מחטפי המלחמה של המשטרה: תקבל גישה חופשית למאגר הביומטרי

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מבקש להאריך תוקף של הוראת שעה מה-9 באוקטובר אשתקד, יומיים לאחר פרוץ המלחמה, שנועדה להקל על כוחות הביטחון ואנשי זק״א לזהות את מאות הגופות שפונו ממוקדי הטבח בעוטף ולנסות לאתר מאות אזרחים שהוגדרו נעדרים. ההוראה אפשרה למשטרה ולכוחות הביטחון גישה חופשית למאגרים הביומטרים של רשות האוכלוסין, הכוללים טביעות אצבעות, תמונות ואמצעי זיהוי דיגיטליים ואחרים. בדברי ההסבר נכתב כי התמונות והאמצעים הביומטריים יועברו וישמרו ״גם אם לא ניתנה הסכמה של תושב לכך״. 

מלבד הגישה למאגרי המידע הביומטריים, אשר כבר בימים הראשונים של המלחמה עוררה התנגדות בקרב ארגונים ופעילים בתחום הפרטיות, הוראת השעה גם קובעת כי בסמכותו של שוטר לדרוש מכל אדם ידיעות ומסמכים לשם אימות או בירור זהותו של אדם, לצד העברת תמונת תווי פנים מרשות האוכלוסין למשטרה. 

מאז ה-9 באוקטובר 2023 תוקף ההוראה הוארך מידי מספר חודשים, כאשר ההצדקה המרכזית לכך, על פי נוסח הוראת השעה, היא לאפשר העברת מידע לצורך ״זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה״. זאת למרות שמומחים וארגונים התנגדו בתוקף וטענו שאין שחר לסיבות בגינן ביקשה הממשלה את הפגיעה בזכויות האזרחים לפרטיות  – זיהוי הנעדרים או הגופות, שכן כעבור זמן כה ממושך תהליך הריקבון שעוברות הגופות לא מותיר כל זכר לטביעות אצבעות או דמיון במראה הפנים שאמצעי זיהוי פנים ואמצעים ביומטריים יכולים לאמת. 

כעת, משתוקפו עומד לפקוע פעם נוספת, ב-7 בנובמבר הקרוב (יום חמישי), אחרי למעלה משנה – מבקש השר לביטחון פנים להשתמש בסמכות שניתנה לו בהוראת השעה המקורית ולאפשר את הסמכויות המופרזות והגישה הטוטאלית למאגרי המידע של אזרחי ישראל למשך שנה שלמה נוספת. התירוץ: התגברות הלחימה בחזית הצפונית. 

המשמעות היא שהמשטרה וכוחות הביטחון יוכלו לקבל מידע אישי ומפורט על כל אזרח לפי בקשתם, כולל תמונות, טביעות אצבע טביעות כף יד ואמצעי זיהוי נוספים. זאת ״לצורך אימות או בירור זהותו של אדם״ על ידי משטרת ישראל ״לפי בקשתה״, לשון ההוראה.

הארכת הוראת ״הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים אינו מאפשר העברת מידע ביומטרי לכוחות הביטחון ולמשטרה״, פורסמה להערות הציבור באתר החקיקה הממשלתי בשבוע שעבר, לזמן הפצה מקוצר של שלושה ימים בלבד. מבדיקת ״המקום הכי חם״ את הליך החקיקה, ההסתייגויות אליו ודברי ההסבר להארכת הצו עולה חשש כבד כי הארכת החוק בשנה שלמה נוספת, לא רק שאינה נחוצה אלא תביא לפגיעה בפרטיות של מיליוני אזרחים.

