ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

אל תתבלבלו: מס הפחמן של סמוטריץ' אינו בשורה משמחת

מבין כל המחטפים האנטי סביבתיים בהצעת התקציב החדשה, בקשתו של שר האוצר להטיל מס פחמן עשויה להיראות תמימה. בפועל, המס רק יעמיק את אי-השוויון בין העשירונים העליונים לנמוכים, ובין הצרכן הבודד לתאגידים המזהמים הגדולים • הפתרונות קיימים ומגוונים - צריך רק לדעת לבחור
ניב מאירסון, דנה כהן
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)

התוכנית לתיקון תקציב המדינה שהגיש בשבוע שעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פוגעת באופן קשה בכלים שיש למדינה להתמודדות עם משבר האקלים ולהגנה על בריאות הציבור. בין הגזרות שהטיל סמוטריץ': פגיעה בתפקיד המדען או המדענית הראשית ובמחקר בשורת משרדי ממשלה, קיצוץ בתקציבי איגודי ערים המפקחים על מפעלים מזהמים והפרטת פארק אריאל שרון.

מבין כל המחטפים האנטי סביבתיים בהצעת התקציב, הבקשה של סמוטריץ' להטיל מס פחמן עשויה לעורר תקווה, לפחות במבט ראשון. מס פחמן הוא מס שנגבה על פליטת פחמן דו חמצני שמקורו בדלקים – פליטה שתורמת להתחממות גלובלית. תעשיות מזהמות בישראל לא משלמות כיום את המחיר המלא על השלכות פעילותן, וכך נטל הזיהום מתגלגל לציבור הרחב, ובעיקר לאוכלוסיות המוחלשות, בין היתר בהחרפת שינוי האקלים, בהגברת זיהום האוויר ובפגיעה בסביבה. נכון להיום, מנגנוני תמחור פחמן קיימים בכלל מדינות ה-OECD, למעט ישראל וטורקיה.

אז מה בכל זאת הבעיה בהצעה של סמוטריץ'? הטיוטה כפי שעלתה בהצעת התקציב מעלה חשש שבגרסתו הנוכחית המס רק יעמיק את אי-השוויון באחריות לזיהום ובנטל להפחתתו בין אוכלוסיות בעשירונים הגבוהים לנמוכים, ובין הצרכן הבודד לתאגידים המזהמים הגדולים. 

הבעיות

ההצעה הנוכחית למעשה מתעלמת מאי-השוויון באחריות לפליטות מזהמים. בישראל צריכת החשמל של העשירון העליון גרמה לפי כ-25 פליטות לנפש מהעשירון התחתון, כך לפי מחקר משנת 2010. מחקר המשך מ2015 מצא כי ככל שההכנסה עולה, עולה כמות הפליטות, כאשר במשקי בית בעשירון התחתון כ-64% מהפליטות נגרמות מצריכת מוצרים בסיסיים כמו מגורים, חשמל ומזון, בעוד בעשירון העליון רק 36% מהפליטות נגרמות מצריכת מוצרי בסיסי, ומרביתן נובעות מצריכת מוצרי מותרות. 

בתי הזיקוק במפרץ חיפה (צילום: יניב נדב, פלאש 90)

בנוסף, ההצעה מגלמת אי-שוויון בנטל המס. עליית מחירי האנרגיה כתוצאה מהטלת המס צפויה לפגוע יותר במשקי בית מהעשירונים הנמוכים, שהוצאותיהם על חשמל מהוות נתח גדול מהוצאותיהם החודשיות. מחקר מ-2016 הראה כי הטלת מס פחמן בגובה 119 שקלים לטון, תהווה 2.3% מההכנסות של העשירון התחתון, לעומת 0.4% בלבד בעשירון העליון. לכן, מדובר במס רגרסיבי, שצפוי להגביר את אי-השוויון בישראל. 

לבסוף, בטיוטת ההצעה הנוכחית אין הקצאה נכונה של ההכנסות הצפויות ממס הפחמן. בהצעה נכתב כי תקבולי המס יועברו לתקציב המדינה הכללי. הדבר מעלה חשש סביר כי תזרים ההכנסות לא ישמש במלואו להפחתת פליטות ויישום מטרות סביבתיות, או אפילו לשם מטרות שמיטיבות עם השכבות החלשות. כך למשל, אפשר לדמיין מצב בו ההכנסות מהמס יוקצו לפריסת תשתית גז מזהמת, במקום באנרגיות מתחדשות. שימוש פוטנציאלי זה חותר תחת המטרות לשמן המס נועד.

