קיצור תקופת הבחירות והכרה בכלבי עוקץ: הצעות החוק שהונחו השבוע על שולחן הכנסת

תשומת הלב הציבורית הופנתה השבוע בעיקר לחקיקת חוק הגיוס מהכנסת הקודמת, ולניסיונות להביא לפיזור הכנסת או לביטול ממשלת החילופים. אך על שולחן הכנסת הוגשו הצעות חוק רבות בנושאים שונים, ולחלקן יש אף סיכוי לחצות את קו הסיום ולהיכנס לספר החוקים. אלה הנושאים שהעסיקו את נבחרי הציבור. 

שם הצעת החוק: הצעת חוק-יסוד: קיצור תקופת הבחירות (תיקוני חקיקה)

מגישי הצעת החוק: אפרת רייטן מרום (עבודה) ויואב סגלוביץ' (יש עתיד)

מצטרפים להצעה: אין

מה מעוניינים לשנות: 

במסיבת העיתונאים האחרונה שקיים רה"מ, ב-31 במרץ 2024, נתניהו טען כי "בחירות ישתקו לשמונה חודשים את ישראל, ואת המשא ומתן. חמאס הראשון שיברך". ההצהרה הזאת אינה מדויקת, בלשון המעטה, כיוון שעם פיזור הכנסת ממשלת ישראל הופכת לממשלת מעבר שיכולה לקיים משא ומתן ולקדם מדיניות במלחמה. אולם בישראל משך הזמן בין פיזור כנסת ועד שמוקמת ממשלה הוא בהחלט ארוך, גם כשיש מנצח ברור בבחירות. 

מסיבה זו הוגשה ההצעה לקיצור תקופת מערכת הבחירות, וקיצור כמות הימים בהם מועמד אמור להקים ממשלה. על פי ההצעה, אורכה של מערכת הבחירות יתקצר מ-90 ימים לעד 60 ימים. גם משך הזמן להרכבת הממשלה ולהטלת המנדט לכך מהנשיא יתקצרו. פירוט הזמנים נמצא בטבלה מטה.

ההצעה הוגשה על ידי רייטן וסגלוביץ' יחד עם הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – מועדים לעניין בחירות מוקדמות). האחרונה נועדה להשלים תיקונים נדרשים, כמו קיצור מועד חובת הגשת רשימות מועמדים בבחירות לכנסת מ-47 ימים לפני הבחירות, כנהוג היום, ל-30 ימים לפני הבחירות. 

עתה נותר לראות האם נתניהו יורה לתמוך בהצעה, לאור אמירותיו בנושא בעבר, מתוך אחריות ציבורית.

תהליך הרכבת ממשלה אחרי בחירות:

תהליך הרכבת ממשלה חליפית אחרי שראש ממשלה מכהן מנסה לפזר את הכנסת

שם הצעת החוק: הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ועדת איתור למינוי נציב שירות המדינה)

מגישת הצעת החוק: קארין אלהרר (יש עתיד)

מצטרפים להצעה: אין

הערה: ח"כ אלהרר הגישה את ההצעה לראשונה בכנסת ה-20, ושבה להגישה עתה. 

מה מעוניינים לשנות:

שירות המדינה מונה כ-80 אלף עובדי משרדי הממשלה ובתי החולים הממשלתיים. נציב שירות המדינה הוא המינוי הבכיר ביותר בשירות והוא אחראי על ניהול ההון האנושי והמערך הארגוני בו. משרת הנציב אינה משרת אמון ואמורה להיות מינוי מקצועי, אולם כבר בממשלת נתניהו הראשונה, בשנת 1996, הוא ניסה לפטר את הנציב ולמנות אחר תחתיו באופן לא ראוי, שטורפד בעתירת התנועה לאיכות השלטון.

הידרדרות השירות הציבורי – כל הכתבות בפרויקט "העין השביעית"

השתלטות הדרגים הפוליטיים על מינוי נציב מהווה סכנה חמורה לטיב המינויים ולאופן ביצוע התפקידים במשרות הממשלתיות השונות כיוון שפוליטיקאים נוטים למנות את אנשיהם על פי רמת הנאמנות כלפיהם, ולאו דווקא על פי כישוריהם.

