ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
שמעו סיפור. בעת גיבוש תכנית ההתנתקות, ביקש ראש הממשלה דאז אריק שרון משמואל אבואב, שהיה מנכ"ל משרד הבינוי, לסייע בהוצאת התכנית לפועל. שרון גם ביקש ממנו דבר נוסף. שיקשיב לבקשה של אחד ממקורביו. אותו מקורב, אבואב הבין במהרה, רצה לתת חוזים של המדינה במהלך ההתנתקות לחבריו הקבלנים. מאעכרים.
מה עשה אבואב? הסכים (זה ראש הממשלה!) אך זימן את הקבלנים לפגישה. כשהם נכנסו לחדר הם ראו אותו, ולצידו קצרנית שמקלידה כל מילה שנאמרת לפרוטוקול.
הקבלנים, שהבינו שהרבה יותר קשה לסגור דיל מלוכלך במצב כזה, התבלבלו, דיברו והשתתקו, ולבסוף ביקשו ללכת. אבואב חייך ואמר להם "חברים יש מכרזים, אתם יכולים לגשת בכיף. אשמח לתת את כל המידע שתרצו".
המאעכרים לא העזו לסגור קומבינות בידיעה שהכל צפוי להיהפך לפומבי. זה כוחה של שקיפות. וזה רק סיפור אחד מני רבים שמספרים לנו בכירים (אבואב כיום מנכ"ל משרד החינוך). אנחנו פה כדי להפוך את השקיפות לנורמה, ולא להמלצה!
**
הנה הפעילות מתחילת השנה שמתאפשרת רק בזכותכם:
אגב, בעקבות סיקור הצל, אנשים שמקללים אותנו בדרך כלל החלו להחמיא לנו על התחקיר על ציפי לבני ולהיפך. פתאום אנשים שמברכים אותנו על תחקירים על הקואליציה יורדים עלינו על התחקיר על לבני.
אז חשוב לנו להדגיש משהו: נמאס שרבים בציבור מעודדים פוליטיקאים כאילו היו קבוצת כדורגל. תשפטו אותם כמו קוטג'. בדקו כל יום מחדש אם פג תוקפם. בחנו בשיפוטיות מלאה אם שירתו אתכם בתכלס או לא בעיניים טריות. זה מה שאנחנו עושים. רק כך אנחנו מצליחים להביא כתבות מפתיעות.
זה נפלא כי במסע שלנו לשקיפות בלו"ז ובפגישות של נבחרי הציבור, רבים שואלים – מה נעשה אם ח"כים יפרסמו יומנים חסרים/שקריים? ואנו מרגיעים: לאט-לאט, בואו נקבע סטנדרט, וסך הכל אני סומך על הנבחרים. יתגלו שקרים? תהיה ביקורת ציבורית, בניגוד לעכשיו שהם יכולים לעשות מה שבא להם.
מעריכים שהגעתם עד לכאן!
תודה על הגב הנהדר של התומכים הוותיקים. של התומכים השקטים. של כל מי שמאפשר לנו לפעול באופן גלוי ולמען אידאל שכה רבים מנסים שוב ושוב לשים עליהם ציפוי של אינטרסים.
אתם יכולים להיות גאים בכך שהמיזם הזה שייך לכם, וקורה בזכותכם. מוזמנים להמשיך לחזק אותנו דרך השקעה חודשית קבועה- כדאי שנוכל לתכנן קדימה ולהמשיך לצמוח, לשגע את המושחתים ולהביא לכם תקשורת משנה מציאות
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק