האוצר מתייצב לצד קצא"א: "יש צורך להגביל את המידע שיקבל הציבור"

משרד האוצר דחה את 316 ההתנגדויות שהגישו אזרחים, פעילי וארגוני סביבה ורשויות מקומיות להארכת צו החיסיון המקיף על פעילות קצא"א. כעת יועבר הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שתידרש להכריע אם להאריך את תוקף הצו שפג ב-1 ביוני. לטענת הייעוץ המשפטי במשרד האוצר, "יש צורך בכך שלא כל המידע יהיה חשוף למען הדיון הציבורי".

בשנה שעברה ועדת החוץ והביטחון צמצמה את צו החיסיון בנושאים הקשורים לקצא"א כך שמידע חיוני על החברה ועל פעילותה יוכל להגיע לציבור. בנוסף, תוקף צו החיסיון הוארך בזמנו בשנה אחת בלבד ולא בחמש שנים כפי שדרש משרד האוצר.

עוד הוחלט בשנה שעברה כי עובדי רשויות מקומיות ומנהל רשות הטבע והגנים יוכלו להיחשף למידע חסוי כנציגי ציבור לצורך פיקוח, בכפוף ל"התאמה ביטחונית מתאימה". כעת מודים במשרד האוצר כי במהלך השנה האחרונה לא התקבל אישור ביטחוני מתאים וטרם נעשתה ביקורת חיצונית בשל כך. במסמך שפרסם המשרד פורסמו תשובות לטענות השונות שהועלו בהתנגדויות שהוגשו. בתשובה להתנגדות לפיה צו החיסיון מונע דיון ציבורי ראוי, הודו במשרד האוצר כי יש הגבלה של העברת המידע שאכן יכולה להגביל את הדיון הציבורי, אך "הדבר דרוש לעצם תכלית הצו".

על פי נתוני עמותת קשת, בבדיקה האחרונה שנעשתה התגלו 28 אלף פגמים בעובי דופן צינור 42″ המוליך נפט גולמי ממסוף קצא"א בין אילת לאשקלון. מיפוי הפגמים, שנותר חסוי, יוכל להצביע על נקודות כשל אפשריות המסכנות שטחים אלה בדליפה של נפט ולמנוע מבעוד מועד אסונות דוגמת האסון בעין עברונה, תוך דרישה מקדמית מקצא”א להציג תכנית עבודה למזעור סיכוני דליפה. טענה זו עלתה בהתנגדויות השונות שהועלו להארכת הצו, ואילו במשרד האוצר טענו רק כי "הגורם המשנע מחויב לעבודות תחזוקה כמתחייב בחוק".

במענה לטענה כי מנכ"ל החברה לשעבר הצהיר כי אין צורך בצו, טענו במשרד האוצר כי מטרת הצו היא הגנה על האינטרסים של המדינה ולא על החברה עצמה. למרות זאת, המדינה לא השיבה על הטענות לגבי סיבת החיסיון של מידע על נושאים משמעותיים שאינם ביטחוניים שנותרו חסויים. הייעוץ המשפטי של האוצר לא השיב מדוע לא יפורסמו פרטים כמו הכנסות קצא"א, שכר עובדיה ומנהליה, התשלומים שהיא מעבירה לאוצר המדינה, חוזים והתקשרויות שהיא חתומה עליהם, ועוד. בעבר סירבה החברה לבקשת "שקוף" לדעת כמה היא משלמת על יחסי ציבור ושיווק, בטענה כי לאור החיסיון "המידע המבוקש הוא ידיעה סודית".

חברת הנפט היא למעשה חברה שהבעלות עליה ממשלתית ופרטית, והיא פועלת תחת חיסיון מאז שנות החמישים כחברה משותפת לאיראן ולישראל. בצל החיסיון מוגבל רוב המידע שהציבור יכול לדעת על פעילותה, לרבות כמויות וסוגי חומרים מסוכנים שמאוחסנים בסמוך לאילת ולאשקלון, הפעילות העסקית של החברה, והיערכות החברה לטיפול במקרי חירום ובאסונות סביבתיים.

"הרציונל שבחיסיון שחל על קצא"א הישנה אינו קיים עוד ביחס לחברה החדשה", אמר ל"שקוף" יו"ר עמותת שומרי הבית המתנגדת להארכת החיסיון על קצא"א, יוני ספיר. "אין סיבה שלא נקבל מענה להיקף הוצאות קצא"א בנושאים שמופנים נגד האזרחים ונגד ארגוני הסביבה, דוגמת קשרי קהילה, הפקת סרטונים, פרסום, לובינג ויחסי ציבור. בנוסף, אין עוד חברה ממשלתית חסויה דוגמת קצא"א, שחסויה אף מהמוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים. אין סיבה לתת דווקא לחברה המסוכנת והמזהמת קצא"א הקלות בהקשר זה".