ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בערבים האחרונים יש לי נוהל די קבוע: עונה למיילים, יוצא, מצחצח שיניים, מתעמת עם חבר כנסת מיקי זוהר והולך לישון. העימותים עצמם גם מתנהלים בשגרה קבועה: אני מאשים את זוהר בניגודי עניינים, הוא מגיב עניינית עד שנמאס לו, ואז הוא עובר להטחת האשמות שאני שמאלני וכתב החצר של סתיו שפיר. לאחרונה זוהר מאבד עשתונות יותר ויותר. הסיבה: ביקשתי מהציבור לממן כתב במשרה חלקית שיסקר את זוהר מקרוב. כתב לענייני מיקי זוהר.
קצת רקע: בשנה וחצי האחרונות זוהר שימש כיו"ר ועדה חדשה שהוקמה עבורו: "הוועדה המיוחדת לצדק חברתי". ומה עשה זוהר בדיון הראשון? לביתו. פשוטו כמשמעו.
בפתח הדיון אמנם סיפר שהוא עומד לעבור לגור בשכונה, אבל לא טרח לציין שהוא מרוויח באופן ישיר מפיתוח ומהשבחת הנדל"ן שלה. כיצד? אשתו משמשת כבעלים של חברת זוהר – ניהול נכסים והשקעות בע"מ. החברה עוסקת בתיווך נכסים בקריית גת בכלל, ובכרמי גת בפרט. בנוסף – כפי שחשף שוקי שדה – בבעלות אשתו חמישה נכסים נוספים בשכונה. בחודשים הבאים זימן זוהר שני דיונים נוספים בנושא.
לאחר שהתלוננתי עם המשמר החברתי לוועדת האתיקה, זוהר ננזף שהפר את כללי האתיקה. בנוסף, נאסר עליו לקיים דיונים נוספים על השכונה. העונש הקל נומק בטענה שהוא ח"כ חדש ומעד בפעם הראשונה.
אלא ששבוע שעבר גיליתי שהתעלם מההחלטה. את הדיון האחרון של ועדתו ניצל להשתלח בפקידי הממשלה סביב הקמת תחנת כוח באזור מגוריו. אף שמקום הטבעי לסוגיה הוא ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (ובוודאי שלא תחת שרביטו של אדם עם אינטרס מובהק) – זוהר צפצף. (זוהר הגיב כי "הסיכון שתחנת הכוח תביא הוא זהה לכל תושבי קרית גת ושאין קשר ולו הקטן ביותר לנכסיה של רעייתי").
לאחר הדיון, נקברה הוועדה קבורת חמור. אבל חכו עם השמפניות. זה לא שמשום שח"כ זוהר הפסיק לדאוג לעצמו. לא. זה בגלל שמונה לתפקיד יושב ראש ועדת הכנסת.
כן. הקואליציה החליטה שבראש הרגישה בוועדות – יעמוד אדם שהוקלט דורש 150 מיליון ש"ח כתנאי לאישור התקציב בעודו מבהיר: "לא מעניין אותי אף אחד, נטו מיקי זוהר". עזבו הקלטות, זוהר הוכרז כאדם לא אתי לפי ועדת האתיקה של הכנסת.
תבינו, הוא יהיה אחראי מעכשיו על הוועדה בה דנים בחסינותם של חברי כנסת, בת"ש שלהם, בהגבלות על לוביסטים ואפילו בהיכן ידון כל חוק. אני לא יודע כיצד, בחוסר אחריות, נותנים לזוהר לנהל את מרכז העצבים של המדינה. ואני לא סומך עליו.
אמנם "מאה ימים של שקיפות" הוא כלי תקשורת זעיר, אך החלטתי למנות כתב-צל במיוחד לזוהר. כבר הוכחנו שאנו יכולים לעסוק שוב ושוב בסוגיות מהותיות שהתקשורת המסורתית מזניחה – אם זה מאינטרסים ואם זה משיקולי רייטינג פשוטים. בשביל אותם תחומים לא-מסוקרים נולדה התקשורת העצמאית, ובהמשך השנה אני מקווה להרים כבר כלי תקשורת שלם שיתמקד בכל אותם תחומים קריטיים ולא סקסיים.
אבל בנוגע לזוהר אסור לחכות.
אז החלטנו לעקוב אחרי כל דיון שהוא מנהל, ועל כל מילה שתיאמר בוועדה – כדי לדווח לכם על כל חריגה מהנורמה. המטרה: לדווח לכם על התנהלותו – באופן שוטף ובסיכום שבועי.
ביקשנו מהציבור מימון לכך, ואנשים מופלאים פתחו את הכיס. תרמו בימים האחרונים אלפי שקלים שיממנו את החודשים הקרובים. לתפקיד חסר התקדים, כתב הצל של מיקי זוהר, מינינו את עידן בנימין, פעיל פרלמנטרי עצמאי, שיקבל כ-2,000 שקל בחודש עבור נוכחות בדיוני ועדת הכנסת, סריקת הפרוטוקולים, הצעות החוק של זוהר, השאילתות שיגיש וכל דבר מדיד שיעשה חבר הכנסת בחודשים הקרובים.
התחלנו השבוע, והאמת? כבר בדיון הראשון ראיתי שזה "עובד". עצם הנוכחות שלנו לנגד עיניו גם בדיונים "משמימים" הובילה את זוהר להתנהג בענייניות יתר.
על גבי מרקעי הטלוויזיה – איפה שזוהר מנסה לקושש קולות לפריימריס – הוא ממשיך לאיים עלי בתביעת דיבה, ולכנות אותי "שמאל קיצוני ואנרכיסטי" (אף שתחקרנו את השמאל יותר מרוב כלי התקשורת). אבל זה רק הוביל לתמיכה מקיפה משמאל ומימין ולתוצר המיוחד: כתב צל למיקי זוהר.
ובינינו? הפרויקט הזה עשה לי תיאבון ל-120 כתבי צל.
בשביל עדכונים מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק, ובמיוחד אחרי הכתב עידן בנימין.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
2 תגובות