פתרונות אפשריים

ההבנה כי הטלת מס פחמן עשויה לפגוע דווקא באוכלוסיות החלשות ביותר אינה חדשה. נציגי הממשלה הבינו את הבעייתיות הזו כבר ב-2021, ועם הקידום הראשוני של החלטת הממשלה בנושא תמחור פחמן הוקם צוות בין-משרדי שמטרתו הייתה לגבש המלצות למנגנונים לעידוד התייעלות באנרגיה והקלה במעבר לאנרגיה נקייה לשכבות החלשות. אלא שמסקנותיו הסופיות של הצוות מעולם לא פורסמו. 

כעת, כשמשרד האוצר שב לקדם את תמחור הפחמן, ראוי היה להמשיך את התהליך שנקטע, ולהתייחס, לעת עתה, למסקנות הביניים של הצוות. זאת במיוחד בתקופה קשה זו, שבה מדינת ישראל הולכת לקראת משבר כלכלי, ושבה ההשלכות הכלכליות על האוכלוסיות הפגיעות עשויות להיות חמורות אף יותר.

יחד עם זאת, אם אירועי השעה אינם מאפשרים כינוס מחדש של הצוות הבין-משרדי, קיימים מספר מנגנונים משלימים וחלופיים. המלצות אלה ניתן ליישם באופן מיידי והן יסייעו בהפחת פליטות מזהמים, ובמקביל יצמצמו את הפגיעה הצפויה בשכבות החלשות.

כפי שצוין גם במסמך המדיניות הרשמי של המשרד להגנת הסביבה, על מנת למתן את הפגיעה של המס בשכבות החלשות, מדינות רבות, בהן צרפת וקליפורניה, מייעדות את הכנסות המס לצעדי מדיניות ופרויקטים חברתיים וסביבתיים שמטרתם הפחתת נטל המס על העשירונים הנמוכים.

תחנת הכוח אורות רבין בחדרה (צילום: מילה אביב, פלאש 90)

גם בישראל ניתן לקבוע כי הכנסות המס יוקצו לקרן ייעודית שתוקם, וכי כלל הכנסותיה ישמשו לקידום פרויקטים סביבתיים שיסייעו בהפחתת פליטות, לרבות השקעה בהתקנת אנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית וקביעת תעריף חשמל מדורג שיסייעו בהוזלת חשבון החשמל בצורה ניכרת. בין אם באמצעות קרן ובין אם בדרך אחרת, חשוב להשתמש בהכנסות מהמס לטובת מהלכים שמשלבים בין החברתי לסביבתי.

עם זאת, אפשר גם לחשוב על מנגנונים חלופיים לגמרי. כך למשל, במקום לפצות על אי-השוויון שנוצר מהטלת המס באמצעות מנגנונים משלימים כפי שהצענו לעיל, ניתן לקדם מס שהוא מראש פרוגרסיבי, ומופנה בעיקר למאיון העליון ולבעלי ההון, שהתעשיות המזהמות נמצאות בבעלותן. כך למשל: ניתן להטיל מס עושר על בעלות של נכסים מזהמים כמו בתי זיקוק ותחנות כוח, או מס על מוצרי יוקרה מזהמים כמו מטוסים פרטיים ויאכטות.

פליטת גזי חממה מובילה להחרפת משבר האקלים, שלו השלכות דרמטיות על החברה, הכלכלה והסביבה. בישראל ובעולם מתחילים כבר להרגיש את השלכות המשבר, שצפויות רק להחמיר אם לא נפעל במהירות. 

היעדר הקשב הציבורי לנושא בצל המלחמה מספק קרקע נוחה למחטפים ולקידום פרויקטים מזהמים, כגון: הכפלת קצב פריקת פחם, הסרת מגבלות לפריקת נפט באילת, התקנת גנרטורי חירום מונעים בדלקים, והרחבת גיבוי תחנות גזיות על ידי ייבוא מוגבר ואחסון סולר. כל אלה מצטרפים לשורת תוכניות חדשות-ישנות של הממשלה כמו חיפושי נפט ופצלי שמן ביבשה, חיפושי גז בים התיכון וקידום הקמת תחנות כוח חדשות. מס הפחמן של סמוטריץ' במתכונתו הנוכחית לא יפחית פליטות, צפוי להגדיל את הפערים החברתיים ולהיות נטל לשכבות החלשות, ובסופו של דבר אינו אלא פלסטר למימון הוצאות שנויות במחלוקת בזמן מלחמה. עוד ניתן לשנות את הגזירה. 

