"בעלי האינטרס מעדיפים לא לשלם": הקרב על מיסוי המיליארדרים מגיע לקו הסיום

שלושה חודשים אחרי פרסום המלצות הצוות לבחינת סוגיית הרווחים הלא-מחולקים, בוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה), נמצאים במרוץ נגד הזמן, ונגד הלוביסטים, על מנת להעביר את הצעת החוק הממשלתית בנושא עד סוף החודש – סיום השנה הקלנדרית. בדיונים בוועדה בנושא ניתן היה לראות כיצד מייצגי המגזר העסקי משמיעים את קולם הרם, בעוד מייצגי האינטרס הציבורי היו מעטים.  

מדובר בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), העוסקת ברווחים הלא-מחולקים. במהלך השבוע האחרון התקיימו ארבעה דיוני הכנה לקריאה שנייה ושלישית, כאשר השבוע מתוכנן להתקיים דיון נוסף, ויש להניח שקצב זה יישמר עד ההצבעה שתיערך לפני סיום החודש, על מנת שההצעה תיכנס לתוקף ותחול על שנת המס הבאה.

הרווחים הלא-מחולקים, המכונים גם הרווחים הכלואים, הם כספים שחברה הרוויחה, ובמקום לחלקם כדיבידנדים לבעלי המניות ולהוריד מהם מסים, הם משמשים את בעלי החברה להשקעות על מנת להגדיל את פעילות החברה. אנשי האוצר עד היום העלימו עין מהנושא, ויתרו למשך תקופה על מס הדיבידנד, כיוון שהאמינו שהדחייה יוצרת תמריץ מיסויי לחברה לבצע השקעות שיעודדו צמיחה כלכלית ויביאו לגידול הפעילות במשק.

אולם, כתוצאה מכך, חלק מהחברות בחרו להשקיע את אותם רווחים שלא חולקו לבעלי המניות ולכן לא הוטלו עליהם מסים, בהשקעות פסיביות שאינן דורשות לרוב מעורבות ישירה כמו בשוק ההון והנדל"ן. כתוצאה מכך, הרווחים הלא מחולקים בחברות אלה כמעט שאינם משמשים להגדלת הפעילות העסקית. נוסף לכך, המס על הדיבידנד שהיה אמור להידחות באופן זמני, לעתים נדחה באופן קבוע כי בעלי החברות לא מיהרו לחלק אותם בשל המיסוי עליהם. לפי הצוות שבחן את הסוגיה, זה הוביל לאובדן הכנסות המדינה של מיליארדי שקלים בשנה.

תוצאות אלו, ש"אינן עולות בקנה אחד עם כוונת מנגנון המיסוי", כך בדברי ההסבר להצעה, הביאו את משרד האוצר להבין כי זה הזמן לעצור את תמריצי המדינה בנוגע למיסוי רווחים אלה, ולבחון תיקונים הנוגעים לכך.

"המאיון העליון פועל על פי החוק, אבל למעשה הוא משתמש במנגנון המיסוי לא למטרה שלשמה נועד, ובעצם דוחה עד אינסוף את תשלום המס", אומר ל"שקוף" אופיר פאר, לוביסט ציבורי ב"לובי 99", שנכח בדיונים. "הפרקטיקה הזו היא חוקית לחלוטין, אבל הצעת החוק באה בדיוק לעודד את בעלי החברות למשוך את הרווחים אליהם לכיס הפרטי ולשלם את המס".

"מה שהאוצר עושה פה הוא מיישר חזרה את הדברים ומבטל יתרון מיסויי שהמאיון העליון הצליח לנצל לטובתו, ומחזיר חזרה את השקילות המיסויית למערכת המס הישראלית", מסביר פאר. "כמות מאוד קטנה של האנשים העשירים ביותר במשק מחזיקים בנתח מאוד גדול מהרווחים המחולקים שעליהם יחול המס הזה. אין שום סיבה לתת פרס לאנשים שבחרו לא לחלק מיסים".

הצוות של משרד האוצר, בראשות המנכ"ל עו"ד שלומי הייזלר, נציגי לשכתו, רשות המסים, אגף הכלכלן הראשי, אגף תקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר, מעריך את פוטנציאל הגבייה משורת התיקונים המוצעים בכ-5 מיליארד ש"ח בכל שנה. כספים אלו, מדגישים במשרד שוב ושוב, מגיעים בעיקר מהשכבות החזקות ביותר בחברה, כש-99% מהסכום מגיע מעשירון ההכנסה העליון. 

לוביסטים מסביב לשולחן

התזמון להצעה אינו מקרי – המלחמה עולה כסף והרבה. באוצר מנסים למצוא פתרונות יצירתיים להגדיל את הכנסות המדינה, והצעה זו היא עוד אחת ממגוון פתרונות שעליהם עמלים באוצר. כך למשל, בימים אלה בוועדת הכספים גם דנים בהצעות חוק העוסקות בהקפאת שכר עובדי ציבור ברשויות השלטון וברשויות המקומיות, העלאת דמי הביטוח הלאומי ותיקוני חקיקה נוספים, שמטרתם לסייע להשגת יעדי תקציב המדינה.

