"מעקב אחרי חפים מפשע": מומחים מזהירים מהחוק שיאפשר צפייה בשידור חי בפעוטות במעונות 

בוועדת החינוך של הכנסת מתוכננת לעלות השבוע (רביעי) להצבעה תיקון לחוק שתאפשר מעקב בזמן אמת בעזרת מצלמות אחר מעונות יום של פעוטות עד לגיל שלוש. התיקון עוסק בהרחבה של היקף הגורמים שיוכלו לצפות בחומרים – מצד אחד התיקון עשוי לסייע בצמצום ומניעת מקרי התעללויות בפעוטות, אך מצד שני, מדובר בחוק תקדימי שיאפשר צילום רציף במקום העבודה ועלול להביא לפגיעה בזכויות הפרט של הפעוטות וצוותי החינוך, שיהיו תחת עדשת המצלמות ועיני ההורים לאורך כל היום.

מדובר בהצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון מס' 2) – שלוש הצעות פרטיות של חברי הכנסת אופיר כץ (הליכוד), רון כץ (יש עתיד) ויוסף עטאונה (הרשימה המשותפת) שמוזגו להצעה אחת, המבקשת לאפשר להורים לילדים במסגרות לידה עד גיל שלוש צפייה במצלמות בשידור חי ובאופן מקוון, או צפייה בשטח המעון על ידי נציגות הורים, במסגרת הסדר וולונטרי עם מפעיל המסגרת. נוסף על כך, קיימת הצעת חוק ממשלתית, ובה הסדר מצומצם מבחינת הצפייה בצילומים – היא עוסקת בהרחבת הצפייה למפקחים שהם עובדי רשויות מקומיות, ולפיה הצפייה במצלמות תיעשה לא רק על סמך חשד אלא באופן שוטף ויזום.

סכנה ברורה לפרטיות

לפי חוות דעת של הרשות להגנת הפרטיות, הצעת החוק הפרטית, "מעוררת קשיים משמעותיים בהיבטי פרטיות והיא טומנת בחובה פגיעה קשה ביותר בפרטיותו של כל מי שנכנס בשערי הגן, ילדים, צוות הגן והורי ילדי הגן".

במסמך של הרשות מצביעים על "הקשיים המהותיים בהצעת החוק בהיבטי הפרטיות", בהם למשל, עצם הצפייה באופן מקוון ורציף שחורג, כך לפי מסמך הרשות, מהאיזון בין הזכות לפרטיות של צוות הגן, הקטינים עצמם וכל באי המוסד החינוכי, אל מול האינטרס הציבורי שבהגנה על שלום הפעוטות. כמו כן, ברשות מצביעים על בעיות אבטחת מידע ומציינים כי יש חשש שהורים שייחשפו לסרטונים יעבירו אותם לגורמים שאינם מורשים לצפות בהם ויגבירו את הסיכון לזליגתו של המידע ולחשיפתו ברבים.

במהלך דיון בוועדה שהתקיים החודש בנושא הצעת החוק, אמר נציג הרשות להגנת הפרטיות, ראובן אידלמן כי "הוועדה הלכה רחוק עם הצפייה בזמן אמת. באף מדינה מערבית המחוקק לא הלך לכיוון הזה. אפשר להסתפק רק בצפייה עיתית, ללא צפייה אונליין, ולהשיג את המטרה. יש כאן פגיעה קשה בפרטיות של הילדים וצוות המעון. זה מעקב אחרי חפים מפשע. בצפייה אונליין כל ההורים עכשיו יידעו מי הילד שנושך ולמי יש קשיים התפתחותיים".

