ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אנחנו רגילים לחפור ולהדגיש כמה דברים ציבוריים לא שקופים, אבל יש נושא אחד שהוא סופר מקומם- תקציבי המפלגות. מכל הדברים הכי הזויים שאינם שקופים – זו כנראה ההזייה הגדולה ביותר.
תבינו, מעבר לתקציב לקשר עם הבוחר, אנו מממנים גם את המפלגות עצמן במיליוני שקלים (המפתח הוא בערך כמיליון שקלים עבור כל ח"כ בשנה).
לאן הכסף הזה הולך?
סוד כמוס לחמור ולסוס.
הדוחות הכספיים של המפלגות – חסויים. זה אומר שאנשים כמו נפתלי בנט הוציאו מיליונים מהכיס של כולנו לכל מיני ספקים שאין לנו מושג מי הם. אפילו מבקר המדינה, שמקבל את הדוחות המלאים, לא יודע. והכל ממשיך כסדרו.
לפני מספר שבועות פרסמנו תחקיר בן לא פחות מ- 12 עמודים כדי לענות על השאלה הפשוטה האם ציפי לבני אחראית על חובות קדימה. למה? כי היה עלינו לחפור עמוק כדי להבין מה שדוחות שקופים וברורים היו מגלים לנו בשנייה.
אני יודע שאתם לא מאמינים – איך הם מעזים לשמור בכספת את הדוחות של הגופים הציבוריים ביותר במדינה? דוחות בהם לא מופיעים סודות גרעין אלא, למשל, השכר ששולם לשרית חדד כדי שתשיר לרה"מ "אתה תותח"?
אז ההסבר פשוט– כי המבוקרים קובעים את הכללים. הפוליטיקאים מסרבים לחשוף את ההתקשרויות שלהם עם ספקים ופשוט החריגו את עצמם מחוק השקיפות. יש עתיד והליכוד אפילו נלחמו בבית המשפט ב"הארץ" כדי לא לחשוף את הדוחות המלאים.
איך הם מצליחים? כי התקשורת כלל לא מדברת על הנושא. רק השם "מימון מפלגות" משמש גלולת שינה.
מה החוק כן אומר? שהדוחות מועברים למבקר המדינה והוא יפרסם עיבודים חיוורים. המבקר למשל הלין על 9.6 מיליון שקל שהבית היהודי כתבו תחת 'הוצאות פרסום' ללא פירוט. לאן המיליונים הלכו? אולי מיליון מזה לקמפיינר המקורב משה קלוגהפט כפי שטען עיתון "הארץ"? האמת שקלוגהפט מכחיש. אז מי צודק? אין לדעת. אולי נכסי הליכוד מועברים למקורבים בשוק הכרמל כפי שחשף אבנר הופשטין בגל"צ? אין לדעת.
בעבר פניתי לכל המפלגות וביקשתי את הדוחות. יש עתיד? התעלמו. המחנ"צ? התאיידו (גבאי טוען שבעתיד כן יחשוף). למעשה כלל המפלגות מסתירות את הוצאותיהן להוציא את בל"ד שהעבירו דוחות חלקיים ומרצ. בליכוד אפילו למבקר הפנים לא העבירו את הדוחות!
אני לא רומז שמרבית האנשים במפלגות הם קומבינטורים. ממש לא. אנשים, בכללי, מעדיפים אפילה וחוסר שקיפות כי אז הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. אלא שמדובר בכסף שלנו ואין שום סיבה בעולם שנהיה פראיירים.
השקיפות תשמור עלינו, ולמען האמת גם עליהם, מלעשות שטויות!
(מה עושים כדי שיתוקן)
שחר טל, אחד מתומכי המיזם, פקוד לעבודה והחליט שהוא רוצה לדעת לאן הולכים דמי החבר שהוא משלם (75 שקל). הגיוני, לא?
אלו כספי הציבור הטהורים ביותר – ושקיפות כאן יכולה למנוע שחיתות (ויש כל כך הרבה קומבינות כשהכספים מוסתרים). הוא סיפר לי שביולי לפני שנתיים פנה לשלי יחימוביץ, ששכנעה אותו להתפקד לעבודה, ביקש את תקציב המפלגה ונתקל בהתעלמות. הוא התפקד בכל אופן, עם תחושה לא טובה לגבי הדין וחשבון של מפלגת העבודה כלפיו, החבר, ועדיין מאוד מעוניין לראות על מה הוא משלם כל שנה.הוא נתן לי רעיון – כולנו צריכים לפנות. אני יודע שזה נראה חסר סיכוי – אבל ככה תמיד דברים נראים לפני שהם משתנים, ורשמנו כבר לא מעט הצלחות.
אז מה תעשו? פנו למזכ"ל המפלגה שלכם (דרך אתר המפלגה) ובקשו את דוח ההוצאות (ההתקשרויות עם ספקים) של המפלגה לשנת 2016. הקובץ הזה שכה-ראוי-להיות-פומבי מחכה לכם במחשב שלהם.
המידע הזה שייך לכם.
אז פנו בנימוס במייל למפלגה. תתעדו את הפנייה ותעלו אותה בתגובות/בפייסבוק שלכם. תעדכנו אותנו מה ענו, ונתחיל לעשות שיימינג למפלגות אפילות.
אפשר במקום או במקביל לאיים (ולממש האיום) על הח"כ הפופולארי באותה מפלגה שלא תצביעו לו עד שהדוח יתפרסם. אין במפלגה האהובה עליכם פריימריס? פנו לח"כ החביב עליכם בתוכה, ושתפו אותנו בפנייה. בהצלחה!
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
כל הכבוד לכם, מעניין ומחכים..הכי חשוב מניע לפעולה…