"המשרד להגנת הסביבה פוגע בשותפיו": הנתונים חושפים את הפגיעה הצפויה בארגונים 

דוח בנושא תחבורה ציבורית, כנס חדשנות אקלימית בצל המלחמה, אנרגיה מתחדשת ופיתוח תכנית חינוכית ומחקר בנושא "שיקום ושימור של השטחים הפתוחים בחבל תקומה" הם רק חלק מפעולות ארגוני הסביבה בשנה החולפת במימון המשרד להגנת הסביבה.

מאז 2019 וכמעט בכל שנה, המשרד להגנת הסביבה תומך בפעולות השונות של ארגוני הסביבה, דרך קולות קוראים. התקציב מגיע מקרן הניקיון, שם נצברים בין היתר תשלומי קנסות והיטלים של התעשיות השונות. הנהלת הקרן, שמורכבת בין היתר מנציגי ציבור, נציג האוצר ונציגי המשרד להגנת הסביבה, קובעת מדי שנה לאן ינותבו התקציבים ולאיזו מטרה. החלטותיה חלוטות, והכסף "צבוע", כלומר לא ניתן לייעד אותו למטרות אחרות. בינואר השנה, הנהלת הקרן החליטה על תקציב של 11 מיליון שקלים לטובת תמיכה בארגוני הסביבה, דרך המשרד להגנת הסביבה. כמחצית מהסכום יתרות מהשנה שעברה, והשאר הקצאה חדשה. ההחלטה עברה באופן רשמי, ופה אחד. 

אלא שלארגוני הסביבה נודע לאחרונה, שבמשרד בהובלת השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, החליטו לבטל את התמיכות בטענות שונות. בדיון בכנסת שהתנהל השבוע, נציגים מהנהלת הקרן אמרו כי לא קיבלו על כך שום הודעה, או בקשה לנהל דיון על שימוש שונה בתקציב. בינתיים, התקציבים מעוכבים כחצי שנה ולא מגיעים לארגוני הסביבה. התנועה לחופש המידע פנתה למשרד להגנת הסביבה, וביקשה את הפרוטוקלים וסיכומי הדיון של ועדת התמיכות. בקשה דומה הועברה גם ממערכת "שקוף", דרך דוברות המשרד להגנת הסביבה, אולם במשרד בחרו שלא להשיב. 

"המשרד להגנת הסביבה מסרב למסור את הפרוטוקולים וסיכומי הדיון של ועדת התמיכות, ובכך מסתיר מידע ציבורי חיוני לשקיפות", אמר ל"שקוף" עו"ד דן רוזנטל מהתנועה לחופש המידע "ראוי היה שהמשרד יפרסם קול קורא שקוף ויתמוך בארגוני הגנת הסביבה באופן הוגן ושוויוני", ציין. עוד הוסיף כי "דווקא בשנה כה קשה – התמיכות האלה חשובות במיוחד, אך הפיקוח הציבורי והשקיפות קריטיים כדי שלא לאפשר תמיכות כספיות בארגונים פוליטיים ומקורבים – אלא רק בארגוני סביבה שפועלים לטובת כולנו". לדבריו, בתנועה לחופש המידע ימשיכו להאבק ולדרוש את כלל המידע שהמשרד ממשיך להסתיר, "כולל הפרוטוקולים החסרים". לאחר פניית "שקוף", במשרד להגנת הסביבה מסרו לתנועה לחופש המידע כי הדברים בבדיקה.

הפרוטוקולים אמנם לא הגיעו, אולם במשרד להגנת הסביבה שלחו את רשימת התמיכות בשנתיים האחרונות, מאז שסילמן נכנסה לתפקיד. כך למשל, בארגון חיים וסביבה, ארגון הגג של עמותות הסביבה בישראל, קיבלו תקציב של כ-190 אלף שקל בשנת 2024, ובין היתר השתמשו בו להכשרה של לנציגי ציבור ויושבי ראש בוועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות. "לא רק שהסביבה היא כבשת הרש ונמצאת בתחתית התמיכות הממשלתיות (0.1%), ולא שהמשרד לא מקיים החלטה של קרן הניקיון (גוף סטטוטורי), אלא הוא עושה זאת בהפתעה לאחר שבמשך חודשים הבטיח שהוא יוציא את הקול קורא לארגונים", אמר ערן בן ימיני, מנכ"ל חיים וסביבה. 

החברה להגנת הטבע קיבלה כ-400 אלף שקל בשנה החולפת, שבהם השתמשה בין היתר להכשרה בנושא השפעת המלחמה ושיקום הטבע בגולן, הכשרה לעובדי רשויות – שיקום בנגב והכשרת מדריכי חינוך סביבתי תכנית חינוכית "מרחבים אקולוגיים בחצר בית הספר". "לצערנו, המשרד להגנת הסביבה, החליט לבלום את העמדת המשאבים הללו, לפעילות הארגונים, וזאת ללא כל נימוק ענייני", אמר דרור בוימל, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע, בחברה להגנת הטבע. לדבריו, החברה להגנת הטבע היא ארגון גדול שמסוגל לבצע פרויקטים "על אף שגם היא מוציאה לפועל פרויקטים חשובים, בתמיכה זו, של קרן הניקיון", אמר. 

"אבל מה עם ארגונים קטנים יותר, שעושים עבודה נפלאה ואין להם את היכולת הזאת?", שאל. "ארגוני הסביבה, מבצעים פרויקטים מדהימים, לשמירה על הטבע והסביבה, בכל חלקי הארץ, עבור כל האוכלוסיות ולמען מטרות סביבתיות מגוונות. ולכן, זה תמוה מדוע המשרד להגנת הסביבה, פועל נגד ארגוני הסביבה, שהם השותפים הכי טובים שלו, לשמירת הטבע והסביבה בישראל"

עמותת TNS הובילה בשנה האחרונה סדנה להעלאת מודעות לחוסן מערכת המזון, הכשרה למתנדבי מיזם "קונים חקלאות" ומחקר AI לחוסן מערכת המזון בהיקף של כ-375 אלף שקל. "הארגונים האלה בסופו של דבר משפיעים על רווחת החיים שכל אחד ואחת במדינה שלנו, אם זה במרכז או בפריפריה, אם זה בכל האוכלוסיות השונות, בגילים שונים, ואלה דברים אקוטיים מבחינת רווחת החיים, איכות החיים, הבריאות שלנו, היכולת שלנו להמשיך ולהתקיים גם כאן בנושאים של מזון, של מרחב בנוי, של קרקע, מים, חשמל", אמרה ד"ר מיכל ביטרמן, מנכלית ארגון TSN  (The Natural Step). "הקיצוץ שלהם הוא בלתי הגיוני בעליל".

במשרד להגנת הסביבה, בראשות סילמן, סירבו להגיב לפניית "שקוף" בנושא. בחודשים האחרונים עשרות מפניות "שקוף" זוכות להתעלמות גורפת מצד המשרד, ואם נענו, אז לאחר שבועות ארוכים, באופן שמעלה חשש למדיניות מכוונת. הימנעות ממענה עומדת בניגוד לחובת המשרד לפעול במקצועיות מול גופי תקשורת ולספק מידע רלוונטי, ויש בו פגיעה בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת.