המוסד, אשת הקצין, הגנרל הסורי ונשק כימי

זה כ-11 חודשים מוחזק במעצר באוסטריה הגנרל הסורי חאלד אל חלבי (בדרגה מקבילה לתת-אלוף), באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. המוסד גייס את חלבי להיות מרגל בראשית מלחמת האזרחים בסוריה, שפרצה ב-2011.

הוא היה סוכן איכותי, שבשל מעמדו במערכת הביטחון הסורית סיפק פרטים רבי ערך על תוכניות הנשק הכימי והביולוגי של משטר באשר אל-אסד, ועל הנעשה בצמרת הצבא הסורי ובממשלה.

כלי התקשורת באוסטריה וה"ניו יורק טיימס" פרסמו בסוף השבוע פרטים על הפרשה, כשהם מדגישים במיוחד את העובדה שהמוסד גייס אדם שביצע פשעי מלחמה ושנמלט בעזרת המוסד מסוריה. כעת מתפרסם כאן הסיפור המלא.

מה שמצניעים כלי התקשורת הללו היא העובדה שחלבי, כיום בן 62, סיפק מידע לא רק למוסד אלא גם עבד עם שירותי הביון של טורקיה צרפת, אוסטריה ושל עוד כמה מדינות בנאט"ו, כמו גם עם ה-CIA. כלומר, מדובר במבצע של הפעלה משותפת עם גורמי הביון השונים. גם העלות בדמות מאות אלפי הדולרים ששולמו לו בתמורה לשירותיו, נחלקה בידי כמה מארגוני הביון.

חלבי הוא בן  העדה הדרוזית, מאזור סוויידה (ג'בל דרוז) בדרום סוריה, ששוב עלה לאחרונה לכותרות בשל מעשי טבח שביצעו בדואים תומכי המדינה האסלאמית בדרוזים ושישראל נחלצה לעזרתם ומסייעת להם מאז.

הקשר הראשוני של המוסד עם חלבי נוצר במלחמת האזרחים באמצעות קצין אחר בצבא סוריה, שדרגתו היתה נמוכה מזו של חלבי. את גיוסו של אותו קצין, שיכונה מ', יזם המוסד, שיצר קשר עם אשתו, שעבדה במקצוע חופשי והייתה ידועה בסוריה ובעולם הערבי בדעותיה הליברליות.

אנשי צומת, האגף לגיוס סוכנים במוסד, למדו היטב את פרטיה. בין השאר הבינו כי בשל פרסומה הרב היא נוסעת מעת לעת לפגישות ולוועידות באירופה. אנשי המוסד הקימו אתר מיוחד של "חברת השקעות" באחת ממדינות אירופה ו"מנהלי החברה", שהיו בעצמם אנשי מוסד וסייעניהם, העלו פוסטים והפיצו את המידע על עצמם ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ולינקדאין.

בשאר אל אסד, 2018 (צילום: Kremlin.ru / CC BY4.0)

באתר נכתב כי חברת ההשקעות מקווה שהאביב הערבי יביא לשינויים במזרח התיכון ויגביר את העניין בהשקעות זרות בסוריה ובאיזור. במקביל צוין כי חברת ההשקעות מארגנת ימי עיון עבור פוליטיקאים, אנשי תקשורת ואנשי עסקים, כדי לעניינם בהשקעות.

אשתו של מ' הוזמנה לוועידה שהמוסד יזם, עם איש אקדמיה, בלי שזה יידע מי עומד מאחורי החברה העסקית. איש האקדמיה הזמין עוד כמה מחבריו לשאת הרצאות בוועידה, שהתקיימה באחת ממדינות הים התיכון. "אנשי העסקים" צירפו אליהם לוחמות של המוסד שהתחזו כנשותיהם.

ברגע האחרון הוצע לאשתו של מ' לצרף לנסיעה גם את בעלה הקצין. הלה נענה בשמחה, בעיקר משום שחברת ההשקעות המארגנת את האירוע שילמה להם ביד נדיבה את כל הוצאות הנסיעה. הם התארחו במלון פאר, לימוזינה עמדה לרשותם כל הזמן, ובני הזוג הוזמנו לשיט נהרות ולארוחות כיד המלך. במהלך הביקור הורעפו עליהם מתנות ובכלל זה שעון יקר.

