ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

משרד החינוך לא הכחיש בכנסת: התלמידים חשופים לשמש הקופחת

בבתי הספר ובגנים אין מספיק צל - דיון בכנסת מגלה כי למשרד החינוך אין מיפוי של הבעיה, אין נתונים ואין התקדמות בעדכון הנחיות שנכתבו ב-1997. ח"כ מיכל שיר סגמן, יוזמת הדיון: "מבינה שיש בעיה תקציבית - אבל לחכות עוד חצי שנה זה פשע". פרופ' חגי לוין: "חשיפה לשמש עד גיל עשר היא סיכון משמעותי לסרטן העור". ח"כ יוסף עטאונה: "גם בבתי ספר חדשים בנגב - אין מטר אחד של הצללה"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

תלמיד בכניסה לבית ספר בכפר וואדי אל נעם (צילום: יעל געתון)

החופש הגדול החל השבוע, בתי ספר וגנים רבים מקיימים מערכי חינוך לילדים צעירים במסגרת קייטנות עירוניות ובית הספר של החופש הגדול. מסגרות הקיץ הן אמנם הקלה גדולה להורים, אך דיון שנערך בוועדה המיוחדת לזכויות הילד מעלה שהן גם סיבה גדולה לדאגה: מוסדות החינוך אינם מספקים הגנה ראויה מפני השמש הקופחת, והסכנה הבריאותית לילדים אף גדולה מזו הנשקפת למבוגרים.

מבני החינוך בארץ נשענים על הנחיות שנכתבו ב-1997 ובמרכזן דרישה מינימלית להצללה של 25% מהחצרות בגני ילדים ו-15% מבתי הספר. משרד החינוך לא עדכן את ההנחיות המיושנות מאז, חרף דרישות חוזרות מצד משרד מבקר המדינה והכנסת. מוסדות רבים מחזיקים בתקני הצללה בני שלושים שנה שאינם עונים על צרכי הילדים, אך כפי שהתריעו חברי כנסת בדיון – גם מוסדות חדשים שנבנים ברשויות עניות, סופגים פעמים רבות קיצוץ בתקציב ההצללה ומותירים את הילדים חשופים לסכנות השמש.

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

האשמה מוטלת על כתפי משרד החינוך וראשיו בעשורים האחרונים, כיום השר יואב קיש והמנכ"ל מאיר שמעוני, לצד משרד הבריאות, המנכ"ל, משה בר סימן טוב והשר, אוריאל בוסו. נציג המשרד בדיון, רותם זהבי, מנהל אגף בטיחות סביבתית, הודה בעצמו כי ההצללה כיום אינה מספקת, ומהווה סיבה אמיתית לדאגה. "האם זה מספיק? זה לא מספיק. על זה צריך להוסיף עצים על זה צריך להוסיף שטחים שהילדים יכולים לשבת עליהם", אמר. 

ח"כ מיכל שיר-סגמן, יוזמת הדיון (צילום: נועם ריבקין, פלאש 90)

בפתח הדיון, חברת הוועדה לזכויות הילד, ח"כ מיכל שיר-סגמן, שאף יזמה יזמה וניהלה אותו, ביקשה מנציגי משרד החינוך שורה של נתונים, שמתברר כי אינם נמצאים בידי הממשלה. "יש אפשרות להוציא רשימות ולבדוק באילו בתי ספר וגני ילדים יש חוסר בהצללה כזו? צריך לעשות רשימה במיידי ולהבין מה אפשר לעשות לקראת שנת הלימודים הבאה, על מנת שהילדים יהיו מוגנים", דרשה. "מה העלות התקציבית? אני לא חושבת שמדובר בעלות גבוהה. אני מנפה את בתי הספר החדשים או כאלה שיש בהם עצים ותיקים", אמרה. במשרד החינוך התקשו לענות לה, הבהירו שצריך לבדוק במנהל הפיתוח, אולם נציג מנהל הפיתוח שנכח בדיון לא ידע להצביע על רשימה כזו. 

