"פגיעה חמורה, קיצונית ובלתי מידתית": דיון ראשון בחוק ההגירה של רוטמן ופוגל

ביום שני האחרון התכנסה ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לדון לראשונה בהצעת חוק יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, אחרי שזו אושרה לקידום בוועדת השרים לחקיקה. בהצעה, שיזמו ח"כ רוטמן וח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), מוצהר כי מטרתה היא: "לקבוע הוראות לעניין כניסה לישראל, הגירה, קבלת מעמד בישראל והתאזרחות, להבטיח מדיניות הגירה שתגן על הזכות הייחודית להגדרה עצמית של העם היהודי במדינת ישראל ותשמור על ריבונותה וביטחונה של מדינת ישראל".

אולם, מתחת לניסוח הרשמי והמכובס, מתגלה בהמשך ההצעה הסיפור האמיתי: סעיף "עליונות החוק" מאפשר לחוק יסוד זה לגבור על חוקי יסוד קיימים – ובראשם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המשמעות: נטרול סמכויות הביקורת השיפוטית והעמקת הפגיעה בזכויות האדם במסווה של שמירה על "הצביון הלאומי". חשוב לציין כי הצעת החוק אושרה בוועדת השרים, כשאחד התנאים לאישורה היה הסרת הסעיף הבעייתי הזה. 

כפי שצוין בחוות הדעת של "האגודה הישראלית לזוגות בינלאומיים": "נדמה שעצם הכללת סעיף עליונות שכזה בהצעת החוק מעידה על רצון מיודע ומכוון להקים משטר הגירה דרקוני, בלתי הוגן, הפוגע בזכויות אדם באופן שיטתי ובלתי מידתי, תוך שלילת כל מנגנון הגנה מישראלים וזרים כאחד. זוהי הצהרת כוונות מדאיגה ופריצת מדרון חלקלק ביחס לחוקי יסוד, וזכויות אדם בפרט".

הצעת החוק כוללת סעיף נוסף לפיו תישלל מחסרי מעמד אחת מהזכויות הבסיסיות ביותר במדינות דמוקרטיות: זכות הגישה לערכאות. על פי נוסח ההצעה: "מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל אינו ראשי לפנות לבית המשפט למתן סעד לעניין כניסה לישראל, ובית המשפט לא יעניק סעד בעניינו אלא אם קבע כי הוא זכאי למעמד בישראל על פי חוק".

בארגון "זולת" התריעו מפני ההשלכות החמורות של הסעיף. "המשמעות של חסימת הגישה לערכאות השיפוטיות היא מניעה בפועל של כל ביקורת שיפוטית על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה בעניין סירוב כניסת זרים לישראל", כתבו. "כך, פליטים שמגיעים לפתחי מדינת ישראל וכניסתם תסורב, לא יוכלו לפנות לבית המשפט לקבלת סעד". בדבריהם ציינו דוגמה לחשיבות ההגנה המשפטית: "כאשר הגיעו לישראל פליטים מאוקראינה, בתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה במרץ 2022, במקרים רבים שבהם כניסתם סורבה, מנע בית המשפט את גירושם".

הדיון בהצעת החוק מרחיקת הלכת בוועדת החוקה התנהל תוך חילופי עקיצות ועימותים בין היו"ר רוטמן לבין חברי הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) ועופר כסיף (חד"ש).

"יש איזושהי התערבות פנימית בלשכה שלי", פנה רוטמן לח"כים, "כשאת מדברת – מתי הפעם הראשונה שתגידי שזה קיצוני, וכשזה עופר – מתי הפעם הראשונה שהוא יגיד פאשיסטי"? על כך השיבה אלהרר: "אתה יודע מה ההתערבות בלשכה שלי? מתי אתה קוטע, ומתי אתה מתעצבן, ומתי אתה יוצא מדעתך כל פעם שמישהו מדבר".

במהלך הדיון נשמעו גם קולות תקיפים מצד גורמים אזרחיים. טלי אהרנטל מארגון "א.ס.ף" (ארגון סיוע לפליטים) התייחסה בחריפות לתמונה המצטיירת מאחורי החקיקה: "אל תתבלבלו – הצעת החוק הזאת היא לא חוק הגירה. אנחנו מדברים על הפיכה משטרית מהדלת האחורית". עוד הוסיפה כי "אנחנו עדים פה לשנים של הסתה נגד הקהילה המוחלשת של פליטים ומבקשי מקלט – וגם נגד אוכלוסיות מוחלשות אחרות – כדי שהממשלה תוכל לרכז כוח בלתי מידתי בידי השלטון". 

גם עו"ד שחר מנדיל, המקדמת מדיניות של פורום ארגוני הפליטים בישראל הזהירה: "חוק היסוד המוצהר הוא שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת. הוא מבקש לפגוע פגיעה חמורה, קיצונית ובלתי-מידתית בכל האוכלוסיות הלא יהודיות וגם באזרחי ישראל". היא הוסיפה: "החוק פוגע במארג חוקי היסוד ומתגבר על הוראות חוק-היסוד כבוד האדם וחירותו, שממנו נובעות רוב זכויות האדם במדינת ישראל".

"הצביון היהודי נפגע מהמעשים האלה של פגיעה בערכים הכי בסיסיים של היהדות", אמר ח"כ לשעבר מוסי רז. "האם המטרה הזו, להבטיח רוב יהודי, היא מטרה שמצדיקה כל אמצעי?"

לנקודה זו התייחס גם "המרכז הרפורמי לדת ומדינה". בחוות דעתם כתבו: "לא זו בלבד שהחוק מאיין זכויות אדם, אלא שהוא עושה שימוש מניפולטיבי בערכים יהודיים לצורך הצדקת דיכוי. במקום חמלה ואחריות מוסרית – נבחרת דרך של הדרה ושלילת זכויות. בשם 'שמירה על יהדותה של המדינה' נחקק חוק שלא רק שאינו מגלם את ערכי היהדות, אלא מבזה אותם ומבצע בהם שימוש מניפולטיבי".

לקראת סיום הדיון, שולה קשת, ילידת דרום תל-אביב וחברת מועצת עיריית תל-אביב, לא הורשתה לדבר בטענה ללוחות זמנים צפופים. כשמחתה על השתקתה, סולקה מהאולם, אך הספיקה לומר: "אתם לא תגרשו אף אחד בשמנו", לפני שהוצאה. לכך רוטמן הגיב: "אני תמיד שמח להעניק (זכות דיבור) לטובת השמאל המתמסכן והמתבכיין שלא נותנים לו לדבר".

תנאי נוסף שהציבה ועדת השרים לחקיקה עם אישור קידומה של הצעת החוק של פוגל הוא שההצעה תמוזג עם הצעת חוק ממשלתית בנושא, אך הדבר לא קרה עדיין. המשמעות היא בין היתר בתהליכי ההכנה והייעוץ המשפטי שעוברת הצעת חוק ממשלתית, שהיא הדוקה ויסודית יותר בהצעות חוק ממשלתיות.