תחרות בשוק הפארם? מחקר של הכנסת מסמן – זה לא יקרה בלי הורדת מכסים

יוקר המחייה הוא לא מושג ערטילאי בשוק הפארם, כשמדי תקופה מתפרסמות השוואות מחיר בין החנויות השונות בארץ ובחו"ל וההבדלים הגדולים ביניהן. בארץ ענף הפארם הוא ענף כמעט סגור, בו קיימים שלושה שחקנים מרכזיים בלבד: סופר פארם, רשת בי מקבוצת שופרסל ורשת גוד פארם מקבוצת רמי לוי. הרשת הוותיקה והגדולה ביותר היא סופר פארם, הפועלת מ-1978 ומחזיקה בכ-72% מכלל הסניפים של רשתות הפארם. אחריה, רשת בי עם 22% ורשת גוד פארם עם 6%.

על מנת לנסות להילחם בריכוזיות בתחום, שהופכת את הצרכן הישראלי לצרכן שבוי, בחודש שעבר קיימה ועדת הכלכלה שני דיונים שעסקו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בתיקון לחוק קידום התחרות בענף המזון שנחקק ב-2014, על מנת להחילו גם על רשתות הפארם. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, אמר כי צריך להטיל מגבלות על הרשת הגדולה ביותר – סופר פארם, בניסיון להגבילה והחליט להוסיף להצעת החוק סעיף שיקבע כי בקניון חדש שיפתח בחמש השנים הבאות, חנות הפארם שתפתח במקום לא תהיה של החברה. 

כיצד ניתן לקשור רפורמות והליכי חקיקה להצלחות בהורדת מחירים ומה אפשר לנבא עבור החקיקה הנוכחית? לפי נתוני מסמך של מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), רפורמות חלקיות בענף המזון, שלא כללו הסרה מלאה של חסמי יבוא וביטול של מכסות ייצור בענף החקלאות, הובילו לתוצאות חלקיות – ובכך ניצב  סימן שאלה בכדאיות התיקון לחוק בשוק הפארם. 

חוק קידום התחרות בענף המזון היה אמור להביא לפני עשור בשורה גדולה כשמטרתו הייתה להגביר את התחרות בענף המזון ומוצרי הצריכה ובכך להביא להפחתת מחירים, אך לא הצליח. בין השנים 2010 ועד 2024 המחירים רק עלו: מדד המחירים לצרכן עלה ב-19.8%, מדד מוצרי המזון עלה ב-23.8%. אמנם חלה ירידה בריכוזיות בקמעונאות המזון ברמה הארצית והאזורית, אולם מרכז המחקר של הכנסת מציין בדוח כי לא ניתן לומר אם זה בגלל חוק המזון. 

לעומת זאת, במסמך מציינים כדוגמה חיובית את מדד ההלבשה וההנעלה שירד ב- 31.6%, בין 2010 ל-2024 בעקבות הרפורמה להסרת המכסים בתחום. לעומת זאת, חוק קידום התחרות בענף המזון היה אמור להביא לפני עשור בשורה גדולה כשמטרתו הייתה להגביר את התחרות בענף המזון ומוצרי הצריכה ובכך להביא להפחתת מחירים, אך לא הצליח.

סופר פארם VS שופרסל

מדד מוצרי הפארם לפי המסמך, ירד בשנים 2010 עד 2024 ב-7.3%. הירידה במדד מוצרי הפארם הגיעה ככל הנראה על רקע כניסת גוד פארם לשוק ורכישת רשת בי (לשעבר ניו פארם) ע"י שופרסל.

המצב כיום הוא שרשתות הפארם מוחרגות כמעט לחלוטין מחוק קידום התחרות בענף המזון. ב-2016 הוחלט להחיל עליהן רק את הפרק הנוגע לשקיפות מחירים, כך שהן מוחרגות מהפרק הנוגע להקצאת שטחי מדף לספקים והמרחק הגיאוגרפי הנוגע בין היתר למניעת ריכוזיות גאוגרפית.

בענף הפארם הדעות חלוקות לגבי התיקון לחוק – לפי הערכת חברת BDI, בשנת 2021 הסתכמו הכנסות רשתות הפארם בכ-6.7 מיליארד ש"ח. סופר פארם עם נתח שוק כספי מוערך של 85% – כ-5.7 מיליארד ש"ח, רשת בי עם נתח שוק של 12% – כ-800 מיליוני ש"ח ורשת גוד פארם עם נתח שוק של 3% – כ-200 מיליוני ש"ח.

ראייה לדעות החלוקות הן הצעקות שנשמעו מחדר ועדת הכלכלה ב-27.3, במהלך ויכוח בין מנכ"ל סופר פארם, ניצן לביא ומנכ"לית רשת בי, עינת פלד שפירא. האחרונה טענה כי סופר פארם היא מונופול ו"אנחנו רק רוצים לסדוק את זה ולאפשר תחרות". מנגד, מנכ"ל סופר פארם טען כי "שופרסל מנסה בצורה צינית למנוע מאיתנו לפתוח חנויות".

בסיומו של הדיון, נציג רשות התחרות איל שפירא, אמר כי נושא ההגבלות הגיאוגרפיות דורש בדיקה נוספת ונציג אגף תקציבים באוצר, גל ברנס ביקש שהממשלה תבוא עם הצעה חדשה. היו"ר ביטן הסכים לדחייה והודיע כי לאחר שתוגש הצעה חדשה ההצבעה על התיקון תתקיים, אבל זה יהיה כמובן רק אחרי הפגרה. לצרכנים נותר להמתין ולראות איך תיגמר הסאגה והאם בכלל התיקון לחוק יוביל להגדלת התחרות ולהוזלת המחירים.