באווירה הנעימה והאינטימית הקצין הרשה לעצמו להודות עד כמה הוא אינו מרוצה ממשטרו של אסד, וסיפר כי הוא מתכוון לפרוש בעוד כשנה. הוא גם גילה כי הוא אחראי על רכש של אחת היחידות הגדולות של צבא סוריה, ובכוונתו להקים חברה לייצוא וייבוא.

אנשי המוסד עטו על ההזדמנות והציעו לו לייצג בסוריה את חברת ההשקעות. בתמורה הוא נתבקש לחבר דוחו"ת, שהתבססו בתחילה על מקורות גלויים, ושעבורם זכה לתשלומים נאים ולבונוסים.

כעבור כמה חודשים הקצין ואשתו הוזמנו לביקור נוסף באירופה. אחת המשימות שהוטלו עליו היתה למסור כתובות ומספרי טלפון של אישים בכירים בצבא ובממשלה. זו לא היתה משימת סרק והקצין הבין שאם יתגלה מעשהו, הוא ייתלה. המוסד שילם לו 50 אלף דולר, וכך החל דרדורו. באותו שלב הבין הקצין כי הוא נפל ברשת וגויס על ידי ארגון ביון זר. "מנהל" חברת ההשקעות הכיר לו איש מוסד אחר, שהתחזה לקצין מודיעין במדינה מערבית.

שדה קרב בסוריה, 2016 (צילום:Министерство обороны Российской Федерации, רישיון CC BY 4.0)

ההפעלה של הקצין נמשכה שנים אחדות, שבמהלכן הטמין מכשירי ציתות וצעצועי מודיעין אחרים, במקומות חשובים ואסטרטגיים. ככל שהמצב בסוריה הורע בשל מלחמת האזרחים, אף הוצע לבני הזוג לעזוב בסוריה ולשקמם באחת ממדינות אירופה. אך מסיבות משפחתיות הם סירבו.

לעמת זאת, הקצין סיפר שהוא מכיר גנרל בצבא סוריה, מושל של  העיר ראקה בצפון מזרח המדינה שאליה התקדמו כוחות דאע"ש, וכי הוא חושש לחייו ורוצה לערוק למערב.

אנשי המוסד התלהבו והפכו את הקצין מ' לפלטפורמה. בחילופי המסרים באמצעות מ' התברר כי תמורת הידע שלו על תוכנית הנשק הכימי והביולוגי של סוריה, הגנרל מבקש מאות אלפי דולרים ומקלט מדיני עבורו ועבור אשתו וילדיו, בצרפת שבה יש לו קרובי משפחה.

לאחר בירורים נוספים שערך המוסד ונמשכו שבועות, הוכנה תוכנית מילוט והוקם כוח משימה בינלאומי. המוסד הכניס בסוד המבצע את הביון הטורקי (MIT), ביון החוץ הצרפתי (DGSE) ואת ה-CIA. הגנרל ואשתו הוטסו מסוריה במסוקים בידי יחידה מיוחדת של צבא טורקיה, שאליה התלוו אנשי המוסד. משם הוא הוטס במטוס טורקי צבאי לאיסטנבול ושוכן בווילה בעיר.

לאחר תחקורו בידי הביון הטורקי הוא הוטס במחלקת עסקים בליווי אנשי המוסד לצרפת. שם הוא עבר תחקורים ממושכים נוספים וסיפר להם, כמו לאנשי המוסד וה-CIA,  את כל מה שלטענתו הוא ידע על הנשק הכימי והביולוגי.

המידע הזה עזר לישראל ולמדינות המערב להבין טוב יותר עד כמה רחבה, משוכללת והרת אסון היתה תוכנית הנשק הכימי והביולוגי של המשטר ואמצעי השיגור שלהם – טילים ומטוסים. כלי נשק ששוגרו בידי משטרו של אסד נגד קבוצות מורדים וגרמו למותם של אלפי אזרחים סוריים.

