ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

נטו זוהר- שבוע ראשון. מה עשה מיקי זוהר בוועדה, במליאה ובחקיקה?

ח"כ מיקי מפגין ממלכתיות במליאה, אך התנהלות ועדת הכנסת שהוא עומד בראשה טעונה שיפור. וגם: כמה פעמים טס זוהר לחו"ל ובאילו חוקים השקיע את מרב מאמציו? • סיקור צל

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:


תזכורת: בזמן הקרוב, בזכות תמיכתם, נסקור מקרוב את עבודתו של ח"כ זוהר במליאה ובוועדת הכנסת. לצד הסקירה, מדי שבוע נוסיף מידע מכל הזוויות על עבודתו הפרלמנטרית. למה זוהר? מכיוון שבוועדה הקודמת שניהל, שהוקמה לכבודו, התנהל זוהר בניגוד עניינים מביש פעם אחר פעם.
רוב הפרטים שנפרסם כאן חשופים באתר הכנסת ואתם גם מוזמנים לנתח אותם בעצמכם, וכל מידע על כל ח"כ אחר שתחפצו (עידן ישמח לסייע בהכוונה). מעבר לניתוחים, עידן ואני (תומר) נביא פרטים נוספים מהשטח בשבועות הקרובים. תמשיכו לעקוב!

מה קרה השבוע? לאחר שזוהר תקף בטוויטר את ההחלטה למנות לו כתב צל לעבודתו הפרלמנטארי – יצאנו לדרך.

שקיפות בוועדה:

השבוע התקיימו שני דיונים בוועדת הכנסת בניהול מיקי זוהר. לפני הדיונים לא פורסם ולו מסמך רקע אחד – דבר שלא נהוג, ומקשה על הציבור, ח"כים באופוזיציה וכל מי שאיננו "שותף סוד" להבין את מהותם ולהחליט אם כלל להגיע ולהשתתף בהם..
בדיון הראשון בוועדת הכנסת (זה שמה- ועדת הכנסת. אל תתבלבלו עם ועדות הכנסת השונות) עלתה מחלוקת סביב איפה ידונו בסוגיית 'מינוי ייצוגי משפטי לקטין' (ועדת הכנסת היא זו שמכריעה במקרה של בקשות סותרות). ח"כ יפעת שאשא ביטון מסיעת "כולנו" מבקשת למשוך את ההצעה לוועדה בראשותה, הועדה לשלום הילד. טענתה היא כי ועדת חוק חוקה ומשפט עמוסה. מהצד השני ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) טוענת כי מדובר בשיבוש עבודת הכנסת. מיכאלי מנמקת זאת בכך שמצטבר ידע בתוך הוועדה ובתוך הנהלתה, ולוועדה לזכויות הילד אין את הכלים האלו.
זוהר מתלבט ומחליט שלא להחליט ואומר: "אני רוצה לדבר עם ניסן סלומיאנסקי, יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט". דחיית ההחלטה מעידה על כך שזוהר, ככל הנראה מבין את טענת מיכאלי, מצד שני הוא אינו מעוניין לתקוע את החוק בוועדה עמוסה.
סוגיה שניה שנמצאת שנויה במחלוקת היא הצעת חוק הנוגעת לעבודה בשבת. בהצעה זו נאסר על מעסיק לחייב עובד לעבוד בשבת באם הצהיר שאינו מעוניין לעבוד ביום זה. ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), שיזמה את החוק, ביקשה להעביר את ההצעה לוועדה אחרת מאחר שזו מעוכבת בוועדת העבודה והרווחה מעל לשנה.
זוהר רצה להעביר את החוק לוועדת הכספים. מדוע? יו"ר ועדת הכספים הוא משה גפני, מיהדות התורה. הצעה בנושא שבת תעבור שם בקלילות. ח"כ רועי פולקמן מסרב, ומבקש להעביר את הדיון לוועדת הכלכלה בשל חשש מפגיעה מידית בעסקים הקטנים (ופולקמן הוא חבר ועדת הכלכלה). זוהר מתעקש להעביר את החוק לוועדת הכספים, מביא זאת להצבעה ומאשר. גפני ידון בחוק.
ביום שלישי בערב גילינו שלמחרת יערך דיון נוסף: נקודה שחורה בתחום נגישות הוועדה לציבור ושקיפותה. בדיון עלו שני נושאים, אחד טכני ונוגע להגשת התקציב והשני מהותי- הקמת ועדה חדשה לצמצום הפערים של האוכלוסייה הערבית בישראל, בראשות חבר הכנסת אחמד טיבי.
למרות הזמן הקצר, זוהר מנהל את הישיבה באופן שקול. הוא מקשיב ומתייחס להערות חברי הכנסת ופונה ליעוץ המשפטי או למזכירת הכנסת במידה ועולה אי הבנה או שאינו בטוח במשהו. לדוגמה, "האם צריך להצביע על כך?" או "האם צריך להקריא (את ההצעה)"?
אך הבעיה המרכזית לא עולה על השולחן. מוקמת ועדה חדשה בכנסת, ללא דיון מעמיק. תבינו, ועדות הן הכלי המרכזי של הכנסת לפיקוח וקידום סוגיות. רק בכנסת הנוכחית מתייחסים בכזו קלילות להקמת ועדות וביטולן.
במקרה הנוכחי תחת שרביטו של זוהר לא שוחחו על סמכויותיה, יעדיה וסוגיות חקיקה שצריך להעביר אל הוועדה החדשה. כל מה שעשה זוהר היה להקריא את שמות חברי הוועדה החדשה, ותוך דקה וחצי (תרתי משמע) הקימו ועדה בראשות אחמד טיבי- "הועדה לתעסוקת ערבים ושיוויון חברתי". נושא אמנם חשוב אך ההחלטה התקבלה ללא דיון כלל.