בהתבסס על דוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מציעה אלהרר להקים ועדה ציבורית לאיתור מועמדים שתמנה חמישה חברים, כפי שקיימת לצורך מינוי הממונה על התחרות, נציב הכבאות, מנהל הרבנות הראשית, ועוד. בהצעה מצוין כי חברי הוועדה אמורים לכלול ייצוג נשי, וגיוון רב ככל האפשר, וכי תחול חובת שקיפות על התנהלותם, כולל פרסום חוות הדעת של כל אחד מהם על המועמדים. את חברי הוועדה תמנה הממשלה. 

על אף ההיגיון והצורך הברורים בהעברת חוק שכזה, נראה כי תחת הממשלה הנוכחית יש להצעה סיכוי אפסי לעבור.

שם הצעת החוק: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ביטוי הולם בדירקטוריונים לתושבי יישובי הצפון והדרום)

מגיש הצעת החוק: גלעד קריב (עבודה) ומיכאל ביטון (המחנה הממלכתי)

מצטרפים להצעה: אין

מה מעוניינים לשנות:

ממשלת ישראל מופקדת על מינוי 500 דירקטורים לחברות ממשלתיות, שתפקידם לייצג אינטרסים ציבוריים ולהבטיח שפעילות החברות עולה בקנה אחד עם רווחת הציבור. לאורך השנים נקבעה חובת ייצוג הולם במינוי הדירקטורים עבור אוכלוסיות שונות שסבלו מהדרה מתמדת במינויים מסוג זה, כגון נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים ובעלי מוגבלויות. 

קריב וביטון מציינים בהסבר לחוק כי עד כה "נמנע המחוקק מקביעת מנגנונים להבטחת הייצוג של אזרחי ישראל המתגוררים בצפונה של הארץ ובדרומה, הרחק מערי ויישובי המרכז. עובדה זו משתקפת היטב בחוסר הגיוון הגיאוגרפי בהרכבי הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות, ובהדרה כמעט גורפת של תושבים מהצפון ומהדרום בדירקטוריונים". מגישי החוק מציעים להכניס את סוגיית הגיוון הדמוגרפי לחובת מינוי דירקטורים.

שם הצעת החוק: הצעת חוק הכרה בתרומתם של כלבים בשירות ביטחון.

מגיש הצעת החוק: משה פסל (ליכוד)

מצטרפים להצעה: יולי יואל אדלשטיין (ליכוד), שרן השכל (הימין הממלכתי), יסמין פרידמן (יש עתיד), מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)

מה מעוניינים לשנות:

הפעלת כלבים במסגרת פעילות מלחמתית היא דבר שבשגרה, כשבמקרים בודדים אנו מדווחים על מעשי גבורה של כלבים שהצילו חיי חיילים ואזרחים. בכל שנה משתחררים משירות כ-90 כלבים, שנמצאים לרוב בשנות חייהם האחרונות. בדרך כלל הם מאומצים על ידי המפעילים שלהם, אנשים פרטיים או עמותות. עד כה המאמצים לא זכו לכל תמיכה ממשלתית, והוצאות הטיפול נפלו על כתפיהם.

ההצעה שאליה הצטרפו שורה של חברי כנסת מסיעות שונות, ובראשם יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, תנסה לתקן את המצב הנוכחי. "מעבר לעובדה שמדינת ישראל חבה חוב גדול לאותם כלבים", נכתב בהצעה, "הרי שהנטל הכלכלי הכרוך במימון צרכיהם השוטפים והרפואיים מוטל על כתפי בעליהם, אשר במקרים רבים הינם חיילים משוחררים בתחילת דרכם, או אזרחים מן הישוב".

"מוצע לקבוע כי בעליו של כל כלב ששירת במערכת הביטחון יהא זכאי לקצבה חודשית קבועה לכל אורך חייו של הכלב", נכתב עוד בהצעה. "הקצבה תשולם אחת לחודש לבעליו של הכלב, עבור הוצאות מחייה, ביטוח וטיפולים רפואיים, וביטוח צד ג'".

שם הצעת החוק: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – איסור מינוי אדם שהורשע בעבירת טרור לשר בעל אחריות ביטחונית).