"אני מבינה שיש כאן בעיה תקציבית, אנחנו גם נמצאים במלחמה, כל שקל כנראה יהיה מיועד לדברים שהם חשובים ואין מה לעשות – מקצצים בשומנים, אבל בריאות ילדים זה לא שומנים. השמש שלנו היא מסוכנת, אנחנו יודעים את זה. אנחנו כאן, פחות או יותר, כולנו יושבים בחדר הזה, אנחנו שייכים לאותו הדור, ואנחנו רואים את ההידרדרות גם במזג האוויר וגם בשמש הקופחת", אמרה לנוכחים. "זה לא יכול להיות שבמדינת ישראל שהיא מדינה מדברית, לא יהיו פתרונות הצללה. זה לא יכול להיות שזה ייפול על כסף. אם צריך, נלך על הצללה שהיא זולה יותר – גם אם היא זמנית. להמתין עם זה עוד חצי שנה או שנה, זה פשע. זה פשע". 

יואב קיש, שר החינוך. המשרד בראשותו ממאן לעדכן את הנחיות הצל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

שרה יזרעאל מהעמותה הישראלית לסרטן העור, הציגה נתונים המעידים על כך שחשיפה לשמש הקופחת מסכנת את בריאות הילדים יותר מאשר המבוגרים. "חשיפה בגילים מוקדמים, שווה סרטן בגיל מבוגר. העור זוכר", אמרה. לדבריה, בכל חודש מתגלים 1,000 חולות וחולים בסרטן העור, 90% מהם חולים בעקבות חשיפה בלתי מבוקרת לשמש ו-200 נפטרים בכל שנה.

בכל חודש מתגלים 1,000 חולות וחולים בסרטן העור, 200 מתים בשנה. "חשיפה בגילים מוקדמים שווה סרטן בגיל מאוחר"

שרה יזרעאל, העמותה הישראלית לסרטן העור

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, הדגיש כי "מבחינת הנתונים הבריאותיים, וזה גם מחקר שלי על למעלה ממיליון מועמדים לשירות ביטחון, הסיכון המרכזי לסרטן העור הוא בחשיפה עד גיל עשר". במילים אחרות – השעות החמות ביותר, והמסוכנות ביותר, הן בזמן שהילדים בשטח בית הספר ובאחריות משרד החינוך, במיוחד עד גיל עשר. לוין הוסיף שברשויות מקומיות שיכולות להרשות לעצמן, המצב שונה, "לעומת רשויות יותר חלשות, במיוחד בדרום, הן לא יכולות לתת את המענה. אז פה המדינה צריכה לתת מעל ומעבר כדי שניתן יהיה ליישם את זה".  

יוסי לוי ממנהל הפיתוח של משרד החינוך הבהיר שבכל בתי הספר בכל הארץ החדשים קיימת הצצלה לכל הפחות לפי התקינה הקיימת. "וזה מיושם במסגרת התכנית האדריכלית שעל פיה נבנה אותו מוסד חינוכי", הבהיר.

אלא שח"כ יוסף עטאונה, שהצטרף לדיון, טען שהוא טועה וקטע אותו. "אתה יודע, אני גם בא מהתחום, הייתי מנהל אגף חינוך", הזכיר, "הרשאות תקציביות של מינהל הפיתוח ב-90% מהמקרים, במיוחד במועצות הערביות, הכסף לא מספיק ולכן מתפשרים בסוף התהליך על הפיתוח של החצרות, של הגדרות וכל הדברים מסביב", הסביר. "אתה יכול להסתובב איתי, אני אקח אותך לבתי ספר שנבנו בשנתיים האחרונות, לא עשרים שנה, לא שלושים שנה – שנתיים, ואין שם מטר אחד של הצללה בחום של הנגב. חד משמעית. ואני אחראי על כל מילה שאני אומר בעניין הזה".

"בבתי ספר שנבנו בשנתיים האחרונות, לא לפני עשרים שנה או שלושים שנה, אין מטר אחד של הצללה בחום של הנגב"

ח"כ יוסף עטאונה

לוי ענה שברגע שמשרד החינוך מאשר את התוכנית האדריכלית, מוודאים שאחוזי ההצללה עומדים בתקן. "ההנחיות האלה הן הנחיות שלפיהן אנחנו עובדים". עוד הוא הוסיף – "כשמשרד הבריאות מוסר את המבנה – הוא חותם על טופס האכלוס, בעצם מוודא שאכן זה מתממש, אחרת הוא לא חותם".

אלא שתוך כדי דבריו, התגלה כי זה לא נכון, איש לא מוודא שאכן אחוזי ההצללה תואמים לתוכנית האדריכלית. "אני מבקשת לתקן", עצרה אותו נציגת משרד הבריאות, "משרד הבריאות לא מעורב בטופס מסירה". עוד ציינו במשרד הבריאות לאורך הדיון כי הוא לא עורך בקרות שוטפות. 