הגנרל ומשפחתו קיבלו תיעוד צרפתי ו"מענק קליטה" של יותר מרבע מיליון יורו. אבל ארגונים סורים ובינלאומיים לזכויות אדם, שחוקרים את פשעי המלחמה של משטר אסד, גילו בשלב מסוים שהגנרל הסורי היה גם מעורב בעינויים במתקן חקירה בעיר ראקה, כלפי נחקרים שהואשמו כי הם מתנגדי משטר ותומכים בכוחות האופוזיציה.

ככל שמלחמת האזרחים החריפה וזרם פליטים שטף את אירופה, החלה צרפת לבחון בקפדנות רבה יותר את מבקשי המקלט. על רקע זה התעורר חשש שמערכת המשפט הצרפתית, בניגוד למערכת המודיעינית, תעצור את חלבי ותעמידו לדין.

לפי כתב האישום שהוגש באוסטריה, המוסד סייע לחלבי להימלט מצרפת והעבירו ב-2015 ברכבת לגבול עם אוסטריה, שם המתינו לו קציני ביון אוסטרים שפעלו בתיאום ובשיתוף פעולה עם המוסד. הביון האוסטרי שכר לחלבי דירה, והמוסד מימן את שכר הדירה.

למרות זאת, רשויות החוק באוסטריה ובארצות-הברית נכנסו גם הם לעובי הפרשה. לפני כשנתיים נעצרו באוסטריה חמישה קציני ביון אוסטרים שסייעו לחלבי והוגשו נגדם כתבי אישום, אף שלטענתם הם פעלו ברשות ובסמכות של הממונים עליהם, שהנחו אותם לשתף פעולה עם המוסד.

המוסד שב ונחלץ לעזרתו של חלבי והמליץ לו לעבור לבודפשט. אך שם, ברוב סכלותו, העלה הגנרל לרשת חברתית צילום שלו על אחד מגשרי הדנובה. החוקרים העצמאיים ורשויות החוק באוסטריה עלו על עקבותיו והביאו למעצרו. כעת הוא ממתין באוסטריה למשפטו. חלבי ועורכי דינו מכחישים את ההאשמות נגדו כי עינה והתעלל בעצירים.

ארגונים לזכויות אדם ורשויות חוק באירופה רואים בכתב האישום האוסטרי נגד הגנרל פריצת דרך חשובה בחקר פשעי המלחמה בסוריה, אך מנגד המקרה ממחיש עד כמה קשה להעמיד לדין אנשי משטר לשעבר סוריים.

שלטונות אוסטריה היו שמחים להיפטר מחלבי ולהעבירו לטריבונל מיוחד שזה זמן רב מדברים על הקמתו בהאג שבהולנד, שבו ישפטו פושעי מלחמה סוריים. אבל הקמת הטריבונל נחסמת על ידי רוסיה, שבה מצא אסד מקלט מאז בריחתו מארצו בדצמבר האחרון.

פרשת חלבי גם מעידה על הצביעות של ממשלות המערב ובכלל זה של ארצות-הברית. מצד אחד, שירותי הביון שלהם מוכנים לקבל מידע ולשלם תמורתו בעין יפה, אף שהם יודעים שמדובר בבכירים החשודים בפשעים קשים. מאידך, ברגע שדעת הקהל או מערכת המשפט נכנסות לפעולה, ממשלות המערב מקבלות רגליים קרות ומשליכים את הסוכן מתחת לגלגלי האוטובוס.

בהסתמך על הפרסומים, יאמר מבחינה זו לזכות המוסד, כי הוא לפחות לא הפגין צביעות ואמות מידה כפולות ומתחסדות וניסה לסייע ככל האפשר לגנרל הסורי שהסכים להיות מרגל בשירות ישראל, על אף שגם במוסד ידעו כי חלבי אינה טלית שכולה תכלת.

זה גם מקרה בוחן מעניין שמציב סוגיה מוסרית: האם צריך לגייס כמרגלים מי שיש להם מידע שיכול להציל חיי אדם, גם כשמדובר בפושעים ואנשים מפוקפקים.