ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

מתי יסיימו למגן את בתי הספר והגנים ברחובות? "תלוי בתקציב המדינה"

מלחמת "חרבות ברזל" תפסה את רחובות, כמו ערים נוספות בארץ בלי הגנה מספקת לתלמידים וילדי הגן. העירייה מצאה פתרונות יצירתיים וטוענת כי הסיטה תקציבים כדי לחפות על הפאשלה של המדינה, אך ההורים דורשים הגנה טובה יותר לילדיהם: "300 תלמידים לא נכנסים למקלט עם כניסה אחת בדקה וחצי"
הדפיסו את הכתבה

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך!

רוצים שנצליח לעשות זאת כל השנה? הכניסו כאן מייל, כך נדע שאתם איתנו:

ילדים מתרגלים התגוננות בזמן אזעקה בבית ספר (צילום ארכיון: אורי לנץ, פלאש 90)

השבוע צוינו 100 ימים למלחמת "חרבות ברזל". אמנם ההתראות בתקופה האחרונה פחתו, אך מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר היו ברחובות 53 התראות צבע אדום, כשבמהלך חודש ינואר היו בעיר שתי התראות, האחרונה בהן בשבוע שעבר (8.1).

ההשפעה של המלחמה על התלמידים במוסדות החינוך רבה. פרט להשפעות הנפשיות שמביאות ללחץ וחרדה בקרב הילדים, חלק מבתי הספר והגנים בעיר נמצאים במבנים ישנים ואין בהם מרחבים מוגנים תקניים כלל או שהקיבולת שלהם לא מספקת והם לא יכולים להכיל את כל התלמידים בו זמנית.

האחריות לבניית מוסדות חינוך ובכלל זה בניית מרחבים מוגנים נחלקת בין משרד החינוך, האחראי על אישור תוכניות הבניה ועל תקצובן, ובין הרשות המקומית האחראית על הבנייה בפועל. בעבר טען משרד החינוך כי השלמת פערי מיגון במוסדות חינוך נעשית בהחלטות ממשלה או במסגרת פרויקטים לאומיים בתקציב ייעודי, בהובלת פיקוד העורף ובתיאום עם משרד החינוך. 

לאור המצב, לא ברור מתי משרד החינוך יהיה ערוך לאשר את תוכניות הבנייה הרבות שעוד יבואו, הקשורות בהוספת מרחבים מוגנים במוסדות החינוך ובטח שלא להתחיל להתייחס לחלוקת תקציב עבור זה.

בעיריית רחובות, כמו במקומות אחרים בארץ, בינתיים מצאו פתרונות יצירתיים לחלק מהמוסדות – תלמידים הועברו למבני ציבור ממוגנים, לכיתות פנויות במוסדות חינוך אחרים או לרוטציות בהן התלמידים לומדים חלק מהשבוע בלמידה פרונטלית בביה"ס וביתרת הזמן בלמידה בזום.

תושבים מספרים: העירייה לא משקיעה במרחב מוגן בגנים המיועדים לפינוי (צילום: עפר לבנת)

בעירייה מודעים לבעיות הקיימות בנושא המיגון במוסדות החינוך אך לא מוכנים לנקוב בתאריך יעד לביצוע השלמת פערי המיגון הנדרשים או בגובה התקציב הנדרש לכך. "לוח הזמנים העתידי תלוי בתקציב מהמדינה למטרה זו", השיבו לשאלת "שקוף". "ברחובות, כמו בכל הרשויות הוותיקות בישראל, יש עדיין פערי מיגון במוסדות החינוך אולם בעיריית רחובות וידאו כי לכל כיתה ולכל גן יהיה פתרון מיגון מתאים במבנים אחרים, בהתאם למדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף. רשימת פערי המיגון הללו הולכת ומתקצרת עם בניית ממ"דים במוסדות חינוך וכן בניית אגפים חדשים במוסדות חינוך קיימים". 

"רחובות היא בין הערים הבודדות במדינה אשר הסיטה תקציבים לבניית ממ"דים לצמצום פערי מיגון שהיה על המדינה לממן", הוסיפו בעירייה, אך לא הסכימו לפרט בכמה כסף מדובר. עוד מסרו כי "המקלטים בבתי הספר והגנים עברו ביקורות של מהנדסי הג"א-פיקוד העורף לפני ההחלטה לפתוח את מוסדות החינוך בעיר במהלך המלחמה".