תוצאות סקירה בין לאומית שנערכה ע"י ד"ר גלית בינט, מהמכון הישראלי לחקר הגיל הרך במכללת אורנים, מאששות את טענותיו של אידלמן. לפי הסקירה, במדינות בהן מותקנות מצלמות במעונות ובגני הילדים: סין, קוריאה הדרומית, מלזיה והודו, מדובר במצלמות המצלמות במעגל סגור ושידוריהן אינם פתוחים להורים לצפייה. באיטליה מקדמת הממשלה הצבה וולונטרית של מצלמות ובסקוטלנד ניתן לעשות זאת, בהתאם למגבלות הגנת הפרטיות ובכפוף להחלטת הרשות המקומית. כמו כן, בארצות הברית מותקנות במספר מדינות מצלמות במסגרות חינוך מיוחד, בבתי ספר ציבוריים. ד"ר בינט מדגישה כי לפי הנתונים, בארצות בהן הותקנו מצלמות במסגרות לגיל הרך, לא הייתה ירידה במקרי האלימות.

עוד עולה מהסקירה, כי במדינות בהן הותקנו מצלמות, "צעד זה לא לווה בטיפול בבעיות העומק המובילות לאלימות, ובראשן משיכת כח אדם איכותי, מתן הכשרה ראויה והבטחת סטנדרטים של איכות שישפרו את הרווחה הנפשית של הילדים ושל צוותי החינוך. בחלק מהמדינות הצבת המצלמות אף באה על חשבון פתרונות אלו, עקב הסטת משאבים".

גם מהמסמך של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה חשש מהשלכות התיקון לחוק. ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, חוקרת בתוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע, אומרת ל"שקוף" כי "אנחנו מאוד מוטרדים מהפגיעה בפרטיות וגם מהפגיעה בחינוך של הילדים, ברגע שלהורים תינתן גישה רציפה לצפייה בנעשה בגן. גם לא ראינו מחקרים שהראו שיש לזה ערך של הצלת חיי אדם כמו שהצעת החוק הזו מבקשת לטעון".

ד"ר ארידור הרשקוביץ הזהירה מסכנת פריצות סייבר וזליגת המידע. "ברגע שניתנת גישה כזו מרחוק לקבוצות של הורים שהילדים שלהם בגן, זה סכנות לפריצות סייבר מכל מיני גורמים עוינים, פדופילים". בנוסף היא אומרת, "הגנת סייבר של המערכות האלו תהיה מאוד יקרה, לא בטוח שהגנים יוכלו לעמוד בעלות הזאת וגם לא בטוח שאפשר להגן בצורה הרמטית".

"גם מהבחינה של הצוות החינוכי, להיות כל הזמן נתונים לעין בוחנת של ההורים בכל מעשה שהם עושים, יש לזה השפעה על החופשיות שלהם בהתנהגות שלהם עם הילדים ומעבר לזה שיש עובדות שזה בעייתי מבחינתן מבחינת צניעות להיות נתונות כל הזמן לעין בוחנת חיצונית, זה יפגע ברצון שלהן", אומרת ד"ר ארידור הרשקוביץ, "התוצאה תביא לפגיעה בילדים בסופו של דבר מבחינת הצוותים החינוכיים שיהיו מוכנים לעבוד".

גלגולה של הצעה

"זהו חוק שחודשים ארוכים נלחמנו עליו. בנינו אותו צעד אחד צעד, התעקשנו על היבטים חיוניים כמו החלת חובת התקנה מחד, ושמרנו על האיזונים הנדרשים מאידך. עשינו זאת במטרה להגן על חייהם, שלומם וביטחונם של פעוטות חסרי ישע ואיתור פגיעה בהם, לצד שמירה על כבודם ופרטיותם הן של הפעוטות והן של אנשי הצוות במעון". דברים אלה נשאה בדצמבר 2018, במליאת הכנסת, חברת הכנסת לשעבר, יפעת שאשא ביטון, שכיהנה מטעם "כולנו" כיו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד.