ניב מאירסון הוא פעיל וחוקר בתחומי צדק סביבתי ומשפט אקלימי. דנה כהן היא ראש תחום אקלים ואנרגיה, גרינפיס ישראל.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

3 תגובות

  1. המס אפקטיבי וראוי גם לשכבות מוחלשות. גם ראוי שהחלשים ישקלו דרך העלות את כמות הפליטות שלהם.
    >> אבל <<
    כיום שימוש במזגן הופך לצורך בריאותי ואנשים בסכנה של עוני אנרגטי לכן הפתרון של הפנייה של לפחות חלק מהמס לתמיכה בהתיעלות של השכבות המוחלשות תגרום להקטנת העול האנרגטי.
    כגון תמיכה בפרויקטים של בידוד תרמי של בניניי המגורים. תמיכה בהחלפה של מכשירים ישנים למכשירי חשמל חסכוניים. סבסוד של כרטיסי רב קו. סיבסוד של כמות מינימלית של חשמל כך שעליה של מחיר החשמל תשפיע פחות על מי שהצריכה שלו מועטת. אבל במקביל להשאיר חלק מהצריכה במחיר מלא כך שהמוטיבציה לחסוך בחשמל תשאר גבוהה. וכמובן אפשר למצוא רעיונות נוספים כך שהמוחלשים לא יפגעו ואולי אפילו ירוויחו מהשינוי.

  2. צר לי, אבל הטיעונים בכתבה לא משכנעים כלל, מכמה טעמים:
    1. הכתבה מציגה שתי דרכי התבוננות סותרות, ובוחרת כל אחת מהן כשזה נוח לכותב. מחד, מס פחמן יהווה אחוז גבוה יותר מהכנסות העניים, ולכן "יפגע בהם יותר" – מצד שני, צריכת החשמל של העשירון העליון גדולה עשרות מונים מזה של העשירון התחתון – אבל מכאן נובע גם שהסכומים שישלם יהיו גבוהים בהרבה במונחים אבסולוטיים!
    2. שוויון חברתי וצמצום פליטות הן שתי מטרות נפרדות, וראוי לטפל בהן בנפרד. טוב ונכון שכספי מסים ישמשו להקטנת פערים, הן דרך תכניות סיוע והן דרך מיסוי הכנסה פרוגרסיבי. אבל למה לקשר בין השניים? למה להתנות את המיסוי (הצודק) של פליטות בכך שהוא יקיים מטרה בו זמנית אחרת לא קשורה?
    3. בכתבה נטען שיש לקבוע מראש לאן ילכו ההכנסות כדי שהמס יהיה אפקטיבי, אך לא מצוטטת שום הוכחה לכך. מהאינטואיציה מתבקש ההיפך – שעצם המס הוא שיביא לצמצום פליטות, עקב התמחור הנכון. האם לאחר מכן דווקא הנזק הזה ולא נזק אחר יהיו בראש סדר העדיפויות, זו שאלה אחרת של מדיניות.

    אני כמובן תומך בהפניה של משאבים רבים הרבה יותר מעכשיו למשבר האקלים. אך מס פחמן הוא לדעתי התחלה מצוינת.

    1. 1. אין סתירה בכתבה. הטענה היא שמס פחמן, כפי שמציע אותו השר, הינו רגרסיבי. במונחים אבסולוטיים, עשירים משלמים הרבה יותר מע"מ מעניים, אבל מע"מ הוא מס רגרסיבי.
      2. נדבח מרכזי בכל מרכיבי הפתרון של משבר האקלים הינו צדק אקלימי/סביבתי. משמע, שמירה על אלו שתרומתם לבעיה האקלימית/סביבתית היא זניחה מפגיעה. זה עניין של מוסר. כמו שאין הצדקה לכפות על הדרום הגלובלי לוותר על צמיחה כלכלית כדי שנבלום את משבר האקלים באופן שלא ידגדג למדינות העשירות.
      3. ההוכחות מצויות ברחבי העולם בנסיונות שנעשו ושנעשים עם גרסאות שונות של מס פחמן במדינות שונות. צא ולמד מה עובד ומה לא. ניב ודנה עשו את שיעורי הבית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.