"300 תלמידים לא נכנסים בדקה וחצי"

את ארגוני ההורים התשובות הללו אינן מספקות. "הבעיה היא שגם המרחבים המוגנים התקניים חלקם לא היו תקניים לשימוש ב-7 באוקטובר למרות שכולם היו אמורים לעבור מבדק קב"טים עד ה-31 באוגוסט", אומרת צופית גולן, יו"ר הנהגת ההורים העירונית ברחובות, בשיחה עם "שקוף. "היו דלתות שלא נסגרות, חלונות שלא נסגרים, את זה תיקנו כי פשוט לתקן. אבל אי אפשר להמציא מרחבים מוגנים בבת אחת לכל כך הרבה ילדים".

היא מדגישה כי לוועד ההורים היה דיאלוג פתוח עם ראש העיר ומינהל החינוך והם עושים מאמץ למצוא פתרונות, אך עדיין יש בתי ספר שבהם לא כל הילדים יכולים להיכנס בו זמנית למרחב המוגן. 

"יש הבדלים גדולים בין בתי ספר חדשים לישנים. זו בעיה מהותית כי לישנים אין מרחבים מוגנים ולא הוסיפו במשך השנים", אומרת גולן. "יש לנו הרבה בתי ספר ישנים שבהם המקלטים מאוד גדולים אבל יש כניסה אחת. 300 ילדים לא מצליחים להיכנס בדקה וחצי, נוצר צוואר בקבוק. יש בתי ספר שאין להם בכלל מרחבים מוגנים, העירייה בחלק מהמקרים טיפלה בזה והציבה ממ"דים". 

"יש לנו הרבה בתי ספר ישנים שבהם המקלטים מאוד גדולים אבל יש כניסה אחת. 300 ילדים לא מצליחים להיכנס בדקה וחצי, נוצר צוואר בקבוק"

צופית גולן, יו"ר הנהגת ההורים העירונית ברחובות

יפעת סגל חיון, שבתה לומדת בכיתה א' בביה"ס היסודי "ויצמן" בו יש מרחבים מוגנים, מסבירה שנעשו תרגילי ירידה למקלט ביה"ס אך לא כל התלמידים הספיקו להיכנס אליו בזמן, לכן הוחלט שלחלק מהכיתות יימצא הפתרון "הכי מוגן שיש". לפי פיקוד העורף מדובר ב"מרחב הכי מוגן שניתן להגיע אליו בזמן ההתגוננות העומד לרשותנו".

כך למשל, תלמידי כיתות א' וחלק מתלמידי כיתות ב' וג' הונחו לצאת למסדרון ולא לנסות לרדת למקלט כי הם לא מספיקים לעמוד בזמן ההתגוננות שיש – דקה וחצי. "נוצר מצב שיש 200 תלמידים במסדרון", אומרת סגל חיון. "המסדרון נבדק ע"י פיקוד העורף ונמצא שהוא תקני לנפילת רסיסים בחצר. אמרו לנו שזה מספיק בטוח כי הבנייה ישנה והקירות מבטון כך שאם לא תהיה פגיעה ישירה אין בעיה. האזור הבטוח הוא לא באמת בטוח ואנחנו צריכים להסתמך על המזל שזה לא יקרה. זה מפחיד. המנהלת עושה מעל ומעבר כדי לפתור את זה אבל אין לה אפשרויות אחרות ברגע שפיקוד העורף אומר שהמצב בביה"ס בסדר".

"ההורים עשו שרירים"

גם בביה"ס היסודי "רמת אלון" יש מרחבים מוגנים שמספיקים לחלק מהתלמידים ולכן כבר בתחילת המלחמה שתי שכבות גיל הועברו ללמוד בצד השני של העיר בבי"ס "גלים", שבו הייתה קומה פנויה לא מאוישת. אם לתלמידה בביה"ס מסבירה כי התלמידים עדיין לומדים שם: "אמרו לנו שמבחינת פיקוד העורף הם רשאים לחזור ל'רמת אלון' למיגון 'הטוב ביותר שיש' שהוא להיות במדרגות או ליד קיר". 

"אמרו לנו שהתלמידים יחזרו למיגון 'הכי טוב שיש' – במדרגות או ליד קיר" (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

ההורים יחד עם הנהלת ביה"ס והעירייה מנהלים על כך דיון ובימים הקרובים יוחלט האם התלמידים ישובו לביה"ס המקורי שלהם למרות שנראה שההורים מעדיפים מבחינה בטיחותית שילדיהם יישארו שם. יש לציין שהעירייה מספקת הסעות עבור התלמידים בשל המרחק הרב ממקום מגוריהם.

