אילו יישובים בעוטף זכו לפיצוי מיידי מהמדינה, ואילו לא? "המידע מוסתר"

משרד הביטחון מסרב לפרסם את רשימת היישובים שתושביהם הוכרו באופן גורף כנפגעי פעולות איבה, ושקיבלו פיצויים באופן אוטומטי עבור חודשים אוקטובר ונובמבר, כך עולה מבדיקה שערך "שקוף". פניות דומות לצה"ל ולביטוח לאומי שלקחו אף הם חלק בעריכת הרשימה העלו חרס. בהיעדר רשימת יישובים, תושבי העוטף שלא קיבלו את הפיצויים המדוברים לא יכולים לדעת מה היו התנאים לסיוע כלכלי, כך שיוכלו לתבוע אותו לעצמם.

בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, העניק הביטוח הלאומי שיפוי מיידי ליישובים שעמדו בקו הראשון של מתקפת חמאס, עבור חודשים אוקטובר ונובמבר. הפיצויים ניתנו במסגרת תהליך הכרה מקוצר ובאישור משרד הביטחון, שנמצא בממשק תמידי עם כוחות הביטחון. 

ראשונים לקבל פיצויים היו היישובים שאליהם חדרו מחבלים. יישובים אלה הוגדרו באופן גורף כנפגעי פעולות איבה מבלי שנדרשו להגיש טפסים ולהיבחן על ידי ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי. זאת מתוך הבנה שתושבי הנגב המערבי שפונו מבתיהם אינם נמצאים בתנאים המאפשרים להם להגיש תביעה לקבלת פיצויים בהליך הרגיל. 

ואולם, נוסף ליישובים אלה, נשמעות טענות בקרב תושבים רבים בנגב המערבי – כי היו גם יישובים אחרים שקיבלו פיצויים עבור חודשים אוקטובר ונובמבר – כאלה שהיו בקו האש, גם בלי שהייתה אליהם חדירת מחבלים. אלא שהקריטריונים להבחנה בין יישובים מסוג זה אינם גלויים לציבור, וגופי המדינה הרלוונטיים – ובראשם משרד הביטחון, שבאחריותו להגדיר מי נחשב לנפגע פעולות איבה – מסרבים לחשוף את רשימת היישובים שזכו בפיצויים באופן גורף.

"היישוב שלנו הוא חלק מגוש מרכזי של יישובים שנמצאים בתוך מועצת אשכול", אומרת נעמי סלע, תושבת היישוב צוחר ונציגת מליאה מטעמו במועצה האזורית אשכול. "מה שמפריד בינינו (לבין יישובים שכן קיבלו פיצויים – א"א) זו רק גדר". לדבריה, "ב-7 באוקטובר יצאו אנשים מכל הגוש, גם מהיישוב שלנו, להילחם ביחד, וכך הצליחו להדוף את כוחות הנוחבה". 

"אף שהיישוב היה בפועל קו ראשון ללחימה, משרד הביטחון החליט שהוא לא מאשר לו הכרה גורפת כנפגעי איבה", היא ממשיכה. "אם נרצה לעתור לבג"ץ או אפילו לנסות להבין את מכלול השיקולים שהובילו לרשימה לא נוכל כי המידע מוסתר מאיתנו".

נדב אלפסי, סגן יו"ר היישוב הקהילתי אבשלום מספר כי היישוב קלט כ-15 גופות של חיילים ואזרחים שנפצעו במהלך הלחימה. בנוסף טיפלו התושבים בפצועים באמצעות ציוד שהיה אצלם בבית. ואולם גם אצלם היישוב לא זכה בפיצויים המדוברים. "בפועל נוצר מצב שבו יישובים שהגישו בקשות להכרה גורפת בימים הראשונים קיבלו הכרה, ויישובים שהתמהמהו בעקבות הפינויים או שלקח להם זמן לצאת מההלם, פספסו את הרכבת של משרד הביטחון", מסביר אלפסי.

לתושבי היישובים יש אפשרות להגיש תביעה פרטנית לביטוח לאומי. ואולם, מבירור שערך "שקוף" עולה כי פניות פרטניות רבות טרם קיבלו מענה. זאת ועוד: בניגוד להכרה גורפת, תביעה פרטנית חייבת להיות מגובה במסמכים שנוגעים לפרטים אישיים ונפשיים שחלק מהתושבים מתקשים עדיין לשתף. 

"סכומים אסטרונומיים לשיקום קהילה"

לפי נתונים שמסר הביטוח הלאומי, תושבי היישובים שהוכרו באופן גורף כנפגעי פעולות איבה קיבלו במהלך חודשים אוקטובר עד נובמבר באופן אוטומטי את המענקים הבאים: בוגרים מעל גיל 18 שהם הורים קיבלו פיצוי של כ-15 אלף שקלים; בוגרים מעל גיל 18 וללא ילדים קיבלו כ-11 אלף שקלים; וילדים מעל גיל 14 קיבלו כ-6,000 שקלים. בנוסף, הביטוח הלאומי חילק מענקי התארגנות חד פעמיים שסכום המינימום שלהם עומד על 3,500 שקלים לכל נפגע פעולות איבה, וכן מקדמות שונות בסך אלפי שקלים בודדים. 

