הח"כים הזדעזעו מאוזלת היד מול כי"ל – והציעו לייצא את המחדלים

שעה ו-12 דקות לתוך דיון בוועדה לביקורת המדינה ויו"ר הוועדה, מיקי לוי (יש עתיד), נשם נשימה עמוקה ואמר לסובבים אותו בקול מיואש שהמשרד להגנת הסביבה לא מסוגל להתמודד עם הבעיות שמונחות לפניו. 

התגובה של לוי לא היתה חריגה בחדר. לאורך הדיון, שעסק בדוח מבקר המדינה על ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו, חברי הכנסת מהאופוזיציה והקואליציה נאלצו להשתמש במילים קשות מאוד, להזדעזע לא מעט פעמים, לתפוס את הראש באימה ולהפגין תדהמה רבה לנוכח הממצאים הקשים, שעיקרם סכומי עתק שהמדינה, ובין היתר המשרד להגנת הסביבה, לא גבו מתאגיד כיל שבשליטת הטייקון עידן עופר.

על פי הדוח משנת 2023, המשרד לא גבה ולא בחן את האפשרות לגבות בין 90 ל-135 מיליון שקלים על היטל הטמנה של פסולת תעשייתית ממפעלי ים המלח. ומה במשרד אמרו בדיון בתגובה? פיתולים משפטיים בין שלושה דוברים שהדגימו את הסחבת. אב לא רק את זה – בין היתר הם ציינו שהם מצליחים לפקח בצורה מיטבית על המפעלים. הלסת של הנוכחים בחדר נפתחה בתדהמה גם הפעם.  

חלפו יותר משנתיים מאז השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (ליכוד) נכנסה לתפקידה. המשרד שתחת אחריותה מקפל בתוכו סוגיות מדעיות, מתמטיות, הנדסיות, שאלות הקשורות בכימיה וכלכלה, ומעל הכל, סוגיות ערכיות שנוגעות בבריאות האדם והחי.

מאז נכנסה למשרד, וביתר שאת בשנה האחרונה, ניכר כי סילמן עושה מאמצים רבים להתעסק, לפחות ציבורית, בעצמה ובמעמדה, ופחות באיכות החיים של כולנו. רק לאחרונה חשפנו כי במשרד פועלים לבטל את התמיכות בארגוני הסביבה. הסיבה הרשמית היא כלכלית, אלא שזו החלטה ערכית. בתוך ארגוני חברה אזרחית, עמותות הסביבה מסייעות לא אחת לפעולות המשרד, משלימות אותו ומחייבות אותו לפעול לטובת הציבור.

ופה לא מדובר בכסף. כי הרי כי כפי שהציע ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד), שאף יזם את הדיון, ניתן היה להשיג את הכסף בדרכים חלופיות. כך למשל, לפתחה של סילמן עומדת האפשרות לשנות את אופן האכיפה מול התעשיות המזהמות, לקצר הליכים משפטיים פתוחים ולממש, הלכה למעשה, את העיצומים בגין עשרות ואולי אפילו מאות הפרות שהתרחשו בארץ בשנים האחרונות. סילמן גם יכולה למשל להאיץ את הסוגיה המשפטית בהטמנת הפסולת של מפעלי ים המלח. רק כדי לסבר את האוזן, תקציב התמיכות בעמותות בשנת 2024 היה כ-14 מיליון שקל. שבריר מאותם מיליונים שהמשרד יכול היה לגבות.

"אף אחד לא באירוע"

בין הדוברים שהביעו זעזוע עמוק מממצאי הדוח היה גם ח"כ אלי דלל (ליכוד). "אין לי מילים", הוא פתח לנוכח דברי המבקר. "אני המום, נחרד, מזועזע. אני ממש בשוק". ח"כ לוי קטע אותו, נדהם לא פחות. "אני רוצה להגיד משהו על האישיות שלו. הוא איש רגוע, נעים הליכות, אם הוא אומר את זה – קחו אותו ברצינות. מהנדס בהשכלתו, איש ראוי", הבהיר כאומר שיש להתייחס לדבריו ברצינות. 

דלל ציין כי מיליארדים מונחים על הרצפה ולא לוקחים אותם. "עיוורון מוחלט של כל הגורמים", זעק. "זה פשוט כאילו שאף אחד לא באירוע. חוסר משילות ואוזלת יד, כל הדברים האלה נאמרו בדוח".

דלל, איש ליכוד, בוודאי יודע שהמשרד להגנת הסביבה שנמצא בין הגופים שהואשמו בחוסר משילות, הוא תחת ניהולה של חברת מפלגה אחרת, סילמן. הוא גם יודע במה היא עוסקת, את המחדלים והכישלונות של משרדה ובעיקר הסחבת הנוראית שמאפיינת את תקופת שלטונה. וייתכן שזו אחת הסיבות להצעה שלו – להקים גוף חדש.

"יש פה הרבה מאוד גופים, וכשיש הרבה מאוד גופים, לפעמים יש קושי בתכלול של כל הגופים שכל אחד זורק על מישהו אחר", הסביר. הפתרון לדבריו – להקים רשות לנכסי ים המלח. לשיטתו, העלויות של רשות כזו הן בין 5-10 מיליון שקל, "והיא תקדם את העניינים האלה, תוביל אותם ותדאג שכל רשויות המדינה יטפלו בזה – כי לא יכול להיות".

הוא צודק. זה באמת לא יכול להיות. זה לא יכול להיות שבמשך שנים הממשלות תחת נתניהו וזו האחרונה במיוחד, מחלישות את שומרי הסף, מרוקנות מתוכן את משרדי הממשלה, מייתרות את היועצים המשפטיים, והפתרון? להקים גוף אחר. לבד מהעובדה שרשויות יושבות בדרך כלל תחת שר ולא תחת משרד ועלולות לשמש כלי למינויים פוליטיים, מדוע שרשות כזו תצליח במקום שבו עובדי ממשלה, בעלי השכלה, ניסיון בשטח והיכרות עם הגופים, כשלו?

הזעזוע של דלל במקומו, אך לא הפתרון. שומרי הסף המוחלשים טבעו תחת הביורוקרטיה והסחבת והדרג הפוליטי סרח בניהולו. התשובה אינה לקחת מהם סמכויות, אלא לחזק אותם. הפתרון אינו להמציא גוף נוסף, סבוך ופוליטי, אלא להוסיף תקציבים לזה הקיים. אם יש כסף ויש תקנים, משרדי הממשלה זקוקים להם, עובדי המדינה צריכים אותם, המדינה צמאה להם. 

לייצא את הבעיות לא יפתור אותן, אלא בעיקר יפטור את חברי הכנסת מהושטת אצבע מאשימה לקולגות שלהם מהמפלגה, ששוב לא מילאו את תפקידם הציבורי.