פאר, שהארגון בו הוא חבר מייצג ומקדם את האינטרס הכלכלי-חברתי של הציבור, מספר בשיחה עם "שקוף" על חשיבות הצעת החוק ועל הניסיונות של המגזר העסקי לשנות את המתווה שלה.

"אנחנו הגוף היחיד, למעט משרד האוצר, הממשלה וחברי הכנסת, שמייצג את הציבור הרחב ומגיע לשולחן הדיונים", אמר פאר. "סביב השולחן יושבים הלוביסטים, שכל אחד מהם מייצג קבוצת אינטרס שנהנית מהמשך המצב הקיים. אנחנו בעצם הגוף היחיד שמגיע לשולחן ומדבר בעד האינטרס של האזרח הקטן".

בין אותן קבוצות אינטרס שפאר דיבר עליהן ניתן היה למצוא סביב שולחן הדיונים את התאחדות בוני הארץ, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, לשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס ועוד.

"הם תוקפים באופן דמגוגי ולא כל כך נאמן למציאות את הפתרון של רשות המסים, משרד האוצר ואגף תקציבים", מוסיף פאר. "מציגים טענות שונות איך זה יפגע במשק ויסיט השקעות לחו"ל, אנשים יעזבו את הארץ. כמובן שכל בעלי החברות ובעלי האינטרס מעדיפים לא לשלם מס, ולכן הם באים ותוקפים את הצעת החוק באופן מאוד אגרסיבי".

פאר חושש שבאוצר יבואו לקראת המגזר העסקי, עימם הם יושבים, כמו שאמר נציג האוצר באחד הדיונים, לצורך הגעה להבנות. וכחלק מאותן הבנות יוסיפו סעיפים שיקלו על החברות להתחמק מתשלום המס, כפי שנעשה ב-2017, לדבריו "זה לתת להם מתנה שאין סיבה לתת".

ב-2017 בוצע תיקון שנגע למיסוי הרווחים הלא-מחולקים שנשמרו בחברות במסגרת חוק ההסדרים, ונועד לעודד חלוקת דיבידנדים תוך "מבצע חד פעמי" של המדינה לחלוקה. במסגרת התיקון, ניתן תמריץ לחברות לחלק רווחים לא מחולקים בצורת דיבידנדים, עם מס מופחת בגובה 25% במקום כ-33%. במגזר העסקי קיוו שיהיה מבצע נוסף כזה, כך שהם לא מיהרו לחלק דיבידנדים, כפי שעולה ממסמך הצוות שבחן את הסוגיה. הבעיה בפתרונות מסוג זה היא שהוא מהווה פלסטר – פתרון לטווח קצר. המדינה אמנם קיבלה באופן מיידי ומהיר הכנסות גבוהות מהמסים על החלוקה ולא נדרשה להיקלע לעימות עם המגזר העסקי ששמח על התנאים המשופרים שקיבל, אך כעת, כששוב נדרשים לנושא, על מנת ליצור פתרון לטווח הארוך – במגזר העסקי נעמדים על הרגליים האחוריות ומצפים שוב להטבות או מבצעים דומים.

"אנחנו נוודא שלא הולך להיות שוב מבצע", אומר פאר, "זה הדבר הקריטי ביותר, נוודא שלא שותלים כל מיני זרעים שיפתחו את פרצת המס הבאה".

מה הכוונה?

"אנחנו מחפשים את הפרצות שינסו להכניס לתוך החקיקה הזו. אחת הפרצות שאנחנו שמים לב שהלוביסטים דוחפים אליה מאוד חזק זה כל מיני החרגות של השקעות מסוימות בנדל"ן. לדוגמה, אם עסק לוקח את הרווחים שלו ולא מחלק אותם וקונה איתם נדל"ן, אז שזה לא ייחשב לצורך חישוב המס ואז יסיטו את כל ההשקעות לכיוון הנדל"ן המניב. זה יוביל לעלייה במחירי הנדל"ן באופן רוחבי, ועשוי להתגלגל גם למחירי הדירות".

לדברי פאר אין הטייה פוליטית מסוימת להצעה. "חברי הוועדה מהקואליציה וגם מהאופוזיציה מבינים למה צריך להביא כסף, הם מבינים למה חלק לפחות מהצעדים שהאוצר רוצה הם חיוביים. הלוביסטים מפעילים לחץ גם על האופוזיציה וגם על הקואליציה באותו אופן, אין פה סוגיה מפלגתית בנושא הזה".

"זאת אומרת, בסוף 99% מהציבור שירוויחו מהחקיקה הזאת זה גם אזרחים שהצביעו לקואליציה וגם אזרחים שהצביעו לאופוזיציה. הלחץ שהלוביסטים מפעילים על חברי הכנסת הוא באופן שווה ועם אותם טיעונים".

אחת הטענות שעלו בדיונים היא שחברות יוציאו כספים מהארץ.

"זו טענה שהיא חסרת בסיס ולא רלוונטית. היום הכספים האלה מושקעים בנכסים פיננסיים, בשוק ההון הישראלי וחלקם בשוק ההון בחו"ל. איפה כל אחד משקיע, זו בסוף ההחלטה של החברות והיא לא תלויה בהאם החברה שילמה מס מראש או לא שילמה מס מראש. לכן הטענה הזאת שזה יגרום להסטת כספים החוצה, היא טענה שהיא ריקה מתוכן".