"הפיצויים האלה יכולים להגיע ליותר מ-80 אלף למשפחה של חמש נפשות", אומר אלפסי. "תכפילי את זה במספר המשפחות שנמצאות בכל יישוב והסכומים הם אסטרונומיים לשיקום הקהילה". 

"עינינו אינה צרה במי שקיבלו פיצויים", הוא מבהיר. "אנחנו חושבים שגם אנחנו עומדים בקריטריונים של לפחות חלק מהיישובים האחרים שקיבלו הכרה. אבל כשביקשנו להוכיח את זה באמצעות הרשימה של היישובים שקיבלו הכרה כנפגעי פעולות איבה סירבו להעביר לנו אותה".

לדבריו של אלפסי מצטרפת סלע שמבהירה כי "מדובר בחודשיים שבהם חולקו כספי פיצויים שעזרו ועוזרים עד היום לשקם משפחות".

למי לפנות?

על פי חוק התגמולים, הביטוח הלאומי מוסמך לטפל בנפגעי פעולות איבה רק לאחר שהרשות המאשרת במשרד הביטחון מכירה באירוע שגרם לפגיעה כאירוע טרור. בגיבוש רשימת היישובים שתושביהם הוכרו באופן גורף כנפגעי פעולות איבה לקחו חלק גופים רבים, בהם צה"ל ופיקוד העורף, משרד הביטחון, רשות החירום הלאומית וביטוח לאומי. אולם אף אחד מהגופים המוזכרים אליהם פנינו לא מוכן לפרסם את הרשימה והם מגלגלים את האחריות מהאחד לשני. 

מטעם דובר צה"ל נמסר כי "ההכרה בתושבים כנפגעי פעולות איבה אינה מתבצעת על ידי צה"ל. צה"ל העביר את המידע המבוקש לביטוח הלאומי". מטעם ביטוח לאומי נמסר כי "הכרה בנפגע איבה ניתנת על ידי הרשות המאשרת במשרד הביטחון. ההכרה הזו קובעת אם המקרה היה אירוע טרור והאם האדם נכח בו. קביעה היכן הייתה לחימה וחדירת מחבלים ניתנת על ידי גורמי הביטחון בישראל והם הגופים הרשמיים לציין היכן הייתה הלחימה. לאחר ההכרה, הטיפול עובר לביטוח הלאומי שמלווה את נפגע הטרור לאורך כל החיים ובהתאם לנזק שנגרם – בין אם פיזי ובין אם נפשי". 

אלא שבמשרד הביטחון, הגוף המרכזי שאמור לספק תשובות בנושא, סירבו להגיב לדברים. 

בקשות חופש מידע מטעם "שקוף" נשלחו לכל הגופים המעורבים. 

ומה בנוגע למנהלת "תקומה"? הגוף הוקם רק לאחר 7 באוקטובר וככלל אין לו תפקיד רשמי בפרוצדורה הקבועה בחוק התגמולים. אך על פי החלטת הממשלה, הוא כולל בתוכו גם צוות אדם וקהילה. הצוות אמור לעסוק בין היתר "בסוגיות חינוך, בריאות, רווחה, שירותי מנהל אוכלוסין, טיפול בטראומה, בסנכרון עם התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, המתגבשת לצורך מתן מענים בעקבות מתקפת הטרור". באותו צוות חברים גם נציגים של המוסד לביטוח לאומי.

במנהלת אמרו ל"שקוף" כי מי שאמון על נושא ההכרה של התושבים כנפגעי פעולות איבה הוא הביטוח הלאומי, אך הוסיפו כי "בעקבות פניות של תושבים למנהלת תקומה בנושא פנה ראש מנהלת תקומה למשרד העבודה, הממונה על הביטוח הלאומי, על מנת לבחון את תיקון החוק ולהסדיר את ההכרה בתושבי העוטף כנפגעי פעולות איבה, מבלי להכיר בהם קודם כנכים נפשית, כפי שנדרש כעת על פי חוק נפגעי פעולות האיבה". עם זאת יש להדגיש כי חלק מהיישובים שמבקשים הכרה כלל אינם מטופלים על ידי מנהלת תקומה, שבחסותה רק יישובים שנמצאים 7 ק"מ מהגבול. לדוגמה היישוב צוחר, שנמצא כ-8 ק"מ משם, אינו תחת אחריותה. 

עוד אמרו כי "מנהלת תקומה לא היתה שותפה לקביעת הרשימות ואינה עוסקת בהן, אך לאור הבנת האתגר של הטראומה והפוסט טראומה, עוסקת המנהלת במסגרת התוכנית האסטרטגית בהרחבת מנעד השירותים המוצע לפרטים ולקהילות, ללא קשר לטיפול המקצועי של ביטוח לאומי, העוסק בהכרה בנפגעי פעולות האיבה".