היא עלתה לדוכן המליאה נרגשת, והציגה את הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, שיזמה יחד עם קבוצת חברי כנסת נוספים, לפיה, מפעיל מעון יום לפעוטות יחויב להתקין מצלמות שיתעדו את הנעשה במעון בהקלטת וידאו ללא קול. הייתה זו הצעה שהיוותה פריצת דרך בקידום הפיקוח על מסגרות לידה עד גיל שלוש, שהגיעה לשיאה ארבע שנים לאחר מכן, בינואר 2022, עם הוצאה לפועל של רפורמת הגיל הרך, במסגרתה הועברו סמכויות הפיקוח על מסגרות לפעוטות עד גיל שלוש, למשרד החינוך.

במסגרת אותו נאום, ציינה שאשא ביטון כי הגופים שיוכלו לצפות בחומרים המצולמים יהיו: המשטרה, רשויות התביעה ומנהל האגף למעונות יום ולמשפחתונים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכן מפקחים מטעמו. "כל זאת כמובן במקרה של חשד לפגיעה בשלומם הגופני או הנפשי של הפעוטות ולצורך מניעת הפגיעה בלבד", ציינה והוסיפה כי "גם במקרים שבהם לא התפתח התיק לכדי חקירה פלילית אך נצפתה התנהגות שעלולה להביא לפגיעה בילדים, תדווח על כך המשטרה לממונה על אגף המשפחתונים ומעונות היום".

חלפו מאז כמעט שש שנים, שאשא ביטון פרשה בינתיים מהחיים הפוליטיים והתפטרה מהכנסת, לא לפני שהגישה, יחד עם חברי כנסת נוספים, תיקון להצעת החוק, העוסק בהרחבת הגישה לצילומים במעונות היום, ומרחיב את הגורמים המוסמכים לצפות בצילומים, וכן את האפשרות לצפות לא רק במקרים חריגים אלא לשם פיקוח ובקרה על המעונות באופן שוטף. ההצעה לא אושרה בקריאה הטרומית, ושאשא ביטון ענתה לחברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד), שהעירה שמדובר בהצעה לא מספיק "מהודקת" והוסיפה שהם עובדים על הצעת חוק שתאפשר גם צפייה של ההורים, כי "אני יודעת שההורים רוצים לצפות און-ליין. הסוגיה הזאת לא תעבור בשום צורה ודרך". אמרה והתבדתה.

השבוע מיועדים להתקיים בוועדה שני דיונים בנושא, על מנת להכין את ההצעה להצבעה. הסוגיות שטרם נפתרו נוגעות, בין היתר לנושא תקצוב – משרד החינוך מבקש תוספת תקציבית שהאוצר מעריך ב-16.5 מיליון ש"ח, עבור הוספת תקנים לעובדי מינהל ופיקוח במשרד החינוך. גם במשטרה מבקשים תוספת תקציבית בשל גידול בעבודה לדבריהם, אך הדבר לא תואם עם נציגי האוצר, שיצטרכו לשוב ולדון בכך.

בעיה נוספת שיצטרכו להסדיר במהלך הדיונים השבוע, נוגעת לנושא הכשרת מפקחות נוספות שיוכשרו לפקח על מעונות היום שלא מטעם משרד החינוך אלא באמצעות הרשויות המקומיות – יו"ר הוועדה מעונין שהן יהיו בעלות הכשרה מסוימת ויצטרכו להחליט מהי אותה הכשרה.

הקדמה הטכנולוגית נושאת עמה בשורות חיוביות רבות, ייתכן שבזכות התקנת המצלמות אכן יימנעו מקרים של התעללות ופגיעה בפעוטות חסרי ישע, אך היא טומנת בחובה לא מעט בעיות, חלקן נוגעות, כמו במקרה הזה לסוגיות של שמירה על הפרטיות. כמו כן, עולה החשש שעם החקיקה יבוא התיאבון, ונראה בעתיד הצעות חוק דומות שיחייבו הכנסת מצלמות למקומות עבודה ומוסדות חינוך נוספים באמתלות שונות.