אב לשני ילדים בגני עירייה בעיר, מספר כי מאז פרוץ המלחמה, ילדיו עברו מספר גנים עד שהגיעו לגנים הנוכחיים המרוחקים מהבית ומדובר בפתרון זמני שנראה שהפך בינתיים לקבוע. בגניהם המקוריים אין מרחבים מוגנים והעירייה לא מעוניינת להשקיע כספים במיגון מכיוון שהם נמצאים במבנה ישן המיועד לפינוי. "הילדים נכנסו למתנ"ס כי ההורים עשו שרירים. מי שדוחף חזק יותר מקבל פתרון – זה לא צריך להיות ככה במקום מתוקן".

"הילדים נכנסו למתנ"ס כי ההורים עשו שרירים. מי שדוחף חזק יותר מקבל פתרון – זה לא צריך להיות ככה במקום מתוקן".

אב לשני ילדים בגני עירייה ברחובות

פערי מיגון בכל הארץ

הבעיות העולות ברחובות כמובן שכיחות גם בערים נוספות ברחבי הארץ. במרכז המחקר והמידע בכנסת בדקו את פערי המיגון במוסדות החינוך ברחבי הארץ ומצאו כי במוסדות חינוך רבים יש פערי מיגון והשטח של המקלטים או המרחבים המוגנים התקניים הקיים בהם קטן מהשטח הנדרש על פי התקן.

במסמך צוין כי מבקר המדינה כתב מכתב בנושא לראש הממשלה בנימין נתניהו ב-13.11.23, שם נכתב "כי ישנם פערים בכל רחבי הארץ, והדבר מחייב גיבוש תכנית מיגון מבוססת מיפוי פערי מיגון עדכני, מתן מענה גמיש ללימודים במבנים חלופיים וקידום סגירת פערי המיגון לצורך חזרה תקינה ללימודים", כך על פי המסמך של הכנסת.

עוד נכתב כי "משרד החינוך מסר בעבר למבקר המדינה (מרץ 2018) כי השלמת פערי המיגון בדיעבד מחייבת תקציבי עתק חיצוניים וייעודיים ומשום כך המשרד אינו משלים פערי מיגון". 

תמונה ארצית – מסמך מרכז המחקר והמידע בכנסת

המסמך פורסם ב-30.11.23 ועוסק בפערי המיגון רק בבתי הספר, כי למשרד החינוך אין נתונים על מצב המיגון בגני הילדים. במשרד החינוך טוענים כי ביצוע סקר בגנים כפי שבוצע בבתי הספר, אינו אפשרי מבחינה ביצועית ומכרזית בגלל המספר הגדול של גני ילדים (22,000).

מחברי הדוח פילחו נתונים עדכניים שהעביר משרד החינוך אודות מרחבים מוגנים בכ-4,800 בתי ספר, זאת על אף שיש למעלה מ-5,500 בתי ספר. עבור כל בי"ס צוין שטח המרחב המוגן הנדרש לו (לפי מפתח תקן של 0.5 מ"ר לתלמיד), לעומת שטח המרחב המוגן שיש ברשותו. מניתוח הנתונים עולה כי שיעור פער המיגון במ"ר עומד על כ-26%. המשמעות היא שלכ-472 אלף תלמידים במוסדות אלה אין מיגון תקני. בדוח מציינים כי "לטענת משרד החינוך פער המיגון במ"ר בבתי הספר נמוך מפער המיגון שקיים במרחב הציבורי הכללי ואשר עומד על למעלה מ-30%".

עוד עולה מהניתוח כי פערי המיגון הקטנים ביותר היו במחוזות המרכז (כ-19%), הצפון והדרום (כ-20% בכל אחד מהם), בעוד פערי המיגון הגדולים ביותר היו במחוזות ירושלים (כ-35%) וחיפה (כ-33%).

כמו כן, משרד החינוך ערך ניתוח ואומדן של פערי המיגון באותם מוסדות בשיטה שונה, במסגרתה חולקו המוסדות לחמש קטגוריות לפי רמת המיגון שלהם: ללא מיגון, מיגון נמוך, מיגון חלקי, מיגון מלא ומיגון "פלוס". מנתוני המשרד עולה כי בכ-15% מהמוסדות אין כלל מיגון ובכ-21% נוספים רמת המיגון היא נמוכה או חלקית.

לפי הדוח, פערי המיגון בולטים בעיקר בבתי ספר בפיקוח חרדי ובבתי ספר בפיקוח ממלכתי ערבי. בכ-33% מבתי הספר בפיקוח חרדי ובכ-29% מבתי הספר בפיקוח ממלכתי ערבי אין כלל מיגון או שהמיגון בהם הוא נמוך, בעוד הנתון המקביל בבתי ספר ממלכתיים עבריים וממלכתיים דתיים הוא 13% ו-12% בהתאמה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך! 

רוצים שנצליח לעשות זאת כל השנה? הכניסו כאן מייל, כך נדע שאתם איתנו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!