ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

סערת פגרת הכנסת: כמה ימים פועלים פרלמנטים בעולם?

יציאתה הקרובה של הכנסת לפגרה בזמן המלחמה עוררה זעם ציבורי ואפילו קריאה של חברי כנסת לבטל אותה בצל הביקורת. בדיקת "שקוף" מגלה לכמה ימי עבודה פרלמנטרית נדרשים חברים בפרלמנטים שונים בעולם, ואיפה ממוקמת ישראל ביחס למקובל במדינות אחרות
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

משכן הכנסת (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

היציאה לפגרת הכנסת בעת המלחמה העסיקה השבוע את כלי התקשורת. לכן בדקנו לכמה ימי עבודה פרלמנטרית נדרשים חברים בפרלמנטים שונים בעולם. בדקנו את מספר ימי העבודה הממוצעים בפרלמנטים ברחבי העולם בעת שגרה, בשונה מהחודשים האחרונים בישראל. עמדת המוצא המקובלת ברוב המדינות הדמוקרטיות, אם לא בכולן, היא העמדה שלפיה איננו מעוניינים בחברי פרלמנט ה"קבורים" כל ימות השנה, מבוקר עד לילה, בפרלמנט, שיהפוך בכך לבועה המפרידה בין נבחר הציבור לציבור בוחריו בשטח. 

לוח השנה של פעילות חברי הפרלמנטים כולל יציאה לפגרות, שאינן מעידות בהכרח על יציאה לחופשות. לעיתים מדובר בתקופה שבה חברי הפרלמנט מרבים להיפגש עם גורמים שונים, לקבל מידע מהשטח, לשמוע הצעות לחקיקה, ולתפעל את הקשר שלהם עם קהל הבוחרים שאמור לבחור בהם גם בעתיד. 

המצב בישראל

ימי פעילות הפרלמנט הישראלי נגזרים מחוק הכנסת, סעיף 9(א)(1), בו נקבע כי בפרלמנט הישראלי יתקיימו שני כנסים בשנה, שאורכם הכולל יעמוד על לפחות שמונה חודשים. הכנס האחד ייפתח תוך ארבעה שבועות מסיום חג הסוכות, והכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות אחרי יום העצמאות. אם הדבר לא מתאפשר, החוק קובע כי הכנסת "תתכנס ביום ב' של השבוע החמישי שלאחר חג הסוכות או יום העצמאות, לפי העניין, בשעה ארבע אחר הצהריים". 

מאז הקמת מדינת ישראל, סוגיית היקף פעילות חברי הכנסת עמדה פעמים רבות במרכזו של דיון ציבורי ער. המעוניינים להעמיק בהיסטוריית הטיעונים לעיצוב כמות הפעילות הפרלמנטרית בישראל יכולים להיכנס לתחקיר "שקוף" שהתפרסם ב-2019. בסופם של הדיונים, ולאורך שנות קיום המדינה, פעילות הכנסת בפועל התעצבה סביב נתון שנע בין 99-105 ימים בשנה בהם מליאת הכנסת פועלת. 

ימי העבודה שהוגדרו בכנסת הם יום שני עד יום רביעי, כלומר שלושה ימי עבודה נטו, בהם מתכנסות הוועדות ומליאת הכנסת. נציין שבפועל מקצת הוועדות פועלות גם בימי ראשון וחמישי, אולם נוכחות חברי הכנסת במשכן בימים האלה היא לרוב מועטה. 

נתונים מהעולם

ביפן הפרלמנט בדרך כלל מתכנס בשנה ל-150 ימי עבודה, כשניתן להאריך את שנת העבודה בעוד מספר ימים בודדים, כשמתעורר צורך. בארצות הברית ימי הכינוס של הסנאט עולים תמיד על ימי הכינוס של בית הנבחרים, כאשר בדיקה של הצפי לשנת 2024 מעלה כי בסנאט הצפי הוא ל-132 ימי פעילות ובבית הנבחרים ל-112 ימי פעילות. 

באנגליה ימי פעילות הפרלמנט נעים בין 158-133 ימי פעילות בשנה, כאשר לא מביאים בחשבון שנים חריגות בהן מתקיימות בחירות או כשעבודת הפרלמנט מושפעת מאירועים פוליטיים מקומיים או עולמיים. 

באיחוד האירופי מספר ימי כינוס הפרלמנט הוא המספר הקטן ביותר שנתקלנו בו, והימים בהם מתקיימות הצבעות במליאת הפרלמנט יסתכמו בשנת 2024 ב-47 ימים, אולם יודגש כי בניית פעילות חברי הפרלמנט כוללת גם עוד עשרות ימי פעילות בוועדות, ובנוסף ימי פעילות נוספים מסוגים שונים. 

עוד פרלמנט שלא מרבה להתכנס באופן יחסי הוא הפרלמנט האוסטרלי, שהממוצע שבוצע לכמות ימי כינוס הפרלמנט באוסטרליה מאז 1901 ועד היום, מצביע על 67 ימי כינוס בשנה. אצל השכנה בניו זילנד הנתון מעט גבוה יותר, וימי כינוס הפרלמנט בשנת 2023 עמדו על כמות של 90 ימים. באירלנד הפרלמנט כונס שנה שעברה 96 ימים, כשבאותה שנה הבונדסטאג בגרמניה כונס 115 ימים, מעט יותר מכנסת ישראל. 

בניגוד לנתון כמות משרדי הממשלה והשרים בממשלת ישראל, נתון כמות ימי פעילות הפרלמנט הישראלי אינו נתון קצה לטוב או לרע. בכך בדיקת "שקוף" מאששת גם כיום את הממצאים של פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שדגם מספר מדינות לצורך השוואה בשנת 2016, וגם את המחקר ההשוואתי המצומצם שפורסם במרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2003, ונכתב על ידי אמיר לופוביץ ואביטל אפל.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.