ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לתקשורת יש לא מעט תפקידים חשובים, אחד מהם הוא לעקוב אחר המימוש של הצהרות, הבטחות, ותהליכים שמקדמים פוליטיקאים. אחרי הכל, הארכיון לא משקר. על כן אתמול, כששמעתי שראש העיר חיפה יונה יהב "מאיים על רישיון העסק של חברת הנפט תש"א" (תשתיות אנרגיה, לשעבר תש"ן), או אפילו ש"תשתיות אנרגיה מסתבכת עם יונה יהב", סירבתי להתרגש.
כל עדכוני "שקוף" – בקבוצה שקטה בוואטסאפ
הייתה לי תחושת דז'ה וו, לכן ניגשתי לארכיון, ואכן, הוא לא אכזב: מצאתי שלפני עשור אותו יהב עשה את אותו הצעד, וביטל את רישיון העסק של מסוף הדלק של תש"ן, מפני שלא עמדה בדרישות המשרד להגנת הסביבה.
תש"א היא חברה ממשלתית בעלת חוות מכלים לאחסון דלקים בקריית חיים. החברה, שמפוקחת על ידי המשרד להגנת הסביבה, איגוד ערים אזור מפרץ חיפה ועיריית חיפה, לא פעם חורגת מהנדרש, וגורמת למפגעים סביבתיים, ובמיוחד לתושבים הגרים בסמיכות למכלי הנפט האדירים.
באותו מקרה לפני עשור, חברת הנפט נאבקה בדרישה של המשרד להגנת הסביבה להקים קיר שיחסום קרינה תרמית וימנע חשיפה של הציבור לחום במקרה שתפרוץ שריפת דלק גדולה במקום – ואף עתרה לבג"ץ נגד המשרד. יהב פירש את הצעד ככזה שמסכן את התושבים ולכן ביטל את רישיון העסק.
החברה פנתה שוב לבית המשפט, בדרישה לבטל את הוראת ראש העיר ובטענה שהיא שרירותית ובלתי סבירה, ללא תשתית עובדתית וראייתית וגם ללא סמכות אמיתית של העירייה בתחום. היא גם טענה שמדובר בעמדה פוליטית עקבית של יהב, שמבקש לסלק את החווה ממקומה הנוכחי.
בית המשפט אומנם קבע שיש ביכולתו של יהב לבטל את רישיון העסק, אך כיוון שיש דיונים בין תש"ן למשרד להגנת הסביבה על פתרון לבעיה, אין סיבה לעשות זאת בעיתוי הזה. לבסוף הרישיון נותר על כנו והחברה המשיכה בפעילותה.
שנה לאחר מכן, ב-2015, דוח שפרסם משרד הבריאות קבע כי חצי ממקרי הסרטן של ילדים בחיפה מקורם בזיהום האוויר באזור. לכן, העירייה, בראשות יהב, חסמה במשאיות את הכניסה לבתי הזיקוק (בז"ן) ולחוות המכלים (תש"ן). גם הפעם הכותרות דיווחו על "דרמה", ולא בטוח שהציבור הבין שהדלק בין בז"ן לתש"א זורם בכלל בצינורות. ראש העיר חתם שוב על צווים המבטלים את אישורי העסקים של השניים, אך גם במקרה זה, כפי שאתם בטח מבינים, המתקנים המזהמים המשיכו לעבוד באין מפריע.
גם ראש העיר היוצאת של חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, איימה בשנת 2020 על ביטול רישיון העסק של תש"ן בשל מפגעים סביבתיים. אך גם אז למהלך לא הייתה משמעות מידית, והנה המכלים עומדים עדיין על תילם עד היום, הדלק עדיין נאגר באותו המקום וגם הזיהום עדיין חוגג.
ומה נשתנה בסיבוב הנוכחי? הפעם החלטת ראש העיר החדש-ישן יהב היא בעקבות שימוע שנערך לחברה בעירייה בשל עשרות מבנים ומכלים ללא היתר בנייה כדין, שחלקם משמשים לאחסון חומרים מסוכנים בצמידות לבנייני מגורים ומתחמי עסקים ובילוי. אולם המתקנים הללו כבר עומדים שנים רבות מלאים בדלקים ללא היתר, והעירייה לא עשתה כלום בעניין, למרות סמכותה ואף מחויבותה.
אז מה ישתנה הפעם? האם הצעד החוזר ונשנה של יהב הוא רק בחזקת תרגיל תקשורתי וציבורי, או שהפעם החווה באמת תפסיק לפעול?
את השאלות הללו שאלו גם חלק מהמדווחים על הצעד החדש-ישן של יהב. שני אשכנזי בכלכליסט, שהקדישה כתבה לנושא, פתחה אותה בשאלה: "הפעם האיום יתממש?" כשהיא סוקרת את חלק מהאיומים הקודמים של יהב שהסתיימו בלא כלום. במיינט חיפה כתב דורון סולומון: "תרגיל יחצ"ני או שינוי מדיניות?" בשני המקרים, ההישג הוא עדיין של ראש עיריית חיפה, כיוון שהכותרות, לבחירת העורכים, לא הכתבים, מציגות את הצעד החריף לכאורה של ראש העיר ולא את הטלת הספק בו.
כעת, השאלות הגדולות באמת חוזרות חזרה לקובעי המדיניות בערוצי התקשורת עצמם: האם יאפשרו לכתבים מעקב אחרי מימושה של ההכרזה הנוכחית של יהב, וגם אם תתדבה יעשו מכך כותרת? האם יהיה מי שיבחן מדוע העירייה לא הסדירה ואסדירה את הפעילות של תש"א עד כה והאם יהב בקדנציה הזאת יתעקש לעשות כן? ובכלל, האם יהיה מי שישאל את ראש העיר, שהוכיח בעבר שבצעדים נכונים ניתן לסגור מתקן מסוכן ללא היתר (מכל האמוניה המפורסם), מדוע הוא ממשיך להכריז על ביטול רישיון העסק אם בסופו של דבר העסק ממשיך לפעול?
פרופ' עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספרים "צריך לקיים" ו"המשבר הגדול".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
לא מבין
זה לא דלק שכולנו צורכים ? לאן ילך ?
באירן יש מלא שטחים לאחסון דלק .
צריך פתרונות ממלכתיים שגדולים על ראש עיר זה או אחר .