מגישת הצעת החוק: נעמה לזימי (עבודה)

מצטרפים להצעה: אין

מה מעוניינים לשנות:

הצעת החוק של לזימי נתפרה במיוחד למידותיו של אדם אחד – השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מעוצמה יהודית. ההצעה הפרסונלית באופן מובהק מבקשת למנוע מינוי של אדם שהורשע בעבירות טרור לתפקיד השר לביטחון לאומי.  

"הסטנדרט החדש שמבוקש בסעיף זה אמור לסייע ולוודא כי במדינת ישראל מתמנים לשרים האחראיים על ביטחון המדינה אך ורק אנשים ראויים לכך, שימלאו את תפקידם ללא ניגודי עניינים, משוא פנים ובצורה הטובה ביותר", נכתב בהסבר להצעת החוק.

חשוב לציין כי מינוי אנשים שהורשעו בעבירות שונות לשרים במדינת ישראל הוא דבר שהפך לתופעה קשה בשנים האחרונות, שאינה מוגבלת רק לתפקיד שמחזיק בן גביר. במובן זה, הממשלה ה-37 שברה לחלוטין את המוסכמות בתחום, שהתערערו מאוד עוד לפניה. אך ראוי היה להציע חוק רחב יותר ולא צר ופרסונלי כמו ההצעה הנוכחית. 

שם הצעת החוק: הצעת חוק העונשין (תיקון – ייצוא חומר הנחשב לסם מסוכן בחוץ לארץ).

מגישי הצעת החוק: יוסף טייב וינון אזולאי (ש"ס)

מצטרפים להצעה: אין

מה מעוניינים לשנות: 

חוק העונשין בישראל כולל, נכון להיום, איסור על ייבוא סמים אסורים על פי החוק הישראלי, אולם אינו כולל איסור על ייצוא סמים האסורים במדינות שונות ושאינם אסורים בישראל. לדוגמה, סם הגת מותר בישראל אולם אסור במדינות שונות באירופה. מגישי החוק מצביעים על תופעה של מפעילים ישראליים המשדלים צעירים לייצא את החומר האסור, תמורת טובות הנאה, כשאלו לא מודעים לחומרת המעשה במדינות אליהן הם טסים ועומדים למשפט על פשע חמור. 

מגישי החוק מעוניינים להכניס איסור על ייצוא סמים האסורים במדינה זרה, לחוק העונשין הישראלי, ובכך יפתח הפתח להעמדה לדין בישראל של מפעילי אותם בלדרי סמים שנתפסו בחו"ל.

שם הצעת החוק: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור זקן לחיילים)

מגיש הצעת החוק: קטי שטרית (ליכוד)

מצטרפים להצעה: יצחק פינדרוס (יהדות התורה), משה פסל (ליכוד), משה רוט (יהדות התורה), צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית), אברהם בצלאל (ש"ס), יוסף טייב (ש"ס), ששון גואטה (ליכוד), אוהד טל (הציונות הדתית), דן אילוז (ליכוד), שמחה רוטמן (הציונות הדתית), בועז ביסמוט (ליכוד), עמית הלוי (ליכוד).

מה מעוניינים לשנות:

מדובר בהצעת חוק שהוגשה בכנסת ה-24 על ידי שר המשפטים יריב לוין, מה שעשוי לרמז על סיכוי סביר לקבלת תמיכה ממשלתית בוועדת השרים שהוא עומד בראשה כיום.

נכון להיום צה"ל מתיר לחייל לגדל זקן (פטור מחובת גילוח) משלושה טעמים: מטעמים דתיים, מטעמים רפואיים, ומטעמים אישיים – כשהזקן מהווה חלק מדמותו והווייתו. הצעת החוק מבקשת לבטל בפועל את הצורך מקבלת פטור מגילוח בצה"ל.

בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי לאור הכמות הגדולה של חיילים דתיים המשרתים בצה"ל, היקף הענקת הפטור הוא נרחב, מה שמעיד על כך שאין כל בעיית משמעת בהתרת גידול זקן במהלך שירות צבאי.

"הצעת החוק נועדה לתקן את העוול שנוצר, ולאפשר לכלל החיילים הרוצים בכך לגדל זקן באופן שוויוני", נכתב בהצעה. "על מנת לשמור על הופעה הולמת ועל המשמעת, מוצע כי יקבע על ידי הצבא הסדר מפורט בעניין זה, תוך שמירה על שוויון ואחידות בין כלל החיילים".