עו״ד גור בליי, יועמ״ש ועדת חוק חוקה ומשפט, בה נדונה הוראת השעה לפני שאושרה, הביע חשש שמא היא תיצור נגזרות משמעותיות של המאגר הביומטרי הכפופות רק לחובת סודיות ולא להסדרים ולנהלים המחמירים של המאגר. בחוות הדעת שהגיש יחד עם הרשות להגנת הפרטיות, הציעו שורה של חובות דיווח ופיקוח מצידן של הרשויות, לצד הצעה ברורה לקיצור הוראת השעה לשישה חודשים בלבד. להצעה לקיצור ההוראה הצטרפו כלל הגורמים שהביעו את חוות דעתם, ולצד הצעה חוזרת למחוק כל מידע ביומטרי שתאסוף המשטרה בתום הוראת השעה. לא ברור אם מהלכי הפיקוח ברמת אבטחת המידע אכן נעשו, אבל ברור כי השר בן גביר התעלם לחלוטין מכל הצעה לקצר את הוראת השעה – אותה הוא מבקש להאריך כאמור בשנה שלמה נוספת.

בתנועה לזכויות דיגיטליות הבהירו כי במקרים בהם נעשה זיהוי של נעדר במכון לרפואה משפטית הוא נעשה באמצעות מידע גנטי ולא ביומטרי. ״זוהי הוראת שעה שתתיר לרשות הביומטרית להעביר מידע ביומטרי לגופי הביטחון, היא לא תעזור לזהות את הגופות שנותרו בלתי מזוהות״, נכתב בחוות הדעת של התנועה. ״לפני שניתן כלל לדון בהארכת התקנות במסגרת הוראת השעה, יש להסביר מדוע כלל נדרש להאריך אותן נכון לעתה, במצב הנוכחי, לאחר שמרבית הגופות זוהו״.

עוד התייחסו לזכותו של תושב לבקש את אי-שמירת טביעות האצבע שלו במאגר הביומטרי בעת הנפקת תיעוד, הנפקת תיעוד חוזר או הגשת בקשה למחיקת נתוני טביעות האצבע מהמאגר. לדבריהם, בהוראת השעה כרוכים שני תיקוני חקיקה שאין להם כל קשר לצורך של זיהוי נרצחים, נעדרים, אלמונים ושבויים. הראשון הוא הדרישה של הרשות הביומטרית להפוך את החלטות העבר, ולעצור באופן מיידי את תהליך ריקון המאגר הביומטרי מנתוני טביעות אצבע של אזרחי המדינה. התיקון השני הוא תיקון חקיקה המאפשר לרשות האוכלוסין וההגירה לעשות שימוש בתמונות פנים באיכות ביומטרית מופחתת. 

בתנועה העלו חשש שמא בחסות המלחמה ומצב החירום, מנסה השר לשנות החלטה ״חד משמעית״ שהתקבלה בשנת 2017 בנוגע למאגר הביומטרי, לפיה ״המאגר הביומטרי לא יכלול טביעות האצבע ולא ישמש למטרות משנה כמו זיהוי חללים״. ״אדם המבקש להנפיק תיעוד, להנפיק תיעוד חוזר או מגיש בקשה למחיקת טביעות האצבע שלו מן המאגר הביומטרי, צריך להגיע פיזית ללשכת רשות האוכלוסין. הוא אינו בסטטוס 'נרצח', 'נעדר', 'אלמוני' או 'שבוי', אלא אזרח בעל זכויות מלאות, שרשאי לדרוש שרשויות הביטחון לא יעשו שימוש בנתוניו הביומטריים לצורך זיהויו במקרה אסון״.

במאי 2022 התחייבו נציגי משרד הפנים כי ייפסק איסופן של טביעות האצבע למאגר. לטענת אנשי התנועה ״מטרת הסעיף היא לאפשר לרשויות הביטחון להפוך בעתיד את ההחלטה הנ״ל, ולמנוע את המשך ריקון המאגר על ידי אזרחים המבקשים להפסיק את שמירת נתוניהם מהמאגר, וזאת בזמן הוראת השעה ועד להפיכתה להוראת קבע, כפי שמבקשות רשויות הביטחון״.