השמש מנצחת: 27 שנים של הזנחה

חילופי הדברים בין משרד החינוך למשרד הבריאות, שמגלגלים את האחריות ביניהם, הוא סיפור ארוך שנים, שממשיך גם בתגובות לכתבה זו (שמצוטטות בסופה). לפני עשור בדיוק, ב-2014, דוח מבקר המדינה קבע כי התקנות לקביעת שטח ההצללה המינימלי הדרוש, שנקבעו ב-1997, הן תקנות מיושנות ויש צורך לעדכן אותן. "ראוי כי משרדי הבריאות והחינוך ישקל להגדיל את אחוזי ההצללה המזעריים", כתב המבקר דאז, והתייחס לבתי ספר וגני ילדים. הוא ציין את 17 השנים שחלפו מאז נכתבו התקנות ועד לפרסום הדוח. מאז, מניין השנים עלה ל-27. 

עוד טען המבקר כי אין הנחיות להתגוננות מפני השמש – אמנם משרד החינוך הוציא חוזר מנכ"ל בנושא, שמנחה להרכיב משקפי שמש, לחבוש כובע וחצי שעה לפני החשיפה לשמש ולמרוח קרם הגנה, אולם מדובר בהמלצות כלליות בלבד, כך לשון חוזר המנכ"ל, ובדרך כלל תלמידים לא יוצאים להפסקות מצוידים בכובע ומשקפי שמש ובטח שאין כל הוראה להימרח בקרם הגנה במהלך יום הלימודים.

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסם לפני שנתיים, מגלה עוד פארסה: ב-2015 הוקמה ועדה משותפת למשרד החינוך ולמשרד הבריאות, כך שבמקום שיטילו אחריות זה על זה יעדכנו יחד את הנחיות ההצללה. ב-2016 פנה משרד ראש הממשלה לבדוק מה עלה בחכתם והמשרדים התחייבו לפרסם את טיוטת מסקנות הוועדה המשותפת באוגוסט אותה שנה. עד היום, זה לא קרה.

גם במסמך שני המשרדים מטילים את האשמה זה בזה: "שיעור ההצללה המינימלי נקבע על ידי משרד הבריאות", אמרו במשרד החינוך למרכז המידע והמחקר של הכנסת. משרד הבריאות טען שיש לחשב את שטחי הצל פר תלמיד ולא שטח החצר: "משרד הבריאות העביר את ההמלצה הזו למשרד החינוך לפני כמה שנים, אך לא ידוע לו מה נעשה בה", מסרו.

כך גם בתגובות המשרדים לכתבה זו. "האחריות להצללה מספקת במוסדות חינוך היא של משרד החינוך ושל הרשות המקומית. נבהיר כי משרד הבריאות אינו הגורם האחראי על מוסדות החינוך ואינו חותם על אישורי כניסה למבנים", מסרו ממשרד הבריאות. "דרישות ההצללה הקיימות בהנחיות המשותפות של משרדי הבריאות והחינוך לתכנון מוסדות חינוך הן דרישות מינימום, כאשר חשוב לוודא יחד עם בעלי המוסדות שבכל המוסדות קיימים שטחי הצללה מספיקים, לפחות בהתאם למינימום הקבוע בהנחיות התכנון הקיימות". 

בתגובתם מגולמת גם הבטחה: "עם זאת, משרד הבריאות יפעל לקיום דיונים עם משרד החינוך וגורמים רלוונטיים נוספים, על מנת לבחון את הצורך בעדכון ההנחיות הקיימות".במשרד החינוך, מסרו מצדם כי "המשרד מאשר תקציב לבניית מוסדות חינוך (בתי ספר וגני ילדים), בהתאם להנחיות משרד הבריאות, שאושרו בוועדה משותפת בנושא דרישות הצללה. הביצוע, בהתאם לתכניות ולהנחיות, מצוי באחריות הרשויות המקומיות בהתייחס להתנהלות בטוחה בשמש. המשרד רואה חשיבות רבה בשמירה על בטיחות הילדים בשמש, לאור זאת הוא  מנחה בפעילויות חוץ, בטיולים ובקייטנות, להישמר מחשיפת יתר ולמרוח קרם הגנה לפי הצורך".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. תגובת השרה סטרוק…
    בואו למזרח הר חברון. אני אבנה לכם הצללה. בכל הכספים החשובים ששדדתי מיתר המשרדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,902 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!