בקצרה: זוהר השבוע התנהל באופן שקול יחסית. הוא דאג להביא מגוון שיקולים לדיון; פוליטיים, מעשיים ועניינים. בנושאים שהתגלתה לגביהם מחלוקת בחר זוהר פעם אחת לא להצביע ולהתייעץ מחוץ לוועדה ואילו בפעם השנייה קיבל את ההחלטה הפוליטית שתקדם מהר חוק שבעיקרו מיטיב עם האזרחים, תוך אפס אמירות פופוליסטיות.
מכיוון שלא ראינו התנהלות כזו בעבר כאשר ניהל את הוועדה לצדק חלוקתי, נראה כי זוהר בוחר בדרך הזו כי הוא יודע שהציבור בוחן אותו, ושעידן נוכח בכל הדיונים.

מה עלה בגורל הוועדה לצדק חלוקתי?

בשבוע שעבר פתח זוהר את ועדת הכנסת בראשותו בניסיון לסגור את הועדה לצדק חלוקתי. לאחר שהתנהל דיון קצר בנושא, וח"כ יואל חסון ביקש דווקא להשאיר את הועדה על כנה, גילה זוהר כי אין לו רוב להצבעה לסגירתה. להיכשל בישיבה הראשונה, לא בא בחשבון. זוהר החל למשוך זמן ושאל את הנוכחים בחדר מה שלומם.
יואל חסון, החל לספר על תחפושת הפי.ג'י של בנו ועל כך שהתחפושות בארץ יקרות והיה צריך להזמין מחו"ל. זוהר שאל אם הוא מרוצה מבחירתו ליו"ר ועדת הכנסת, חסון גמגם קלות וזוהר עצר את הפרוטוקול ויצא להפסקה.
לבסוף נדחתה ההצבעה על סגירת הוועדה לצדק חלוקתי, אבל מצאו זמן לאחר מכן להשלים את המלאכה ולסגור את הוועדה של זוהר.

סיכום מליאה

לא התקיימו אירועים חריגים במליאה. זוהר אפילו לא נשא שם דברים השבוע. בפעמים היחידות בהן עלה לפודיום- הודיע באופן פורמאלי על החלטות ועדת הכנסת.

עובדות על חבר הכנסת זוהר שלא הכרתם:

(פינה מתחלפת מדי שבוע)
נסיעות לחו"ל-  חברי כנסת זוכים לתשומת לב ומעמד רם בעיני הציבור בארץ ובחו"ל. כתוצאה מכך, הם מקבלים הזמנות לביקורים בחו"ל, שם לא אחת רבה ההנאה על העבודה. רוב הביקורים הללו ממומנים על ידי גורמים זרים: מדינות, חברות מסחריות ועמותות. כך לדוגמא, רוב הטיסות לחו"ל של ח"כים בכנסת העשרים, מומנו על ידי גורמים לא ממשלתיים – ואין שקיפות לגבי מה קורה באותן משלחות.
חמור מכך, חלק מחברי הכנסת מוותרים פעמים רבות על עבודתם במליאת הכנסת (עליה הם מקבלים שכר) וטסים לחו"ל על חשבון ימי מליאה. מתוך תפיסה כי עבודתו של ח"כ הינה בכנסת, איננו רואים באופן חיובי ריבוי טיסות לחו"ל למעט השתתפות במשלחות מטעם הממשלה או הכנסת בתנאי שהם לא על חשבון עבודתם הפרלמנטארית וימי מליאה. בקרוב נפרסם בדיקה לגבי היעדרויות על חשבון ימי מליאה (ואגב הנה ציוץ טרי על טיסותיה של סתיו שפיר).
ועכשיו, הרימו גבה, מיקי זוהר לא טס לחו"ל כלל כחבר כנסת. אפילו לא פעם אחת. דבר נדיר ומעניין.
הצעות חוק פרטיות: חברי כנסת מגישים הצעות חוק פרטיות רבות. נכון לכתיבת שורות אלו הוגשו יותר מ 5,100 הצעות כאלו בכנסת הנוכחית! 43 הצעות חוק בממוצע לח"כ. מתוך כלל ההצעות הפרטיות, התקבלו כחוקים 156 הצעות בלבד. כלומר, 3% בלבד מכלל ההצעות החוק הפרטיות מתקבלות.
זוהר יזם והוביל (כיוזם ראשון), 40 הצעות חוק פרטיות מתוכם 2 התקבלו כחקיקה. כלומר 5% מהצעותיו התקבלו, נתון שהוא קצת מעל הממוצע. אף אחת מהצעות החוק לא נדונה בוועדה לצדק חלוקתי, הוועדה בה כיהן כיו"ר. ככלל, הועדה לצדק חלוקתי לא דנה בשום הצעת חוק.
אחד החוקים שזוהר העביר, העניק הקלה רגולטורית בתחום התקשורת. החוק אפשר לתחנות הרדיו לדחוף פרסומות רבות יותר בשעות שיא ההאזנה על חשבון שעות השפל. החוק כמובן הטיב עם ערוצי רדיו מסחריים ולא עם הצרכן. חוק זה קודם על פי פרסום בדה מרקר של נתי טוקר על ידי דוד בן בסט, איש בעל השפעה פוליטית רבה שמראיין ח"כים בתכניתו ובעל תחנת הרדיו רדיוס ולב המדינה. שימו לב שחוק בעייתי זה- הוא מהבודדים שזוהר דחף עד הסוף.
הצעתו השנייה שעברה מבורכת:  פיקוח על עמלות הפצה של סוכני הביטוח. החוק מנתק את הקשר בין עמלות סוכן הביטוח לעמלות שישלם המבוטח לקופת הגמל. אמנם החוק הוגש עם חברי האופוזיציה, מה שעשוי להעיד כי נולד באופוזיציה. עם זאת, מאחר והחוק חיובי, בהחלט נעניק לזוהר את הקרדיט.

תגובות: השבוע ביקשנו מהדוברת של זוהר תגובות בנושא הטיסות המעטות, הקמת הוועדה החפוזה ועל העובדה שהצליח לקדם רק שני חוקים:

  • לגבי הטיסות: ח"כ זוהר החליט שלא לנסוע על חשבון הכנסת או על חשבון תורמים מחו"ל באופן מודע. הוא מעולם לא נסע על חשבון אחרים אלא תמיד על חשבונו.
  • לגבי ההחלטה החפוזה: הדיון אכן התקיים ביום רביעי האחרון והוועדה אכן הוקמה בראשותו של טיבי.
  • לגבי החוקים: נכון להיום אושרו שני חוקים ובע"ה יאושרו עוד רבים. בימים אלו ח"כ זוהר במשא ומתן לגבי מספר חוקים שיעברו בקרוב ויטיבו עם הציבור.

בשבוע הבא נספר לכם כיצד מצביע זוהר על חוקי שקיפות, הוצאותיו בסעיף "הקשר עם הבוחר" וכמובן על עבודתו הרציפה במשכן הכנסת.

עריכה והגהה: יונת ריין ספיר ותומר אביטל
גרפיקה: אסף אלעזרי המשובח שמסייע לנו בהתראות קצרות ועם תוצאות מצוינות
סיוע והכוונה: תומר אביטל וניר בן צבי

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק