקום בו ייגזר דינן של ההצעות – להתקדם בצנרת או להיכחד. כל מה שנראה לאחר מכן במליאה – זו הצגה כדי ש- 120 ח"כים יוכלו להצדיק את שכרם. את התסריט יכתבו שרי הוועדה. בגלל זה נתמקד בה מדי שבוע מעכשיו.

ייעוץ והכוונה: תומר אביטל

עריכה: ערן פיש, ניר בן צבי